הלשכה הארצית להגנת הקרקע והתנגדות להתיישבות מסרה כי רשויות הכיבוש וארגוני ההתיישבות, לרבות עמותת "אלעד" ועיריית הכיבוש בירושלים הכבושה, ומאחוריהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, השוקל לשנות את המצב. בירושלים בשכונותיה השונות ובעיקר בשייח' ג'ראח וסביבתה, דאגתו העיקרית, הם לוחצים לפתור את המצב בעיר הקודש, הנתונה להתקפה מסיבית של התנחלויות, במטרה לשנות את מאפייני זהותה.

צפוי כי ועדת התכנון המחוזית במשרד הפנים תדון, בעשרים וארבעה לחודש, במה שמכונה "תלפיות החדשה", במקביל לאישור עיריית הכיבוש בהיתרי בנייה רבים ב. ההתנחלות "גבעת המטוס", הכוללת בניית 3,500 יחידות התיישבות ו-1,300 חדרי מלון במורדות המזרחיים של אותה התנחלות מדרום לעיר ירושלים.

זאת במקביל להתקדמות בדיון במספר תוכניות התיישבות נוספות להקמת התנחלויות חדשות או הרחבת ישובים קיימים במזרח ירושלים ובסביבתה, כמו "קדמת ציון", "נוף זהב", "פסגת זאב" ו"רמות". אלון (א) ו-(ב). )" ולאחרונה, "אמא של ליסון".

תכנית "תלפיות החדשה" באה במסגרת תכנית החומש שאושרה על ידי ממשלת הכיבוש להגברת ההתיישבות ממזרח לירושלים ושינוי הרכבה הדמוגרפי לטובת המתנחלים. השטח שבין ירושלים לבית לחם.
התוכנית תנתק את כל הצמידות הגיאוגרפית בין העיר מזרח ירושלים לעיר בית לחם, ובהתאם התברר כי ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר קבעה על סדר יומה פתיחת גל של בנייה בהתנחלויות בסביבת העיר. העיר ירושלים, מתעלמת מההתנגדות הבינלאומית לתוכניותיה, היא קוראת לשפוך אור שוב על הסכנות הניצבות בפני מזרח ירושלים.

ראוי לציין כי ראשי הנציגויות של האיחוד האירופי, שגרירים וקונסולים של מדינות אירופה, באמצע נובמבר 2020, ערכו ביקור מחאה בהתנחלות "גבעת המטוס", ודחו את ההחלטה להרחיב אותה באותה עת עם 1,257 חדשים. יחידות התיישבות, שכן הדגישו כי הרחבת היישוב הנ"ל ובניית שכונה חדשה בו תנתק את הרצף הגיאוגרפי בין הערים ירושלים ובית לחם.
תמונת המצב והמצב התבררה. כאשר המדינה הכובשת חוזרת לאזור המשתרע מדרום לעיר, המשמעות היא שהיא שומרת במגירות של ממשלותיה תכניות התיישבות המבוצעות בשלבים בכל פעם שהנסיבות המקומיות והבינלאומיות מאפשרות זאת. היא עוקפת את האופוזיציה הבינלאומית, לרבות אופוזיציה של ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי. היא מתמרנת ודוחה לזמן מה, אבל היא לא מבטלת את תוכניותיה, שהן תוכניות הרסניות שאינן עוצרות בפתרון הסוגיה הדמוגרפית. ירושלים, אלא ללכת מעבר לה כדי לחסל את מה שנקרא פתרון שתי המדינות על ידי התקדם עם התוכניות הללו.

בירושלים מתבססות תוכניות המעצמה הכובשת על הרחבת מאחזים בתוך העיר ובניית שכונות התיישבות בפאתייה לבידוד העיר העתיקה מסביבתה, כפי שקורה בשכונת שייח' ג'ראח, שכונת ההתנחלות בוואדי אל- ג'וז, ושכונת ההתיישבות בראס אל-עמוד, שמומנה מלכתחילה על ידי המיליארדר היהודי-אמריקאי אורון מוסקוביץ' ושכונת ההתיישבות בסילוואן ושכונת ההתיישבות בג'בל אל-בכר "נוף של זהב" ושכונות נוספות, בנוסף לאישור לאחרונה של עיריית הכיבוש על פרויקט הרכבת התחתית ועל שיקום ושיקום גשרים בגבעה הצרפתית לחיבורה ליישובי "פסגת זאב" ו"נבי יעקב" באדמות הכפרים. של שועפאט ואל-עיסאוויה להקל ולהמריץ את תנועת המכוניות, באופן שמפחית מאוד את עומסי התנועה בצומת אל-תללה, בשילוב עם פרויקט המטרו שמתבצע בימים אלה.

במרחב ירושלים, המדינה הכובשת מקיימת, במגירות ממשלותיה, תוכניות למצור על העיר בחגורות התיישבות המשתרעות על פני שטחים נרחבים של השטחים הפלסטיניים בצפון וכן במזרח ובדרום. תנאים מתאימים, כפי שקורה במזרח. בפברואר 2020 הודיע ​​נתניהו כי הוציא הנחיות לבניית 3,500 יחידות דיור בהתנחלויות באזור E1, מזרחית לירושלים הכבושה, ומקורות ישראלים ציטטו אותו אז באחד הוועידות. שהוא הורה ליישום מיידי.

תחילת היישום הופסקה עקב לחץ בינלאומי, אך לא הוסר מסדר היום של ממשלת הכיבוש. כאן מבקשת המדינה הכובשת לשלוט בגבעות המזרחיות של נפת ירושלים כדי להפריד את הרצף הגיאוגרפי בין הגדה המערבית לנכבשים ירושלים מחד, ולחלק את הגדה המערבית לשני חלקים עם חגורת התנחלויות המשתרעת ממזרח ירושלים לבקעת הירדן, כולל מה שנקרא פרויקט (E1).

בדרום פועלות גם להרחבת היישובים "גילה", "גבעת המטוס" ו"ג'בל אבו גנים", ומה שמתוכנן בקרקעות הסמוך לדיר מר אליאס כהרחבה של היישוב "טל פיות". וכחלק מתוכנית האב ליצירת שני גושי התנחלויות בצפון ובדרום, מניעת קישור מזרח ירושלים לגדה המערבית כבירת הפלסטינים בכל הסדר מדיני אפשרי במסגרת מה שנקרא שני- פתרון המדינה.

במקביל, הודיעו רשויות הכיבוש והעירייה בירושלים, ביום ראשון האחרון, על פתיחת הגשר האווירי התלוי בשכונת ואדי אל-רבבה ביישוב סילוואן, בחסות עמותת "עטרת כהנים" ורשות העתיקות. זהו אחד מפרויקטי ההתיישבות הגדולים מדרום למסגד אל-אקצא המבורך, כדי להקל על תנועת מתנחלים ולשנות את העיר הכבושה, והגשר משתרע על פני יותר מ-200 מטרים, גובהו 35 מטרים ורוחבו 4.5 מטרים.

בכך מבקשות שלטונות הכיבוש לכפות מציאות ייהודת החודרת למרחב סילוואן בירושלים הכבושה, החל משכונת אל-ת'ורי, עוברת בשכונת ואדי אל-רבבה וכלה באזור הנביא דוד, בנוסף על עבודות נוספות באדמות השכונה להסבתן ל"שבילים וגינות תנ"כיות", ונטיעת קברים מזויפים בחלקים בחלק אחר של השכונה, וממשלת הכיבוש הקצתה כ-20 מיליון שקלים לביצוע הפרויקט בהשתתפות עיריית הכיבוש. בירושלים, משרד ירושלים ומורשת יהודית, חברת "מוריה" ועמותת ההתיישבות "אלעד".

בעיר ירושלים ממשיכים גם רשויות הכיבוש והעירייה במדיניות של הידוק הפיקוח על שכונת שייח' ג'ראח בעיר, רשויות הכיבוש החלו להמיר את מה שהם מכנים "אנדרטת זיכרון" בלב שכונה זו לדירה חדשה. פרויקט התיישבות, ביוזמה משותפת של עיריית ירושלים ועמותת צנחנים וותיקים, במימון הקרן הקיימת. הקהילה היהודית, המהווה חלק מיוזמה רחבה יותר של עמותות התיישבות במסווה של פיתוח תיירות ישראלית בתוך השכונות הפלסטיניות בצפון של העיר העתיקה (כביש הצפון).

כביש הצפון כולל אתרים שונים מבאב אל-עמוד בצפון ועד לשכונת שייח' ג'ראח, ועובר באתרים היסטוריים ודתיים רבים. עיריית הכיבוש מתכננת לתפוס את יתרת הקרקע, ששטחה כ-15 דונם. עשרות פלסטינים משפחות נמצאות בסכנת פינוי מבתיהן לטובת מתנחלים ישראלים.

ראוי לציין כי לאחרונה הודיעה עיריית ירושלים על כוונתה לבצע עבודות פיתוח סביב היכל סידיק שמעון, הנמצא אף הוא בשייח ג'ראח, והוא מקום לתפילה יהודית המושך אליו חרדים רבים. משטרת ישראל סוגרת בגדול. חלקים מהאזור לתנועה, תוך הפרה חמורה של זכויות הפלסטינים וחופש התנועה ושיבושים בעסקיהם.

רשויות הכיבוש אינן שוללות את שאר הנפות והאזורים של הגדה המערבית הכבושה מתכניות ההתנחלויות ההרסניות שלהן בצורות שונות. מועצת ההתיישבות (יש"ע), כזרוע מבצעת של המנהל האזרחי, ממלאת כאן תפקיד מרכזי במדינה. גניבת אדמות פלסטיניות והפיכתן לתחום חיוני לתוכניות התנחלויות ופרויקטים שלעיתים לובשים צורה של אזורי תעשייה המשרתים משקיעים קולוניאליים.

בימים אלה מדברים על הקמת אזור תעשייה חדש שהוכנה ע"י מועצת ההתנחלויות הצפונית בראשות יוסי דגן, בעל בריתם של סמוטריץ' ובן גביר, על שטח של 2,700 דונם בצפון הגדה המערבית. אזור התעשייה החדש הוא אמורה לכלול מפעלים מזהמים סביבה בקרבת אזורי מגורים, לא רק בגדה המערבית, אלא גם ליד היישוב כפר קאסם בתוך הקו הירוק. התוכנית, הנתמכת גם על ידי מועצת ההתנחלות "קנה" וההתנחלות "אורנט". המועצה בנפת קלקיליה, תגרום לפגיעה קשה בסביבה באזור גדול משני צידי מה שכונה הקו הירוק.

ראוי לציין שרשויות הכיבוש הקימו שלושה אזורי תעשייה עיקריים, הראשון שבהם הוא "עטרות" מזרחית לירושלים, שהיא המזהמת ביותר של הסביבה, השני "הר געש" על אדמות נפת סלפית, והשלישי. הוא "מישור אדומים" במדבר ירושלים.

בנוסף לאזורי התעשייה העיקריים הללו, הקימו רשויות הכיבוש כ-25 אזורי תעשייה של התנחלויות באזורים שונים בגדה המערבית, הכוללים למעלה מ-300 מתקנים, 29 מהם מיועדים לייצור כימיקלים רעילים, המסוכן שבהם הוא מפעלי ג'ישורי, שהפיצו את הרעלים שלהם על אזרחים וגידוליהם בעיר טול-כרם וסביבתה.

סרטן ההתנחלויות לוקח את בקעת הירדן הפלסטינית כיעד מרכזי שלו, הפעם מאדמות הכפר פרש בית דג'אן, הנחשב לשער לבקעת הירדן המרכזית.

פיתוחים חדשים הפעם הם הודעות הריסה המוניות. מאז הקמת ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר, הכפר נתון למסע תזזית הכולל מניעת בנייה או תכנון הקמת פרויקטים, לרבות פרויקטי תשתית, בהם טרקטורים חקלאיים וקידוחים. ציוד (סירות) מוחרם, ומכלי מים מושמדים לשימוש חקלאי.עד שהגיע להשמדת מיכל המים המספק לאוכלוסייה מי שתייה ושימושים ביתיים.

בשבוע שעבר הופתעו תושבי הכפר מגודלו של הקמפיין התזזיתי הזה, כשהכיבוש החל בשורה של הודעות הפסקת הריסה ובנייה שכללו 13 בתים ומפעלים, למרות שחלק מהבתים והמפעלים הממוקדים קיימים כבר שנים. לא עברו כל שינוי, אבל חלקם היו קיימים לפני הכיבוש, ויש בתים שבעליהם מחזיקים בהיתרי בנייה.

צעדים אלו באים לאור תקיפה של התנחלויות שכללה הקמת מספר מאחזים שהמינהל האזרחי מתכנן לחבר עם מרכז ישראל, החל ממאחזים אלו באזור, עוברים דרך המאחזים הקיימים באדמות בית דג'אן ו. בית פוריק ובסביבת ההתנחלות "איתמר" עד למאחז "אביתר" וצומת זעתרה. ורחוב אבר שומרון בו פועלים דחפורי הכיבוש יומם וליל להשלמת מעקף חווארה המיועד לכך. המטרה, ושלטונות הכיבוש השלימו את התשתית הדרושה לבידוד הכפר והאזור ולרוקנו מתושביו במסגרת מדיניות הטיהור האתני הנהוגה על ידי רשויות אלו בבקעת הירדן הפלסטינית.
מנגד, בית המשפט העליון הישראלי מציג את עצמו ככלי של רשויות הכיבוש בהענקת לגיטימציה לפעילות ההתנחלות, ולכסות את הפרותיו של החוק הבינלאומי והחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות.

כך התברר מדחייתה בשבוע שעבר עצומה הקוראת לפינוי מכון להוראת תורה במאחז "חומש" בצפון הגדה המערבית, בהחלטה התואמת את עמדת ממשלת ישראל בעקבות העברת המוסד הדתי באותו מאחז למקום חדש וקרוב לאתר הראשון בניגוד אפילו לחוקי הכיבוש.

בהחלטתו הסתמך בית המשפט על טענות שהשמיעה הממשלה לפיהן היא תפעל למתן לגיטימציה והסדרת מעמדו המשפטי של אותו מכון ב"חומש", בעקבות העברתו ללא רשות מקרקע פלסטינית פרטית למה שרשויות הכיבוש טוענות כי הן "מדינה". אדמות" השייכות למועצת ההתיישבות "שומרון".

אם נחזור למדיניות הצמא של הפלסטינים, רשויות הכיבוש ממשיכות במלחמת המים נגד העם הפלסטיני כדי לשלול ממנו את זכויותיו הבסיסיות ביותר למקורות מים.לאחר שלפני שבועיים הם הפחיתו את כמויות המים לנפות חברון ובית לחם על ידי כ-6,000 כוסות ביום. בשבוע שעבר סגר המנהל האזרחי שלוש בארות מים מבטון. בחברון, סמוך למחנה הפליטים אל-פאואר, בצעד גזעני העולה כדי פשע.

באותן שלוש בארות נאספים מי תהום בפאתי המדבר מדרום להר חברון, ובארות אלו טוענים כי המנהל האזרחי אסור, בלתי חוקי ומהווה איום על ביטחון המים. נשיאה בעלויות הבאת המים במכליות ממקומות רחוקים אם תנאיהם יאפשרו להם לעשות זאת או יעזבו את שדותיהם לגורלם בבצורת, בעוד מים זורמים על היישובים והמתיישבים באזורי דרום חברון וחוותיה הפסטורליות ללא חשבון, ומתנחלים אלו באים להשלים את התפקיד שמילאו המנהל האזרחי עם הפשעים הנתעבים ביותר על ידי השלכת פגרי חיות מתות לבארות מים כדי להפוך אותן למים מזוהמים שחקלאים לא יכולים להשתמש בהם לשתייה או להשקיית יבולים.

הדבר מזכיר את הנזק הסביבתי שנגרם מהשפכים הזורמים בדרך כלל מההתנחלויות דרך העמקים, שכן ישובי הכיבוש נפטרים ממי הביוב מבלי לעבור עליהם טיפול כלשהו ברוב המקרים, ולפי נתונים זהים יש כ-50 התנחלויות לפחות שמרוקנות כ-35 מיליון מ"ק של שפכים, שווה ערך ל-14,000 בריכות אולימפיות, עם כל ההשפעות הבריאותיות הקטסטרופליות הנובעות מכך על האוכלוסייה המקומית, כמו גם על יבולים ואדמות חקלאיות.