נפת ירושלים מסרה כי רשויות הכיבוש הישראליות ביצעו 151 מעצרים, פצעו 17 אזרחים, והרסו והרסו (36) מתקנים ואדמות במהלך חודש יולי.

בדו"ח החודשי שלו, שהוצא על ידי היחידה ליחסי ציבור ותקשורת, אישר הנפה את פשעי הכיבוש הישראלי בשכונות ובעיירות של הנפה, כאשר 6,542 מתנחלים הסתערו על חצרות מסגד אל-אקצא המבורך.

פציעות:

נפת ירושלים עקבה אחר כ- (17) פצועים כתוצאה מירי כדורי מתכת חיים ומצופים גומי של כוחות הכיבוש הישראלי, וכן מכות קשות, בנוסף למאות מקרים של חנק בגז מדמיע.

מַעְצָר:

הנפה אישרה כי עקבה אחרי (151) מקרי מעצר של אזרחים בכל אזורי נפת ירושלים במהלך חודש יולי, כולל (14) ילדים ו-(4) נשים.

התקפות מתנחלים:

המתנחלים ביצעו (15) פיגועים נגד ירושלמים, בהם (5) פיגועים תוך התעללות פיזית, הם גם ארגנו מצעד לזכר "חורבן בית המקדש", שהוא אחד הפשעים הבולטים נגד עיר הקודש, וכן מנסה למחוק את זהותו הפלסטינית.

כוחות הכיבוש גם עקרו את משפחת סוב לבן מביתה בעקבת אל-ח'לידיה בעיר העתיקה בירושלים הכבושה, מסרו אותה למתנחלים ועצרו את תומכיה.

הסתערות על אל-אקצא:

נפת ירושלים עקבה אחר הסתערותם של 6,542 מתנחלים, ו-(90,497) בשם תיירות, על חצרות מסגד אל-אקצא המבורך, בהגנה קפדנית של כוחות הכיבוש המיוחדים החמושים בכבדות.

משטרת הכיבוש מנעה מעובדי הוועדה לשיקום מסגד אלאקצא לעבוד בכל חלקי הוועדה לשיקום אלאקצא, ואיימה לעצור את העובדים אם יבצעו את עבודתם. ב-4 ביולי עצרו 3 עובדי הארגון. מחלקת ההקדשים האסלאמית ממסגד אל-אקצא.

ב-20 ביולי נפל אחד מעצי הזית הרב-שנתיים בחצרות מסגד אל-אקצא המבורך, ככל הנראה, הסיבות לנפילתו הן החפירות המתמשכות מתחת למסגד אל-אקצא.

פעולות הריסה וחפירה

כוחות הכיבוש הישראלי הרסו והרסו (36) מתקנים וקרקעות בנפת ירושלים הכבושה, מתוכם (8) מתקנים נהרסו בכוח, בנוסף לביצוע (14) חפירות ופילוס קרקע, במסגרת שינוי האופי הדמוגרפי של עיר הקודש.

ההריסות כללו (22) מתקנים ובהם: מגורים, מתקנים חקלאיים, מיכלי מים, צריפים, מכלאות צאן, חדר חיצוני וקיר תמך.

החלטות הריסה, פינוי בכפייה ותפיסה:

רשויות הכיבוש מסרו 5 הודעות הריסה למספר מפעלים מסחריים במישור הבדואי, ממערב לירושלים, ובשכונת עין אל-לוזה בסילוואן.

פרויקטים של התיישבות

ביולי האחרון אישרו רשויות הכיבוש הישראלי את העבודה על פרויקט התיישבות חדש, שכן הכיבוש הודיע ​​על כוונתו להקים 450 יחידות התיישבות חדשות בין העיירות אום ליסון וג'בל מוכבר בירושלים הכבושה, על שטח של 12 דונם.

ממשלת הכיבוש מתכננת גם להקים יישוב גדול על אדמות העיירה ירושלים, ותוכנית ההתיישבות כוללת בניית 670 יחידות התיישבות בעיירה בית צפאפא, דרומית מזרחית לירושלים הכבושה, כך דווח בתקשורת המקומית.

במסגרת זו ממשיכות רשויות הכיבוש לעבוד בפרויקטים של התנחלויות, לרבות: מתנחלים ממשיכים בעבודות בנייה במאחז התנחלויות חדש באזור השממה אל-סווהרה, מזרחית לירושלים הכבושה.

הכיבוש התחדש בעבודות ב"גבעת שכונת שייח ג'ראח" בעיר ירושלים, למרות התנגדות התושבים לעבודות החפירה. ב"אנדרטה" מוזכר כי רשויות הכיבוש תפסו את הקרקע במהלך השנים האחרונות והרסו בית השייך ל- משפחת דיאב.

הכיבוש גם השלים את בניית גשר ההתיישבות מעל אדמות האנשים בשכונת ואדי אלרבבה בסילוואן, דרומית לאלאקצא, והכריז על פתיחתו.

החלטות בתי המשפט לעיסוק:

בית המשפט הישראלי לכיבוש הוציא החלטות של מאסר בפועל, מעצר בית, גירוש, איסור נסיעה והארכת מעצר של מספר רב של עצירים ירושלמים למשך חודשים ארוכים מבלי שהוגש נגדם כתב אישום ברור.

תקופות מאסר בפועל

בתי המשפט לכיבוש הגזעני גזרו (34) עונשי מאסר בפועל נגד אסירים ירושלמים, הגבוה שבהם היה העונש נגד האסיר הירושלמי קוסאי עליאן לתקופה של 14 שנים וחצי, ובין פסקי הדין היו (8) פסיקת מעצר מנהלי, "כלומר, מבלי לפרט נגדם אישום ברור", בנוסף להטלת קנסות. כסף יקר מאוד שמגביר את הסבל של משפחותיהם.

כליאה בבית

נפת ירושלים פיקחה (20) על החלטות מעצר בית שניתנו על ידי רשויות הכיבוש נגד ירושלמים, כולל ילדים רבים, ומשך הזמן נע בין יומיים למעצר בית פתוח, כמו זה שניתן נגד הירושלמים אודאי מאירג'י.

גירוש ואיסור נסיעה

במהלך חודש יולי פרסמו רשויות הכיבוש כ- (21) החלטות גירוש, כולל (10) החלטות גירוש ממסגד אל-אקצא, והעבירו לאזרחים (7) איסור נסיעה.

מחסומי מוות:

כוחות הכיבוש עצרו את העברתו של האזרח, מונאדל אחמד ג'ובראן ג'בארין, ממרכז האמבולנסים של מקאסד באבו דיס לבית החולים מקאסד בירושלים במחסום המנהיג הישראלי במשך יותר מחצי שעה, מה שהוביל למותו בזמן שהותו בבית. מצב קריטי מאוד, שכן הרופאים לא הצליחו להעניק לו את העזרה הראשונה הדרושה.

מיקוד לאישים לאומיים:

שלטונות הכיבוש ממשיכים בפשעיהם נגד אישים לאומיים ירושלמים, שכן הם ערכו ישיבת משפט למושל ירושלים עדנאן ג'ית', והתביעה הציבורית דרשה את מאסרו בפועל של המושל לתקופה של שמונה חודשים, בהתבסס על שני כתבי אישום שפורסמו בעבר. נגדו.

כמו כן, העביר מודיעין הכיבוש למזכיר תנועת הפתח בירושלים, שאדי מוטוואר, זימון לחקירה במרכז "אלמסקוביה" המזוהה עם הכיבוש, ומודיעין הכיבוש העביר למוטוואר החלטה לגרש אותו מהגדה המערבית בגין 6 חודשים נוספים.

כוחות הכיבוש העבירו לפעיל הירושלמי נאצר אבו חודיר החלטה האוסרת עליו להיכנס לגדה המערבית, הגבלת את תנועתו ועבודתו בתוך ירושלים הכבושה, בנוסף למנוע ממנו לתקשר עם מספר אישים ירושלמים.

התקשורת העברית המשיכה בהסתה נגד מטיף מסגד אל-אקצא המבורך, שייח' איקרימה צברי, ודרשה את גירושו מירושלים. הכיבוש חידש את איסור הנסיעה שלו לתקופה של שישה חודשים.

סגן מנהל מחלקת ההקדשים האסלאמיים בירושלים הכבושה, שייח' נג'ה בקירט, התבשר על חידוש "איסור הנסיעה" שלו לתקופה של 6 חודשים. ב-12 ביולי גירשו רשויות הכיבוש את בקירט מהעיר ירושלים לעיר ירושלים. העיר בית לחם לתקופה של 6 חודשים.

הכיבוש גם חידש את איסור הנסיעה נגד ראש הוועדה הירושלמית למאבק בייהוד, נאצר אלחמי, לתקופה של 6 חודשים.

הפרות נגד מוסדות ואנדרטאות ירושלים

הכיבוש ממשיך לפגוע במוסדות החינוך ולהסית נגדם, ב-13 ביולי קיימה הכנסת הישראלית מושב להסתה נגד בתי הספר הערביים ותכניות הלימודים הלאומיות בירושלים, שכלל הסתה נגד מורים ערבים, בוגרי אוניברסיטאות פלסטיניות, בבתי ספר בירושלים.

במסגרת המתקפה על מתקנים רפואיים, הסתערו כוחות הכיבוש ב-9 ביולי על בית החולים אל-מקאסד בעיר אל-טור בירושלים הכבושה.

ב-19 ביולי מנעה משטרת הכיבוש מנזיר להיכנס לכיכר אל-בוראק, הממוקמת ממערב למסגד אל-אקצא המבורך בירושלים, בליווי שר החינוך הגרמני, בעודו עונד את הצלב הקדוש על צווארו.

משטרת הכיבוש ביקשה ממנו להסיר את הצלב לפני כניסתו לכיכר, שם ניסה הנזיר להסביר להם כי הוא איש דת וכי כך הוא התלבש כנזיר וכי מדובר בפגיעה בחופש האישי והדתי שלו. אבל הוא לא הצליח לשכנע אותם בכך.

הפרות נגד עיתונאים

בית המשפט לכיבוש סיים את מעצר הבית של העיתונאית הירושלמית, לאמה גוש, והטיל עליה 9 חודשי עבודה לטובת הציבור, ו-6 חודשים השעיית ביצוע לתקופה של 3 שנים, בנוסף לתשלום א. קנס בסך 4,500 ש"ח. עורך דינו של גוש דרש ערעור על פסק הדין.