המחצית הראשונה של שנת 2023 הנוכחית הייתה עדה לתמורות חמורות מבחינת רמת הפיגועים, ההתעללות וההפרות שהשפיעו על כל היבטי סוגיית העצורים והאסירים.לשלטון עלה הימין הציוני הקיצוני ביותר בכיבוש, שם הכיבוש הנוכחי המערכת על כל מרכיביה פעלה להגברת רמת הפשעים נגד עמנו, שרובם מסווגים כ(פשעי מלחמה), וזה חלק ממערכת האפרטהייד הקיימת, במטרה לערער את מצב המאבק המשך ההתקפות נגד הכיבוש והמעצרים והפשעים וההפרות הנלווים, היו חלק מהמדיניות ששיקפה את רמתם של פשעים אלו, וההסתה הנלווית נגד האסירים בבתי הכלא הישראלים, והחקיקה והחוקים הגזעניים שלאחר מכן, אשר היוו ההיבטים הבולטים בכלים של מערכת הכיבוש הנוכחית. נגד עצורים ואסירים, מספר האסירים בבתי הכלא הכיבוש עד סוף יוני 2023 עומד על כ- (5000), כולל (32) אסירות, כ- (160) ילדים , ו (1132) עצירים מנהליים.

קריאה על אחוז המעצרים והמדיניות והעבירות הקבועות והמשתנות הבולטות ביותר שנלוו אליהם. מוסדות האסירים עקבו באמצעות עלון מיוחד למחצית הראשונה של שנת 2023 על קריאת המספרים הכוללים וסיכום של כמה מדיניות קבועה ושיטתית, וכמה משתנים קשורים, שעיקרם מגמת עלייה, ככל שהגיעו. מספר מקרי המעצר הכולל הוא (3866), וירושלים הגיעה לראש האחוז הגבוה ביותר מבחינת מספר העצורים, ככל שהגיעו מקרי המעצר בערך (1800), בעוד שמספר המעצרים בקרב ילדים מתוך הכלל הכללי הגיע ל-568, וזה מהווה עלייה ממה שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד היו נשים (72), ומספר המעצרים המינהליים הגיעו פקודות (1608), והשיעור הגבוה ביותר של מעצרים היה באפריל, עם (1001) מקרי מעצר.

מוסדות עצירים (הנציבות לענייני עצירים ועצורים לשעבר, מועדון האסירים הפלסטינים, עמותת אדמיר לטיפול באסירים וזכויות אדם ומרכז המידע ואדי חילווה – ירושלים) מאשרים כי מספרים אלו קרובים לאחוז המעצרים. היינו עדים במחצית הראשונה של שנת 2022, אלא שהמשתנה לא היה קשור לשום צורה. בעצם, אופי המספרים, אלא רמת הפשעים וההפרות שליוו את המעצרים, במיוחד (סיכומי הוצאות להורג, חיסולים) , וענישה קולקטיבית), שהותירו השפעות גדולות על החברה הפלסטינית, בעוד שהמשתנה הבולט במספרים אלו היה קשור לרמת המספרים של צווי מעצר מנהליים שהגיעו עד לכאן. שנת 2023, כפי שהזכרנו לעיל, היא (1608) , בעוד שבמחצית הראשונה של השנה החולפת, היו (862) במחצית הראשונה של השנה החולפת.

משטר הכיבוש המשיך במספר פשעים קבועים, אך חלקם קיבלו מגמת עלייה יוצאת דופן, וההסלמה הזו היא הרחבה של רמת ההסלמה שאנו עדים לה בפועל מאז שנת 2022 האחרונה, הנחשבת לשנה העקובת מדם ב-20 השנה המשיך הכיבוש בגישתו, תוך שהוא ממשיך לפתח כלים להטלת יותר שליטה ופיקוח על החברה הפלסטינית וההתנגדות בכלל.

המעצרים התרכזו באזורים שבהם הסלימה עבודת המאבק וההתנגדות, וחלק מהמחוזות היו עדים לשינוי משמעותי במספר העצורים. אנו מזכירים כאן בעיקר את נפת אריחה, ובמיוחד את מחנה עקבת ג'בר, שבו שיעור המעצרים היווה משתנה מרכזי. ככל שהגיע מספר המעצרים הכולל במחצית הראשונה (201). אחוז זה לא נראה בנפת יריחו במשך שנים רבות, בנוסף לכך, המעצרים בג'נין ומחנהה, ושכם ומחנהה, נקשרו בו זמנית. עם התגברות ההתנגדות בשני המחוזות, ככל שהגיע מספר המעצרים בג'נין ומחנהה (291), בדגש שאחוז זה רק עד סוף יוני, ובשכם, הגיע ל-215, וציין כי. אחוז המעצרים הזה באזורים אלו שיקף רמה אינטנסיבית של פשעים והפרות בנוסף למקרי המעצר, אך הוא אינו הגבוה ביותר מבחינת אחוז המעצרים במדינה, שכן שני נפות נותרו בירושלים ובחברון האחוז הגבוה ביותר של תיקי מעצר.

פשיעה (ענישה קולקטיבית) הייתה הבולטת מבין פשעים אלו, שבהם פעל הכיבוש בכל כוחו להסלים את השימוש בו, במיוחד בכל הנוגע לפגיעה במשפחות אסירים, עצורים, קדושים ונרדפים.

בנוסף למעצרים שפגעו במשפחותיהם באופן קולקטיבי, נמשכה ההסתערות החוזרת ונשנית על בתיהם, שהטרידה אותם בכל האמצעים, והסתכמה בהוצאות להורג בשטח, בנוסף לאובדן החומרי שהותירו כוחות הכיבוש בכל פשיטה שביצעו, וכן הפשע התרחב לכלול כפרים, עיירות ומחנות שלמים, ובמיוחד הערים הקרובות למאחזים, שם פשעי המתנחלים נגד האזרחים היו קשורים קשר הדוק לפעולות המעצרים באותן עיירות, והריסת בתי האסירים הייתה קשורה. חלק מהפשע (ענישה קולקטיבית), כארבעה בתים השייכים לאסירים (יונס היילן, איסלאם אל-פארוך, ואוסאמה אל-תוואל וכמאל ג'ורי), ובנוסף לכך, פשע זה הותיר השפעות פסיכולוגיות קשות ומסוכנות. על משפחות אסירים ועצורים, במיוחד ילדים.

עבירת הירי בעצורים לפני מעצר ובמהלכו: מאז שנת 2022 החולפת, ובמחצית הראשונה של שנה זו, עוקבים המוסדות אחר עבירת הירי הישיר לעבר אזרחים לפני מעצרם, בנוסף למעצר פצועים, בהם ילדים. , זמן קצר לאחר שנפצעו, והמקרה הזה היה אחד המקרים הבולטים. המצב הנוכחי, והותיר השפעות קשות על המציאות של אסירים ועצורים בבתי הכלא, במיוחד עם הצורך הדחוף שלהם בטיפול רפואי ומעקב אחר כך, ובין הבולטים מבין הפצועים הללו (אוסאמה אל-טוואל, כמאל ג'ורי ופאטימה שאהין), והמקרה של הפצוע לשעבר מוחמד אל-צוהיר, הסובל מעיוותים בגופו כתוצאה מפציעה 20 לפני שנים, והוא זקוק לטיפול רפואי דחוף, ובכל זאת הכיבוש ממשיך לעצור אותו.

עבירת המעצר המינהלי היא העדה הבולטת לשינויים בסוגיית העצורים והאסירים: עבירת המעצר המינהלי הייתה הפשע הבולט ביותר שהעיסוק המשיך להשתמש בו, והיה המשתנה הבולט ביותר שהיה קשור מציאות של פעולות מעצר. משנת 2003 לא היינו עדים לגידול מתמשך זה במספר העצורים בבתי הכלא. וכפי שהזכרנו לעיל, מספר צווי המעצר המנהליים שהגיעו (1608), מתוכם (813) צווים חדשים , וכן (795) צווי חידוש לעצורים בתקופות משתנות, בדגש ש-80% מהעצורים המינהליים הם אסירים לשעבר ששהו את רוב השנים בבתי הכלא הכיבוש. במעצר מנהלי, עם הצורך לציין כי חדש הדור החל להיות ממוקד על ידי רשויות הכיבוש באמצעות פשע זה, ומספר המנהלים הוא (1132), כולל (3) אסירות ו- (18) ילדים.

מציין שוב כי בתי המשפט המדומים של הכיבוש בתיק זה תרמו באופן חסר תקדים לגיבוש פשע זה, ולאור זאת, כ-60 עצורים ממשיכים להחרים את בתי המשפט כזעקה לנוכח פשע זה.

(בואו נשאיר את הלגיטימיות של בתי המשפט לכיבוש במחוז)

בתי המשפט לכיבוש, על רמותיהם השונות, המשיכו לפעול לביסוס עבירת המעצר המינהלי, שכן הוא היה ועודנו אחד הכלים להטלת שליטה ושליטה שמפעילה המדינה הכובשת על העם הפלסטיני והאסירים בבתי הכלא. , במיוחד בכל הנוגע לסוגיית המעצר המנהלי השרירותי, העולה על פשע מלחמה נוסף שנהגה המדינה הכובשת בעצורים, ולאורך כל אותן שנים, בתי הדין הצבאיים של הכיבוש היו בתי דין מדומה שמטרתם הראשונה והאחרונה הייתה להקים מדיניות המעצר המינהלי כמציאות שנכפתה על העצורים ולהתעלל גם בהם ובמשפחותיהם.

בעשורים האחרונים ניהלו עצירים מינהליים מאבק רחב נגד מדיניות המעצר המינהלי שכלל חרם על בתי המשפט הצבאיים, וב-1 בינואר 2022 החלו עצירים מינהליים במערכה קולקטיבית נגד המעצרים המינהליים. עצירים מנהליים, בתי דין צבאיים ממגוון מפלגות וארגונים. המערכה נמשכה עד ספטמבר, לפני שנפסקה למשך שלושה חודשים כדי לתת לכוח הכובש מועד אחרון לשקול את נושא המעצר המנהלי. באותה תקופה המשיכו כ-80 עצורים להחרים את בתי המשפט הצבאיים, 60 מהם עדיין מחרימים. בתי משפט צבאיים לכיבוש התמחו במעצר מנהלי בכל הרמות.

לאור מכלול הנתונים הקשורים להחלטות בתי הדין לעיסוק ולכל מרכיבי מערכת המשפט של הכיבוש, דווקא בכל הנוגע למעצר מנהלי, מחדשים מוסדות האסירים את קריאתם לבחון מחדש את נושא הטיפול במערכת המשפט. של הכיבוש בכללותו, ולחדש את הקריאה לצורך להגביר את החרם על בתי הדין הצבאיים של הכיבוש בנושא המעצר. מנהלית, בסיסמה (בואו נשאיר את הלגיטימיות של הכיבוש במחוז).

חקיקת חקיקה וחוקים גזעניים: האיומים שפגעו באסירים ובני משפחותיהם במהלך השנים הפכו לחקיקה, לחוקים ולהצעות חוק.

עם עליית ממשלת הימין הפשיסטית והקיצונית ביותר בכיבוש, פעלה מערכת הכיבוש בכל הרמות לחקיקת חוקים וחקיקה גזענית המשפיעה על גורל האסירים ובני משפחותיהם, שהיו קשורים לאיומים על אסירים, משפחותיהם, המשוחררים, כמו גם הקדושים ובני משפחותיהם, שהבולט שבהם היה: הגיוס (חוק הוצאת אסירים להורג) שביצעו פעולות התנגדות נגד הכיבוש, בנוסף (חוק שלילת אזרחות ותושבות מאסירים ירושלמים ו משחררים) ומהשטחים הכבושים ב-1948, והדבר נקשר בהקצאות שהעניקה הרשות הפלסטינית למשפחותיהם, בנוסף להצעת חוק הקובעת גירוש משפחות אסירים ואנוסים, והיא אושרה גם על ידי ראשוני. קריאה על טיוטת חוק היא מבטלת את שלילת אסירים מטיפול שנכלל בתיאור של (שיפור איכות החיים), ולמעשה השר הפשיסטי (בן גביר) הוציא הנחיות פנימיות לנכות כספים מהקצאות ה"קנטינה" לאסירים , במקרה שהאסיר השתמש במרפאת השיניים בבית הסוהר ועל כל שעה שנוכה (175) ש"ח. בנוסף לכך, הוכנס תיקון לחוק (לוחמה בטרור) הקובע כי גופי ה- אסור למסור חללים, וגיוס חוק (מניעת שחרור מוקדם של אסיר שנגזר עליו גזר דין) על רקע פעולת התנגדות, שהכיבוש מסווג כ(פעולת טרור), וגיוס חוק לפיו דן בכליאת ילדים פלסטינים מגיל 12 במקום שליחתם למוסדות (שיקום) ובטיוטת חוק נוספת המעניקה סמכויות רחבות לשר המשטרה להטיל מעצר מנהלי ולהגביל את התנועה של פלסטינים בשטחים שנכבשו ב-1948. ועוד מספר הצעות חוק המשפיעות על חייהם וגורלם של האסירים המשוחררים ומשפחותיהם בירושלים ובשטחים שנכבשו ב-1948.

בהקשר זה מאשרים מוסדות האסירים כי סדרת חוקים, חקיקה, תיקונים והצעות חוק זו היא דרך ממושכת שהסלימה בהדרגה, עד שאיומי הימין הקיצוני בשנים האחרונות הפכו למציאות המייצגת את הטרנספורמציה הנוכחית. לעלייתם לשלטון.

המציאות של העצורים והאסירים בתוך בתי הכלא והתמודדותם עם הפשע המתמשך נגדם. מציאות האסירים בבתי הכלא הייתה עדה למספר תמורות מסוכנות, שאינן נפרדות מההקשר ההיסטורי של המציאות שהיא נשפט, והנהלת בית הסוהר מנסה לכפות על האסירים, ולגזול מהם את זכויותיהם, ואת ההישגים שהשיגו במאבק ארוך ומתמשך.שינויים במיקוד הפרטים הקטנים ביותר בחיי המעצר של האסירים בפקודת המוסד. ממשלת הכיבוש הימני הקיצוני, עד כדי הגבלות והגבלות על כמות המים בשימוש האסירים, כמו גם כמות ואיכות הלחם הניתן לאסירים והאסירות, והדבר משקף את הרמה אליה הגיע הקיצוני. צעדי ממשלת הכיבוש.

בנוסף, נותרו במקום מספר מדיניות קבועה ושיטתית, בעיקר פשע הרשלנות הרפואית (הרג איטי). הפשע המתמשך, במיוחד מות הקדושים של האסיר שייח חאדר עדנאן, שנרצח בכוונה תחילה ע"י משטר הכיבוש עם כל מרכיביה, לאחר שביתת רעב שעבר במשך 86 ימים. הוא הוחזק בבית המעצר (אלג'לאמה), וננקטו נגדו מספר צעדי תגמול ותגמול. לאורך כל תקופת שביתתו, השהיד עדנאן התמודד עם רמות התעללות מצד כל סוכנויות הכיבוש, שלא דאגו למצבו הבריאותי, וסירבו להעבירו לבית חולים אזרחי, עד שקם ב-2 באוקטובר. במאי 2023, ורשויות הכיבוש ממשיכות לעצור את גופתו. עד היום, והוא בין (11) אסירי חללי תנועת השבויים, שאת גופותיהם ממשיך הכיבוש לעצור.

תמיד הדגשנו בעבר את תפקידם של בתי המשפט לכיבוש באיחוד פשעים. לבתי המשפט היה תפקיד ברור בחיסול האסיר שייח' חאדר עדנאן, באמצעות החלטותיהם שניתנו במהלך מעצרו, ולא דאגו למצב הבריאותי שהיה לו קודם לכן. מות הקדושים שלו. לפיכך, מכנה אותנו המקרה של השהיד חאדר עדנאן. כמו כן הדגשנו בעבר על הצורך להעריך מחדש את ההתמודדות עם מערכת המשפט של הכיבוש, וכן לאור כל הנתונים שהמוסדות מקבלים באמצעות המשפט שלהם. צוותים.

מספר האסירים החולים בבתי הכלא הכיבוש עומד על למעלה מ-700 אסירים, מתוכם 24 אסירים הסובלים מסרטן וגידולים בדרגות שונות, כשהבולט שבהם הוא פרשת האסיר וליד דקה, העצור כבר 38 שנים, וכן הסובל ממחלת סרטן נדירה הפוגעת במח העצם המכונה (מיאלופיברוזיס), וכתוצאה מפשע. רשלנות רפואית, מאז חודש מרץ ספג דקה תקלות בריאותיות רצופות, וכיום הוא עדיין מוחזק בכלא (כלא רמלה). מרפאה), לצד האסיר חולה הסרטן, אסיף אל-ריפאי, העצור מספטמבר 2022.

המוסדות בוחנים את המקרה של האסיר וליד דקה, מראשי תנועת השבויים, ואחד האסירים הוותיקים שהיו עצורים עוד מלפני חתימת הסכם אוסלו.

האסיר, וליד נימר דקה (62 שנים), מהשטחים הכבושים בשנת 1948, היה אמור להשתחרר בחודש מרץ השנה, לאחר ריצוי מלוא תקופת עונשו, העומדת על 37 שנים. אולם, החלטת בית המשפט לכיבוש, יצא בשנת 2018, הוסיפו שנתיים נוספות, נושא הכנסת טלפונים לאסירים, ובמהלך התקופה האחרונה, דווקא ממרץ, חשף דקה הידרדרות חמורה במצבו הבריאותי, עבר בתחנות בריאות מסוכנות מאוד, וחלק מזכותו הריאה הוצאה, והוא שהה תקופות בבתי החולים האזרחיים של הכיבוש, ולאור מה שהאסיר התמודד לא רק עם דקה כרגע, אלא במהלך קרוב לארבעה עשורים של משפחות, רמת הפשיעה שבוצעה נגדו, במיוחד ברמה הבריאותית, מאשר כי הוא היה ממוקד בבירור. הוא חופשי בקרב משפחתו, ולכן משפחתו יצאה לדרך חוקית על מנת לשחררו לפני שיהיה מאוחר מדי, ואפילו בדרך זו, וההחלטה הסופית שהתקבלה שוללת. על זכותו להופיע בפני ועדת השחרורים המוקדם מאשרת כי יש החלטה להמשיך בפשע ולכוון אותו, כפי שהיא מאשרת. ההחלטות של בתי המשפט הללו הן שהם מיישמים רק פקודות פוליטיות מממשלת הימין הפשיסטית, והן שלו. התיק היום הוא גם אחד התיקים שדוחפים אותנו גם לקראת החרמת מערכת המשפט של הכיבוש.

בנוסף למדיניות זו, מדיניות הבידוד, שהסלימה משמעותית מאז 2021 ועד היום, דווקא לאחר המבצע ההרואי (מנהרת החירות), ומספר האסירים העומדים בפני בידוד עומדים כיום על כ-35, כולל אסירים חולים הסובלים. ממחלות נפשיות וכרוניות. ביניהם האסיר אחמד מנאסרה, שהכיבוש ממשיך לעצור ולבודד למרות מצבו הבריאותי והנפשי הקשה. נזכיר כאן גם את האסירים המבודדים הוותיקים ביותר בבתי הכלא הכיבוש, האסיר מוחמד חליל, אשר עומד בפני בידוד כבר יותר מ-15 שנה.

בנוסף למדיניות של פלישה שיטתית למדורי אסירים וניצול לרעה בהם, מאז סוף השנה שעברה ותחילת שנה זו, נרשמו בכמה בתי סוהר פלישות רבות למדורי אסירים, והן למעשה הסלימו בהשוואה לחודשים שקדמו לנובמבר. 2022, והגיעו לעוצמתם בסוף נובמבר.ינואר השנה, כאשר הפשיטות לוו בהעברות ובידוד אסירים, והתקפות ברמות שונות.

כמו כן, המשיכו רשויות הכיבוש להציב מכשולים בדרך לביקורים אצל משפחות האסירים, קיפוח של אלפי בני משפחתם, או שלילת אסירים (כעונש) שהוטלו עליהם, או בשל השתייכותם המפלגתית, כפי שקורה בעניין. עשרות אסירים מעזה, שם הנהלת בתי הסוהר הופכת בכוונה כל זכות לכלי להטלת אמצעים נוספים. התעללות באסירים, ומעולם לא הפסיקה (פיתוח) כלים למניעת ביקורי האסירים, והתעללות במשפחות של האסירים.

במחצית הראשונה של שנה זו ביצעו האסירים שורה של צעדי מחאה, שהגיעו לעוצמתם בחודשים פברואר ומרץ, תוך דחיית מכלול הצעדים שעליו הכריז השר הקיצוני (בן גביר) נגד האסירים. ולמרות שהאסירים הצליחו לשמר את מה שקיים, מערכת הכיבוש מנסה לעבור בהדרגה, ננקטים צעדים רבים, והדבר הבולט ביותר שהם נחשפים אליו במסגרת זו הוא מדיניות (ניצול כלכלי), אשר הם נחשפים אליו. מנסים לעבור נהלים יומיומיים רבים.

שינויים בקטגוריות מסוימות של אסירים במונחים של מספרים, המשקפים למעשה את השאלה החשובה ביותר לגבי גורלם של כל האסירים.

מספר האסירים הנידונים למאסרי עולם עלה ל- (558). מאז תחילת השנה נשפטו שישה אסירים למאסרי עולם. זייד עאמר משכם.

מספר האסירים הוותיקים הגיע גם ל-22 אסירים שהיו עצורים מלפני חתימת הסכם אוסלו באופן רציף, לאחר שחרורם של שלושה מהם לאחר שריצו את כל תקופות עונשם, והם (כרים יונס, מאהר יונס ובשיר אל-חטיב). 1985, בנוסף לכך, ישנם (11) אסירים של המשוחררים בעסקת (ופאע אל-אחרר) שנעצרו מחדש על ידי הכיבוש. הם בין הוותיקים שנעצרו מאז לפני כן (אוסלו) ושוחררו ב-2011 ונעצרו מחדש ב-2014, בעיקר האסיר נאאל אל-ברגותי המרצה את תקופת המעצר A הארוכה ביותר בתולדות תנועת השבויים, שם הוא בילה כ- (43) שנים בבתי הכלא, מהן בילה (34) שנים ברציפות.

המסר וההמלצות של המוסדות:

לאור כל התמורות החמורות המתחוללות בסוגיית העצורים והאסירים, מוסדות האסירים קוראים למערכת זכויות האדם הבינלאומית על כל מרכיביה להתמודד עם התמורות המסוכנות הללו, שמידותיהן אינן משפיעות רק על הזכויות והגורל. של העם הפלסטיני, אבל גם החברה האנושית בכללותה, ושהעימות יהיה קשור לשינוי אמיתי. יש בכך כדי להפעיל לחץ על הכיבוש לעצור את פשעי המלחמה ההולכים ומחריפים, כך שהשינוי הזה יוביל להחזקת כיבוש אחראי ושומר על זכויות הפלסטינים.

וקריאה למוסדות להעריך מחדש את התנהלותם מול מערכת המשפט של הכיבוש, שהייתה ועודנה כלי חיוני באיחוד פשעים נגד עצורים ואסירים. המעקבים שעורכים המוסדות, ובאמצעות קריאת מאות החלטות של אלה. בתי משפט, אשר מאשרים כי הם מיישמים החלטות פוליטיות, ובמיוחד נושא המעצר המנהלי, שהוא העד הבולט ביותר לזמה של בית הדין לכיבוש. הקריאה שלנו היא תחת הסיסמה (בואו נשאיר את הלגיטימציה של בתי המשפט לכיבוש במחוז).