הרשויות הישראליות התייחסו להודעה שפרסמו ראשי הזרועות הבולטים של מערכת הביטחון (הצבא, השב"כ והמשטרה), שתיארו את התקפות מתנחלים על האוכלוסייה הפלסטינית ורכושם באדמות 1967 כ" הטרור הלאומי במלוא מובן המילה", חשוב רק משום שהוא קורא לדברים בשמם הנכון. . ועוד כמה, מהספקטרום המתנגד לשלטון הימין הקיצוני, הוסיפו, בצדק, כי הצעד הזה הגיע באיחור רב, ואולי משקף התעוררות מאוחרת, כי הצבא הישראלי עצמו, ולפניו שימש כלי בידיו של המתנחלים בתקופת כהונתו החוזרת ונשנית של בנימין נתניהו בראש ממשלת ישראל, הוא התיר אלימות והתקפות יומיומיות על חקלאים ורועי צאן, כריתת עצים ותקיפת ילדים, ולפעמים חייליו השתתפו בפיגועים, כך שהוא לא חף מפשע.
נוסיף כי השם, כשלעצמו, אינו שנוי במחלוקת נרחבת במסדרונות מערכת הביטחון, לפחות מאז החרפת הפיגועים הללו לפני מספר שנים, והסלמה של הופעתן של כנופיות "תג מחיר" בקרב המתנחלים, כפי שמוסד זה ומספר פוליטיקאים ישראלים נהגו בעבר לתאר את הנוהגים של כנופיות אלה כטרור לאומי או פשעים לאומיים קיצוניים מסוג מסוכן מאוד.
עם זאת, הבעיה נעוצה בהיעדר החלטה פוליטית לרדוף אחרי כנופיות אלה. לפני כעשר שנים הודיע ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילאון, כי סוכנות זו תוכל תוך פרק זמן קצר לשים קץ לפשעי "תג מחיר" אם הממסד הפוליטי בישראל יקבל החלטה להילחם בפעולות אלו. באותו אופן כמו כל מבצע אחר בעל אופי טרור.
הוא הסביר כי הלחימה בפעולות אלו לא צלח בשל היעדר כוונה אמיתית להילחם בהן, והדגיש כי לא יעלה על הדעת שהשב"כ לא יוכל להתעמת עם פעולות אלו, אך נראה כי אין לרשויות הביטחון הרלוונטיות. מספיק רצון להשתתף בעימות כזה. באותה תקופה אמר מנתח הביטחון הישראלי יוסי מלמן כי נראה שרוב ראשי השב"כ שכחו שהביטוי שצריך לכוון אותם הוא "אין אנחנו יכולים", והם החלו לאמץ את הביטוי "אנחנו לא רוצה"!
בין התקופות העבר והנוכחיות, ולפי דיווחים ישראלים, בשנים 2016 ו-2017 נרשמה ירידה מתמשכת במספר התקריות האלימות בגדה המערבית, שמערכת הביטחון ראתה בהן פשעים לאומיים קיצוניים, לרבות הכאת פלסטינים, יידוי אבנים. השחתת בתים ומכוניות, וכריתת עצים. ירידה זו יוחסה בעיקר להשלכות הרצח של שלושה מבני משפחת דוואבשה בכפר דומא, שביצע מתנחל ישראלי ששרף את בית המשפחה בבקבוקי תבערה. לאחר הפשע, השב"כ עצר פעילי ימין רבים בגדה המערבית שהיו מעורבים במעשי אלימות והסתה לאלימות כלפי הפלסטינים. הצעדים שננקטו באותה תקופה, לרבות מעצר מינהלי, צווי גירוש מהגדה והתאפשר ביצוע חקירות תוך שימוש באמצעי לחץ חמורים במקרים מסוימים, חיזקו את ההרתעה כלפי מתנחלים. על רקע זה פחתו פשעי הטרור היהודי. עם זאת, צעדים אלה נזנחו במהרה והופיעו קבוצות טרור חדשות.
בשנת 2018 חלה עלייה משמעותית במספר פשעי הטרור היהודים בגדה המערבית. על פי נתונים שנאספו בתקשורת הישראלית עד אמצע דצמבר 2018, נרשמו באותה שנה 482 אירועי טרור - עלייה של פי 3 לעומת 2017, אז נרשמו 140 תקריות.
מה שברור כעת, כפי שהיה תמיד, הוא שהטרוריסטים הללו אינם עשבים שוטים, או תופעה חולפת, אלא יכולים להיחשב כגדודים של משטר קולוניאלי המייצר מערכת חוקים גזעניים העוסקים באנשים על סמך מוצאם ומקורם. השתייכות. כפי שנאמר שוב ושוב, החקיקה הישראלית המתמשכת לא רק משרתת את מערכת הנישול, הגירוש והדיכוי של האוכלוסייה הילידית, אלא גם נועדה להבטיח את המשך הדור של קבוצת מתנחלים נאמנים וצייתנים המוכנים להיות חוד החנית של המערכת הזאת.
شارك برأيك
הטרור היהודי נולד מתוך המערכת הקולוניאלית