חוסר התוחלת בכול

עוד ארבעה ישראלים נוספים נרצחו באופן טרגי, הפעם סמוך להתנחלות עלי. לפי נתוני האו"ם, מתחילת 2023 נהרגו 27 ישראלים בידי פלסטינים. באותה תקופה הרגו כוחות הביטחון ומתנחלים 156 פלסטינים, ובהם 26 ילדים. זה לא חדש; יהודים וערבים הורגים זה את זה כבר למעלה מ-100 שנה. ישראלים ופלסטינים הורגים זה בזה מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948. כל אחד מאיתנו,ישראלים ופלסטינים, יכול להיות הבא בקו האש. לא ממש משנה איפה אתה גר, ואינך צריך להיות חייל ישראלי או מתנחל כדי להיהרג בידי פלסטינים. גם פלסטינים אינם צריכים להיות לוחמים או חמושים כדי להיהרג בידי ישראלים. לא כל ההרוגים נהרגו בשעת לחימה נגד הצד השני. בעיניי, כל ההרוגים משני הצדדים איבדו את חייהם לשווא, מותם לא השיג דבר עבור עמם. ביותר מדי מהמקרים, מותם הוביל לעוד הרג ואלימות ולעוד ועוד ישראלים ופלסטינים הדורשים נקמה. אבל נקמה לא תחזיר אליהם את יקיריהם, ושום דבר לא יושג בהריגת אנשים נוספים.

זו המציאות הטרגית הקולקטיבית שלנו. שני הצדדים תופסים את עצמם כקורבנות, ושני הצדדים מאמינים בלב שלם שהם נלחמים למען מטרה צודקת – להישרדות בני עמם. יש סימטריה ביניהם לא רק בתחושתם הסובייקטיביתשמאבקם הוא למען מטרה צודקת, אלא גם באמונתם שאלוהים לצידם. אבל אין סימטריה במספר הקורבנות – הרבה יותר פלסטינים נהרגים בסכסוך הזה מאשר ישראלים. הכול כל כך עצוב, כל כך מתסכל. אלימות מולידה עוד אלימות. אין ניצחון לאף לא אחד מהצדדים, וגם לא תהיה כניעה של אף לא אחד מהצדדים. שני הצדדים נלחמים על חייהם. כאשר ישראלים נהרגים בידי פלסטינים כל הישראלים עצובים וחשים סולידריות עם משפחות הקורבנות. כאשר פלסטינים נהרגים בידי ישראלים, כל הפלסטינים עצובים וחשים סולידריות עם משפחות הקורבנות. ישראלים רבים ופלסטינים רבים תובעיםמהצד שלהם להפעיל עוד כוח מתוך אמונה נחרצת שאם כוח שהופעל לא השיג תוצאות, אזי יש להפעיל יותר כוח. זה מה שעומד מאחורי קריאותיהם של בן גביר ואחרים למבצע צבאי גדול נגד הפלסטינים בגדה. אם זה אכן יקרה, הרבה יותר פלסטינים ייהרגו וגם עוד ישראלים. הסכסוך לא יסתיים. עוד אנשים ישנאו יותר את האנשים בצד השני, ועוד אנשים משני הצדדים יהיו מוכנים להרים נשק כדי לגרום לצד השני לשלם מחיר יקר על תוקפנותו.

ג'נין היא כעת המרכז העיקרי של הפעילות האלימה. פלישות ישראליות לאזור במטרה לתפוס פלסטינים החשודים בפעילות מיליטנטית נגד ישראלים מדרבנתלוחמים פלסטינים להילחם נגד הפולשים הישראלים. ברוב המקרים החשודים הפלסטינים נהרגים או נתפסים ונעצרים; מעטים מאוד, אם בכלל, נכנעים ללא קרב. גם העיירה חווארה, הממוקמת על הכביש הראשי החוצה את הגדה המערבית מצפון לדרום (כביש 60), בסמיכות להתנחלויות ישראליות רבות ולכמה מרכזים עירוניים פלסטינים גדולים, הפכה בחודשים האחרונים לנקודת מוקד של אלימות בוערת. 

בשנים האחרונות ביקרתי תדיר עם שותפי הפלסטיני הן בג'נין והן בחווארה. הייתי שותף לבניית מערכת אנרגיה סולארית על הגג של אחד מבתי החולים המרכזיים בג'נין. ביקרתי בעיר פעמים רבות, התהלכתי ברחובותיה, ישבתי במסעדות ובבתי קפה ונהניתי מאירוח פלסטיני חם ומסביר פנים. בנסיעותיי התכופות לצפון הגדה המערבית, תמיד עם עמיתי הפלסטיני, לנבלוס, טובאסוג'נין וכן לכפרים רבים בדרך, כמו דיר שרף, בית דג'ן, בית פוריק ולעוד הרבה מקומות, היינו עוצרים בחווארה ליהנות מאחד הפלאפלים הטובים והזוליםבארץ. פעמים היינו נוסעים במכונית של עמיתי, הנושאת לוחיות רישוי פלסטיניות, ופעמים במכוניתי, בעלת לוחיות ישראליות צהובות. בדרך כלל הייתי הישראלי היחיד במקומות האלה. לא פעם שמתי לב לעסקים חדשים,שנפתחו לאורך הכביש הראשי של חווארה ועליהם מתנוססים שלטים בעברית, מן הסתם משום שהם משרתים מתנחלים הנוסעים דרכם כל יום. כעת ג'נין וחווארה הם אזורי קרבות מדממים.

לי ברור ב-100 אחוז שאין אדם שיסכים להיות כפוף לכוח שהוא תופסו כזר. אנשים מכל דת, לאום או קבוצת אתנית יהיו מוכנים להילחם, להרוג ואף למות למען שחרור וחירות. וכך נראה שהישראלים והפלסטינים ימשיכו להילחםולהרוג אלו את אלו. אבל המצב הזה אינו חייב להימשך לנצח. מתישהו יצוצו מנהיגים שיגידו "די!". הם יאמרו לעמם וגם להעם האחר "די להרג ולסבל!". הם יחדרו לליבם ולמוחם של בני עמם, והם ידברו בחמלה גם על הסבל המיותר של בני העם האחר. הם יסללו, בעמל רב, דרך של שלום אשר תוביל יום אחד אפילו לפיוס. המרחק בין המצב הנוכחי לאותו יום נכסף הוא מנהיגות.

גרשון בסקין הוא יזם פוליטי וחברתי, העוסק כמעט יובל שנים בחיפושדרכים לשלום בין ישראל לשכנותיה. כיום מנהל קרן השקעות לשילובפיתוח כלכלי בפתרון הסכסוך (The Holy Land Bond) ומנהל סניףהמזרח התיכון של ארגון הקהילות הבינלאומיות (ICC - International Communities Organization). חבר מייסד שלמפלגת "כל אזרחיה" (كل مواطنيها כֻּל מֻוָואטָנִיהָא) בישראל.