מספיק ! מספיק זה מספיק

עזמי אל-שועיבי לא צריך את העדות שלי, וגם לא את העדות של אף אחד. אבל לאלה מהדורות הצעירים שאינם מכירים את אל-שועיבי, או אלה שחושבים שהם יכולים להשתיק ולהפחיד אותו, יש ללטש את זכרם, כפי שנהג לומר המנהיג המנוח אבו עמאר. ההיסטוריה של מאבקו של עזמי אל-שועיבי החלה מאז ימי נעוריו כשהיה סטודנט באוניברסיטה באלכסנדריה, ולאורך כל מאבק חייו למען פלסטין ולמען עמנו, הוא לא נמנה עם "הגבוהים" מדרג האליטות" למרות התפקידים המפלגתיים, הלאומיים והרשמיים שמילא, אלא הוא תמיד היה קרוב לעם, חש את כאבם וסבלו תחת הכיבוש ובניגודים למקלט. אולי מקצוע רפואת השיניים עזר לו להרגיש כאב עם מטופליו, שכן תמיד היה מוטה כלפי העניים והמדוכאים. הייתי עד לקשר שלו עם האנשים במרפאתו בג'בל אל-חוסיין בעמאן, שם שנים של גירוש ועבודה הפגישו אותנו בוועדת השטחים הכבושים של החזית הדמוקרטית ולאחר מכן באיחוד הדמוקרטי. עזמי גירשה אותו ואת הפעילים מרואן ברגותי ואמין מקבול לירדן לפני פרוץ המרד הגדול בסוף 1987, שם עבדנו יחד בוועדת התמיכה לאינתיפאדה מעמאן. והוא ייצג בעבר את החזית הדמוקרטית בחזית הלאומית ובוועדות ההיגוי הלאומיות עם הגדולים היידר עבד אל שאפי ז"ל, איברהים אל דקאק, פאהד אל קוואסמי, בסאם אל שכאא, כרים חלף, מוחמד מלחם וסמלים לאומיים נוספים, והוא התמודד. בבחירות המוניציפליות בעיר אל-בירה ב-1976, שהיוו אז אתגר לכיבוש הרמת קולו של הארגון לשחרור פלסטין, למרות האכזריות והדמים של הכיבוש. אזמי הוא ממקימי תנועת ההתנדבות בפלסטין, בראשית שנות השבעים. לאחר שהפך לחבר במועצה המחוקקת, הוא בחר לפעול למיסוד הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה והרשות המבצעת, כפי שהתברר לרבים מאז הקמת הרשות, לרבות אלה שסברו שאוסלו עשוי להיות צעד לקראת לסיים את הכיבוש, שהייתה לו את היכולת לגבש צדק, שלטון תקין וביצועים טובים. להקים מוסד מכובד נקי מנפוטיזם ושחיתות, המכבד את אנשיו קודם כל, ומשקיע את משאביו כדי להגביר את יציבותם, יכולת ההישרדות, ו התנגדות עממית. The governments of Israel, which began to pay the price of its occupation imposed on it by the Intifada, concluded that without flooding occupied Palestine with the bureaucracy of corruption that began to hold the neck of the exile revolution, it would not escape its predicament or להיות מסוגלים להכיל את התמורות המקומיות, האזוריות והבינלאומיות שכפתה האינתיפאדה הגדולה, שנשאה תקווה. עם האפשרות להביס את הכיבוש ולהתקדם לעבר החופש, האינתיפאדה, למרות הפערים שפקדו אותה, עלולה להתפתח ל- מנוף היסטורי להשבת זכויות לאומיות גנובות, לאחר שישראל הייתה באשליה שהצליחה לקבור את הפטריוטיות הפלסטינית בין מלחמות הנכבה של 1948 ללבנון 1982.

אני לא חוקי להפריך את אופי המתקפה על החוק שנכלל בניסיון להשתיק את אל-שועיבי ועיסאם אל-חאג', ואפילו את קואליציית AMAN, החברה הלאומית ב-Transparency International עצמה, אבל אני מבין, לפי לכל הסקרים, כי תופעת השחיתות על כל צורותיה ותופעת הנפוטיזם וניצול ההשפעה חצו את כל הקווים האדומים בכל אחת מרצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס או במסגרת הרשות הלאומית. , הניזונים מהיעדר פיקוח פרלמנטרי עקב הקפאת עבודת המועצה המחוקקת לאחר החלוקה ולאחר מכן פירוקה, וההתעקשות להתחמק מהזכאות לקיום בחירות כלליות, גם אם המחיר לכך הוא פירוק המועצה. לגיטימציה לאומית כוללת ואובדן המטרה הלאומית כתוצאה מהפילוג, שהפך לכלי החשוב ביותר בידי ישראל להשמדת הישות הלאומית ולתקוף את הזכויות ההיסטוריות של עמנו בארץ זו.

נסה להשתיק את שועיבי

אל-שועיבי עשה רק את מה שהוטל עליו על ידי כללי האזרחות הטובה, והאחריות הלאומית שהופקדה על כל אזרחי ומוסדות העם הפלסטיני, לרבות קואליציית אמן, והמטרות שלשמן הוקמה כדי להילחם בשחיתות "ב מוסדות הרשות בפועל בראשות חמאס בעזה או ממשלת הרשות הלאומית והמוסדות הקשורים אליה". בהקשר זה, דו"ח אמן משנת 2022 "המציאות של יושרה ומאבק בשחיתות בפלסטין" מילא את האחריות שהופקדה על זה, למרות שזה הגיע באיחור מסוים, ואחרי שאוזני המוסדות הרלוונטיים שטופלו על ידי קואליציית אמ"ן עצמו את עיניהם לנושאים האלה שהיא כללה. הדו"ח וחלקם נוגעים בעצב הפטריוטיות הפלסטינית. במקום שהמוסדות הללו יחזרו למלא את תפקידם, הוגשה תלונה ונפתח תיק בבתי המשפט נגד הנלחמים בשחיתות ומבצעים את החובה להפשיט אותה. איזו פזיזות זו עם המוח של אנשים? הדבר מהווה הפרה של כל הקווים האדומים, שכן במקום להטיל דין וחשבון על המושחתים ולתת להם דין וחשבון, נעשה ניסיון להשתיק את אל-שועיבי, אל-חאג' ואמן ולהעמידם לדין!!! אולם נראה כי הניסיון הזה הופך לסוגיית דעת קהל ולמשפט עממי על שחיתות ומושחתים.

גישת ההדרה היא חפירה להשמדת התנועה הלאומית

כן, די! מספיק זה מספיק. הניסיונות המתמשכים להדר את כל בעל דעה הופכים את התנועה הלאומית ומוסדות המדינה לריקנות בלבד, ומהווים איום על הגורל הלאומי. אנחנו צריכים להסתכל על הנושא הזה, שהפך לנושא דעת קהל בממדים האלה, בנוסף למה שקורה המשפיע על מעמד העניין הלאומי בקרב בעלי ברית הטבעיים של עמנו, כולל Transparency International, שהפך לאתר של השפעה גלובלית. הייתי עד מקרי למעמדה האזורי והבינלאומי של AMAN בכנס Transparency International שנערך בקופנהגן ב-2019, שם אירח במקרה את הסרט "נאילה והאינתיפאדה" כדי להראות את כיעור הכיבוש במסגרת פיתוח תפקידו של Transparency International בטיפול וחשיפת סוגיות של שחיתות פוליטית והפרות שלטוניות, כולל הכיבוש הישראלי. במסגרת ועידה זו, בה השתתפו יותר מארבעים שרי חוץ ומאות מוסדות ואנשי פרלמנט ממרבית מדינות העולם. פלסטין וקואליציית אמן היו נוכחות בעוצמה וניהלו יחסים משפיעים עם קואליציה זו כאחד המנופים לזכותם של הפלסטינים לחיות ולהיות עצמאיים בהגדרה עצמית ובניהול משאבים שנגזלו מהכיבוש.

חוקים בצו ותקנות ביצוע עוצבו בעבר בניגוד לחוקים התקפים ולחוק, במטרה להגביל מוסדות ללא מטרות רווח ולכפות על חלקם להיסגר, כפי שקרה עם קרן אל-גהד, אשר נוסדה ע"י. ראש הממשלה לשעבר סלאם פיאד לתמוך בחקלאים ובאזורים כפריים המאוימים בהתיישבות והחרמה, ואנשינו בעיר העתיקה בירושלים ושיקום הבתים הרעועים בחלק מהמחנות. זה אחרי שכל הניסיונות לעוות את המוסד שהצדק ניצח בו כשלו.

הלקח שיש להפיק כאן הוא אם השתיקה על מה שקרה עם קרן אל-גהד עומדת בסתירה לעדיפות הלאומית הגבוהה יותר הקשורה לחיזוק איתנות האנשים מול ההתיישבות, המחייבת לגייס את כל המשאבים הרשמיים, העממיים והאזרחיים במדינה. לשרת את העדיפות הלאומית הזו, ולא לדחוף אותו להיסגר, אז עלינו להבין שהשולטים במשאבים ובגורל הלאומי מאיימים כעת על כל מי שלא מסכים עם דעתם ומבקשים להשתיק אותה. אם המתקפה הזו תעבור ללא עמדה עממית מרתיעה, המרקם החברתי יהיה נתון למיקוד והתפוררות.

לקראת קואליציה עממית להגנה על הגורל הלאומי

כמה אנו זקוקים נואשות להיווצרות קואליציה עממית רחבה שתגן על האינטרסים הלאומיים העליונים והגורל הלאומי, לדבוק בכללי הפלורליזם מול מדיניות של בלעדיות, הדרה ושליטה מפלגתית, ולהחזיר את ההתחשבות בלאומי הכוללני. מוסדות לאחד את כל המאמצים כדי ליישר את המצפן של המאבק הלאומי בכיבוש במקום להמשיך לדמם במרכיבי הפנים הקדמיים. התקדמות להשגתה מחייבת יוזמה של אישים ומנהיגים לאומיים עצמאיים בדעתם ובאוריינטציות שלהם מחוץ לצירי הקיטוב וההגמוניה החטיבות, להוות מנוף פוליטי לתנועות חברתיות, עממיות ולאומיות ולקבוצות הרחבות המושפעות מהפילוג וההגמוניה. שחיתות, ולהציג מפת דרכים מעבר שתורמת להוצאת המטרה הלאומית שלנו מהחסימה שהיא עוברת, ומקדישה. סדרי העדיפויות שלה הם לחזק את האיתנות של האנשים ולהחזיר את זכויותיהם החוקתיות על ידי הכנה לבחירות כלליות בתוך פרק זמן מספיק כדי להשתחרר חירויות שהופכות את הבחירות לתחנה לשינוי, הפלת הפילוג והצלת המטרה הלאומית. זוהי חובתם של כל הפטריוטים הפלסטינים באשר הם. אחרת, ההיסטוריה לא תרחם עלינו, וגם לא עמנו, שדגלו לא יורד.