חיזוק האיתנות של האזרחים לסיכול סיפוח והרחבה

כמעט ולא עובר יום מבלי שכוחות הכיבוש פולשים לערים, לעיירות, לכפרים ולמחנות של הגדה המערבית, מלבד הצעדים שננקטו לייהוד ירושלים והחרמת אדמות, הרחבת ההתנחלויות והגדלת מספר המתנחלים בשטח הפלסטיני הכבוש, אשר הופכים מביכים לא רק את הרשות הלאומית הפלסטינית, אלא גם את סיעות הפעולה הלאומיות והאסלאמיות. סיעות ההתנגדות, וכולם מציגים טיעונים לא להתעמת עם ההפרות והפשעים הישראלים הללו, שרבים מהם מבוצעים לאור יום בערים ובעיירות תחת הסמכות הלאומית, על פי הסכם אוסלו, שממנו המדינה הכובשת השאירה רק את שמה, תוך שהיא מסרבת ליישם אף אחת מהוראותיו, למרות שהיא אינה עומדת ברמת המינימום של זכויות לאומיות פלסטיניות.

ואם הרשות הפלסטינית לא יכולה למנוע מכוחות הכיבוש ועדרי המתנחלים לעשות כל מה שהם עושים נגד עמנו, אדמתם וכל רכושם וקדושתם, אז כל הפלגים, בין אם הם תומכים או מתנגדים לרשות בשמות שונים, עושים זאת. לא לספק שום דבר מוזכר כדי להגן על עמנו ולמנוע את המשך הכיבוש. ועדרי מתנחלים.

אז ההסתערות על רמאללה בליל חמישי/שישי והריסת ביתו של האסיר אסלאם אלפרוך, עיר שאינה רק כפופה לריבונות הרשות הפלסטינית, אלא גם מכילה את כל המוסדות הפלסטיניים הרשמיים, בראש ובראשונה של שהוא מטה הנשיאות הפלסטינית, ללא כל עימות עם כוחות אלו המפרים את כל ההסכמים, החוקים והנורמות הבינלאומיות, למעט אזרחים בראשם עמדו הצעירים, אשר התעמתו עם כוחות אלו בחזהם החשוף, אשר גרם לפציעות קשות לרבים מהם, כולל שני עיתונאים.

כאן עולה שוב השאלה; מה הטעם בדבוקה של הרשות הפלסטינית בהסכמי אוסלו, ומה הטעם להישאר כפי שהיא ללא כל תפקיד עבורה?! מה שמעודד את הכיבוש להמשיך בהפרותיו ובכך להראות את הסמכות לעמנו שאינו יכול להגן עליו מפני הכיבוש הישראלי ומעדרי המתנחלים, וכי קיומו או לא זהה, וכך גם לגבי שאר המדינות. סיעות ללא יוצא מן הכלל.

כאן אין אנו קוראים להילחם במדינה הכובשת במובן המסורתי, דהיינו התמודדות מולה עם נשק, כי מאזן הכוחות אינו פועל כיום לטובת ההנהגה והסיעות, אלא יש אמצעים אחרים להתמודד עם זה, ה- הבולט שבהם הוא מתן כל תמיכה ותמיכה לאזרחים כדי שיוכלו לא רק להתעמת עם הכיבוש כפי שקורה כעת בחזהם בעירום, אלא גם על ידי חיזוק יציבותם על אדמתם כדי לסכל את תוכניות הכיבוש באמצעות שימוש כוח נגדם לאלץ אותם לעזוב, להקל על הליכי המשך הסיפוח, הרחבה והקמת התנחלויות נוספות.

עמידתם האיתנה של האזרחים על אדמתם היא שמדאיגה את המדינה הכובשת ומונעת את יישום מדיניותה וכישלון תוכניותיה לספח את הגדה המערבית, ובמיוחד את בקעת הירדן.

מכאן שחובת הרשות הפלסטינית ושאר הפלגים לפעול בכל האמצעים המעשיים ולא להוציא הצהרות על איתנותם של האזרחים המגינים על המדינה ומוכנים להקריב יותר למענה.