"ניכוס לטובת הכלל"

נפת סלפית, אם העניינים לא באמת היו "פתורים" לטובת ההתנחלות הקולוניאלית הבלתי חוקית שהמדינה הכובשת בנתה בשטחים הפלסטיניים מאז כיבושה, שיום השנה החמישים ושש לה מגיע במה שמכונה נסיגה ביוני, כהתנחלות. פרויקטים משתרעים מאז 1968 על אדמות הנפה ועד היום, וכשהם מושלמים. בשימוש במונח חסמט אין פירוש הדבר, כמובן, הכרה במדיניות העובדה המוגמרת של הכיבוש כלל או הסבר לאפשרות של דו-קיום עם זה. מְצִיאוּת.

אם נחזור לסוגיה זו, ניתן לומר שסלפית, שאדמתה נפגעה ע"י מפלצת ההתנחלות, היא הנפה היחידה שבה מספר המתיישבים עולה על מספר התושבים. סלפית למי שלא יודע היא גם היחידה. מחוז שמספר ההתנחלויות בו עולה על מספר הכפרים הפלסטינים, 21 כפרים ו-24 התנחלויות. זאת בנוסף לעובדה שהוא כולל את מקבצי התעשייה הגדולים או אחד מהגדולים בגדה המערבית, הנקרא אזור התעשייה בורקאן, הכוללת עשרות מפעלים שהועברו שלא כדין מבפנים לטובת פרויקט לא חוקי בלב הגדה, והזיהום שהוא מפיץ לסביבה ולאדמה, הרס יבולים ושדות וסגירת שטחים נרחבים של מה שנותר מאדמותיו מסיבות ביטחוניות, צבאיות או אחרות, וכן ישנו אזור ואדי כנא שנתפס בשם שמורת טבע, בנוסף למינוח חוק נכסי נפקדים, או מה שנקרא אדמות נסיכותיות, או אדמות מדינה, שכולן אושרו בחוקים המשרתים ומזינים את היישום הממשי, המעשי, הישיר של ביזת הקרקע והידוק האחיזה בה. וסלפית למי שאינו יודע ב. אותו הקשר ממוקם על אחד מאגני המים החשובים ביותר המייצגים שאיפה חשובה לכיבוש, בנוסף למיקומו הגיאוגרפי באתר המשקיף על אזורי הפנים הכבושים, מה שהופך אותו לבעל חשיבות אסטרטגית ומציב אותו באופן טבעי בעין של שאיפות רגישות לכיבוש.

הנפה הייתה עדה לתחילתו של פרויקט ההתיישבות מיד לאחר הכיבוש, שהובילה לתחילת הקמת היישוב אריאל, שהוא אחד מגושי ההתיישבות (ערים) הכולל את כל מרכיבי הערים המרכזיות בתוך הקו הירוק. יש בו אוניברסיטה ומתקני שירות המשתווים לתל אביב או לערים אחרות. אריאל מתוארת כחצר האחורית של תל אביב. ואת אבן היסוד לה הניח שר צבא הכיבוש דאז, אריאל שרון, בסוף של שנות השבעים של המאה הקודמת, והוא נקרא על שמו, ומכאן אנו מסיקים מה שאין מקום למחלוקת את החשיבות המשקפת את האוריינטציות האידיאולוגיות של המתרחש בשטחים הפלסטיניים, שאינן שונות אלא בחלקן. נושאים פורמליים, אבל שורש פרויקט ההתיישבות הוא הוא מבוסס על גירוש הערבים וטיהור הארץ מבעליה, והנוהג של כל צורות העקירה בכל האמצעים כדי לתפוס את הקרקע. רק נתתי דוגמה ישירה לפרויקט הזה ולנטיות הגזעניות המבוססות על שלילת האחר, והשאיפה לשים קץ לקיומו של העם הפלסטיני בכללותו.

אתמול, רק לפני מספר ימים, הוכרזה תוכנית ישנה חדשה לתפיסת קרקעות של אלפי דונם של סלפית, הכוללת למעלה מ-10 אלף דונם, רובם אדמות חקלאיות. יחידות התיישבות, בנוסף לכבישים המקשרים בין התנחלויות ובית קברות , אזור תעשייה חדש, רשתות מים וחשמל ושירותים נוספים, בנוסף להשפעות ההרסניות של עצים, יבולים וקרקעות. תנועה ותנועה, הישוב בסלפית מהווה מוקד חשוב בפרויקט המבוצע. תסתכל על אזור המכונה מחסום זעתרה ופנה מערבה, ההרחבה וההתיישבות נמשכת ללא הפרעה ברצועה רחבה ורחבה, זוללת עשרות אלפי דונם, ומגיעה לעיר ראס אל-עין, מלביס ותל אביב ב. קו רציף, ולא צריך הרבה. חכם אם נצא מאותו אזור מזרחה, כלומר ממחסום זעתרה, נגיע לעמק הירדן ברצועה דומה, וכולנו מכירים גם את הגדול. חשיבות בקעת הירדן שהיא סל המזון לגדה המערבית. במילים אחרות, מה שקורה בסלפית חוצה את הגדה לשני חלקים נפרדים לחלוטין, מה שאומר יותר נכון שהמדינה הפלסטינית העתידית בגדה המערבית, היא הפך בחדשות ל"היה" סיום ממשי לאפשרות הקמת מדינה עצמאית עם רצף גיאוגרפי, תפיסת משאבי טבע, עתודות ענק ומים, כריתת הקרקע והפיכתה לגטאות והטלה. של עובדה מוגמרת כך שהתמונה על פי התוכנית יכולה לשאת רק שני פתרונות, פתרון הסיפוח למדינה הכובשת, ודיברו על כך בפומבי עם הקמת ממשלת הכיבוש הנוכחית עם הטלת צעדים גזעניים על המדינה. אוכלוסיה, לא מעניק להם זהות ואמצעים רבים דומים. אנשים עם קושי להמשיך לחיות, שכן אין מקום לחוות, ואין מרכיבים בחיים הראויים לבני אדם לחפש מוצאים אחרים. זו המהות של התוכנית שמתבצעת עם המנטליות של הכובש, שמנסה בחירוף נפש להכחיש את הנרטיב, אלא הוא נלחם על הדברים הפשוטים ביותר. קח, למשל, את מעיינות המים במחוז, באמת, אף אחד לא יכול להגיע אליהם התפשטות חזירי הבר שמונעים מחקלאים להגיע לאדמתם וסלפית הייתה הראשונה לשחרר שם חזירים, כיום המסע להגיע לשדה הזית הפך רצוף סכנה במלוא מובן המילה, שלא לדבר על השחרור. של ידיים של מתנחלים, למנוע מאנשים למסוק זיתים ולתרגל כל צורות של פגיעה בזכויות הפלסטינים.סימן קטן למה שקורה במחוז זייטון, כידוע.

זהו סיכום מרוכז של המציאות של המצב היומיומי, אנו מפרטים אותו לא מתוך ייאוש או סטירת לחיים, ולא כדי להפוך את התמונה הזו עם כל העילה שלה להתמודד עם המתרחש במונחים של כואב ומסוכן. המציאות. עלינו לעבוד היום לפני המחר ברצון אמיתי ורציני ובמאמצים בשוליים של מה שקיים בלאומית ובפופולריות כדי לגייס את כל האנרגיות והיכולות להצלחת מערכות העימות בסלפית. העמקים, אבל סלפית מדממת ו. מתגבשת בו מציאות שתפתור את הסכסוך, ואף אחד לא שולל או שולל בטרמינולוגיה השקרית שאתה מנסה להפיץ ולדבר עליה (ניכוס לטובת הציבור) לפי הצו הצבאי לתפוס את אדמות הערים ברוקין וסראטה ממערב לסלפית, הוכרז אתמול 42 דונם, המהווה הרחבה לאותה תוכנית שנחשפה לפני מספר ימים להחרים עשרות אלפי דונם בנפה. הפרויקט הציוני הוא (הקצאה לציבור) ריבית), אך ניכוס הקרקע על חשבון תושביה ובעליה שקיבלו אותה בירושה.

אם אין תנועה אפקטיבית, אחראית ורצינית מול הנעשה בסלפית בימים אלה בכל הרמות, אז האלטרנטיבה היא ליישם בה את חוק הכיבוש ולמסד את הסיפוח וההרחבה ולהשתלט עליו. באמצעות הזעקה והפנייה של אנשי סלפית, נדרש להציל את הנפה בטרם תטבע בים ההתיישבות, לטאטא ולספק לה את המרכיבים של איתנות, הישרדות ועבודה עם רצון כולם להתעמת. הפרויקט המסוכן וההרסני הזה. סלפית זועקת לעזרה, נאנחת מתחת למשקל הסיפוח והייהוד. מדוע לא מתקבלת החלטה להפסיק את הקשר עם ממשלת הימין הקיצוני מבחינת עצירת ההתנחלויות בסלפית והאחרונה תוכניות בו!!! ומדוע הממשלה לא מקיימת את הפגישה הבאה שלה בסלפית עם המזכירים הכלליים של כל הסיעות והכוחות, ותהיה זו ועידה עממית שמשקפת את הרצון לדבוק בארץ ובזכויות הלאומיות, מתייחסת לסוגיות של אנשים ופועלת למען לעמוד ביסודות ותנאי החיים!! נדרשת עבודה ללא דיחוי וללא האטה.

* חבר המועצה הלאומית הפלסטינית