מכאן הגיע החייל המצרי

כשנתניהו הודיע ​​כי יגיע רחוק בחילוץ תוצאות המבצע בגבולות מצרים, זה לא עמד בדעת האדם הערבי או הבינלאומי, גם לא הישראלים, שהוא ילך לתקן את הדרך הארוכה והעתיקה של מדינתו בדיכוי השאיפות של העם הפלסטיני על בסיס הרג, הריסה, דיכוי, דיכוי ועקירה. עקירה וכליאה היא מדיניות יומיומית מסלימה ושיטתית. זו לא יכולה, בשום אופן, להימשך לנצח.

הסוגיה הפלסטינית, המעסיקה את לבם של העמים הערבים מהאוקיינוס ​​ועד המפרץ, כמו גם את עמי העולם, אינה סוגיה חולפת, היא אינה סוגיה של רעידת אדמה שפוקדת את סוריה, וגם לא של מחירים גבוהים. במצרים, לא קריסת המטבע בלבנון, לא היפטרות מנשיא יריב בלוב או עיראק, לא משבר של נסיך שיורש את כס אביו במפרץ, ולא סוגיית הרעב בסומליה, או מחסור במים במצרים. ירדן... וכו', אבל מדובר בסוגיה של סכסוך משתולל בין עם שננטש מאדמתו כדי להתיישב על ידי כיבוש צבאי הנתמך בעולם על ידי כוחות הרשע, היוהרה והגזענות והפיגור.

במשך מאה שלמה, עמים אלה מסתכלים על אחיהם הצעיר, העם הפלסטיני, להפסיק למקד אותם ולהגדיר אותם כהקדמה להגינות כלפיהם ולהשגת זכויות המינימום שלהם. הם מגלים שעם חלוף הזמן מתגברים הרדיפות והייסורים שלהם. , עד שהגיעה להחרמת בירתם ולערעור קדושותיהם האסלאמיות והנצרות כאחד, ואף האפשרות לחסל אותה, ולהכריז על כך בגלוי ובפומבי על ידי מספר שרים ופקידים; הפשיטות על עזה, מחסלות את חווארה, שייח' ג'ראח ומחנה ג'נין, אחרי סברה, שתילה, כנא וירמוך, ולפני כן אל-בקעה ואל-והדאת, ולפני כן דיר יאסין, כפר קאסם, אל-דוואיימה. ...וכו.

העמים הערבים חיכו כבר ארבעה דורות שהשלום כביכול בין המשטר הערבי למדינה הרצחנית הזו יהיה הוגן, שיעשה קצת הוגנות לעם הזה במשוואת "אדמה תמורת שלום", אבל זה הפך ל רק חלומות שאין להם בסיס חומרי על בסיס המציאות.

העמים הערבים, לרבות אלה הגובלים בפלסטין, שהמשטרים השלטוניים שלהם חתמו על הסכמי קמפ דיוויד המצרי או על הסכמי ואדי עראבה הירדני, גילו שהם דומים יותר לזאב וכבשה.אבגדור ליברמן, כשהיה שר הביטחון כעשר שנים. לפני, לא היסס לאיים להפציץ את הפירמידות המצריות ולהרוס אותן.הסכר הגבוה, שהיה במהלך המהפכה המצרית נגד חוסני מובארק, לפני עשר שנים, אבל לפני שלושה חודשים, הכריז שר האוצר סמוטריץ' כי ירדן היא שטח ישראל. שהעם הפלסטיני הוא רק אשליה שהומצאה לפני מאה שנה.

אפילו ה"שלום" עליו חתם אש"ף על מדשאת הבית הלבן לפני 30 שנה גרם לנשיא הפלסטיני, בנאומו האחרון באו"ם לפני שבועיים, לזעוק לעולם: הגן עלינו. ומכאן בא החייל המצרי.