סולידריות רחבה עם האסירים היא כפייה על הפלסטינים

ההחלטה להקים ועדה מיוחדת לעצירים מינהליים כדי להסדיר ולהתכונן להתמודדות עם המעצר המיושן הזה, שמקורו בחוקי המנדט הבריטי שהתפוגג, היא צעד בכיוון הנכון לאלץ את המדינה הכובשת להפסיק את המעצר המינהלי הזה. לפיו עצורים כלואים מבלי שהוגש נגדם כתב אישום בתואנה של מידע חסוי. השגתי אותו בכך שהעצור הוא פעיל או מוביל פעילות נגד המדינה הכובשת ושנוכחותו מחוץ לכלא מהווה איום על המדינה הכובשת.

הקמתה של ועדה זו להתמודדות עם פשע המעצר המנהלי, כך שיסתיים בשביתת רעב גלויה, היא הנשק האחרון העומד לרשות תנועת השבויים, כולל אסירים מנהליים, לשים את העולם לפני אחריותה, במיוחד הצד הפלסטיני המיוצג על ידי ההנהגה וכל הפלגים של הפעולה הלאומית והאסלאמית, כמו גם מוסדות משפטיים ותקשורתיים, זכויות אדם והגנה על זכויות אדם.

הגעה לשלב שביתת רעב מול חוסר עמידה ישראלית מצריכה תמיכה מחוץ לבתי הכלא, ועניין זה חייב להיות משותף לכולם כדי למנוע את בידוד הכיבוש על ידי האסירים השובתים רעב, כפי שקרה עם השהיד בשבי חאדר עדנאן , שביצע את שביתת הרעב שלו ועקשנות מדינת הכיבוש בהיענות לדרישותיו לשחרורו. הדבר הוביל למותו, תוך צורך לציין כי התמיכה החיצונית בו לא הייתה ברמה הנדרשת, ויש לקחת עניין זה לתשומת ליבו. חשבון בשביתת האסירים במחאה על מעצרם המינהלי כדי שיהיו פעולות הזדהות רחבות ביותר איתם ובכל הדרגים הרשמיים והעממיים ובכל המוסדות, כי בלעדיו, הכיבוש הוא יתמיד בניסיונות לפגוע באסירים במהלך לשביתה ולא לספק להם את הסעדים הדרושים אם שביתה זו תימשך מבלי שהכוח הכובש נסוג ויענה לדרישות האסירים המינהליים, או מה שמכונה עצירים מינהליים.

והכרזה כי העימות הזה בא בהגשמת דמו של השהיד חאדר עדנאן, כמו גם להתמודדות עם הגידול המתמשך במספר העצורים המינהליים, היא גם צעד נכון וניסיון למלא את החסרונות בפעולות הסולידריות עם השהיד חאדר עדנאן, שהוגבלו לפעילויות לסירוגין ובתרומה צנועה שאינה ראויה למנהיג האסיר הזה שנעצר מספר פעמים, בכל פעם ששביתת רעב עד למילוי דרישותיו לשחרורו.

חוק המעצר המינהלי בוטל מחוקי העולם כולו, למעט המדינה הכובשת, שמטרתה לכלוא את עמנו במסגרת ניסיונות המדינה הכובשת לערער את נחישותם, איתנותם, ודחייתם את הכיבוש, בדיוק כמו כל בני עמם, אבל לא סביר שהמדינה הכובשת תצליח בכך, כי זה לא נכון בסוף רק נכון, ושהכיבוש יסתיים לא משנה כמה היא תנסה. להאריך את כיבושה באמצעות פשעיה והפרותיה נגד עמנו, ארצו וקדושותיו.

נכון שיש כשל ברור של תנועת השבויים בכלל בנוגע לסולידריות רחבה איתם, אבל האסירים הם חלוץ מתקדם שהציע וממשיך להציע את חירותו על מנת שבני עמנו ישיגו את כל זכויותיהם הלאומיות הבלתי ניתנות לערעור של שיבה, הגדרה עצמית והקמת מדינתם העצמאית עם אלקודס אל-שריף כבירתה.

תנו למאמצים להתאחד לקמפיין הגדול ביותר של סולידריות עם האסירים המנהליים והחולים, בראשות מפקד האסיר וליד דקה, כי סולידריות היא חובה אינדיבידואלית על כל פלסטיני, ערבי ומוסלמי.