שייח' אל-ג'עברי.. יום נישואין

יותר מארבעה עשורים עברו מאז מותו של אחד מדגלי חברון ופלסטין, וסצנת עשרות אלפים שעדיין נושאים את גופו הטהור, ועיניהם הטילו מבט פרידה אחרון על אישיות שעזבה וממשיכה לעזוב את ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלנו, בהווה ובעתיד. אישיות בעלת ידע, תעוזה, אומץ לב, חוכמה פוליטית וחזונות אינטלקטואליים, חברתיים ופוליטיים, חזונות שהוא ניסח והגן מול אווירה של רטוריקה וסיסמאות שהובילו את העם הפלסטיני לשורה של תבוסות ומכשולים, רחוק מבניית אנשים ומוסדות.

השייח 'אל-ג'עברי הימר על אדם זה ועל יציבותו בארץ זו, ומכאן תובנותיו להקמת המוסד הראשון להשכלה גבוהה בפלסטין, שסיים את לימודיהם של אלפי מחזיקי תארים, והמשאלה היחידה שלו הייתה לבנות פלסטינית יחידה אוניברסיטה לכל הפלסטינים, בגדה המערבית, בעזה ובפנים הארץ, כולל פלסטינים מהצפון ועד הדרום הרחוק, אוניברסיטה מאוחדת שאינה מתמקדת בגיאוגרפיה או אזוריות, אלא המטרה, מטרתה וכתובתה היא פלסטין .

מנגד פעל - ומתוקף נוכחותו ארוכת השנים בנשיאות עיריית חברון - לתת לעיריות תפקיד של ממש, הוא חרג מהתפקיד הקלאסי של העיריות ועבודתן השגרתית למימד הפוליטי, ע"י. ארגון ופיקוח על עיריות בפלסטין וקיום כנסים תקופתיים שבהם מילאו לעיריות הפלסטיניות תפקיד חשוב בגיבוש האחדות הלאומית ובשמירה על שלום אזרחי, לכידות חברתית ותמיכה באזרח מול הכיבוש, באמצעות איתנותו בארצו, לאחר מתן הגורמים של איתנות, איתנות וכבוד. מה שאנו צריכים בימים אלה הוא נוכחותו בינינו כאשר אנו עדים לקונפליקטים ולפילוגים שאנו עדים להם ברמות שונות, חברתית, פוליטית, חמולות ואפילו ברמת הפרטים.

מה שמייחד את שייח' אל-ג'עברי הוא האישיות הכריזמטית שכופה כבוד על כל מי שפוגש אותו. הוא זכה לכבוד על ידי העם הפלסטיני, מנהיגי ערבים ומנהיגי העולם, וזה היה בזכותו הודות להצעה הפוליטית הריאליסטית, he believed in and defended in the face of everyone, and the days have proven his insightful and forward-looking view of the conflict. The Arab-Israeli conflict in general, and the Palestinian-Israeli conflict in particular. Its survival and steadfastness in Palestine הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על חיזוק ההישרדות והאיתנות של העם הפלסטיני, דחיית כל הפיתויים שהוצעו לו לעזוב, אך העדיפו להישאר בקרב בני עמם. מנגד, הוא קרא להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים, מיד לאחר מלחמת 1967, בתקופה שבה אזורים אלו היו נטולי התנחלויות ומתנחלים. קריאה זו נדחתה על ידי ההנהגה הפלסטינית באותה תקופה, אך היא חזרה לאחר עשרות שנים לדרוש את מה שדרשה, אך זה היה מאוחר מדי, והתנאים הפלסטינים, האזוריים והבינלאומיים השתנו, והשחיקה של הגיאוגרפיה הפלסטינית עד שהגענו. למה שהגענו עכשיו.