ב"פיתויים" של ההתיישבות הישראלית

יש לומר כי המדיניות שהפעילה ממשלת ישראל הנוכחית בכל הנוגע להתיישבות באדמות 1967 שמה לה למטרה להשיג שלוש מטרות: העמקה והרחבת ההתיישבות על ידי הטלת עובדות בשטח, הגדלת ביזת האדמות הפלסטיניות והרחבת מעגל הטרור היהודי באותן ארצות, שדיווחים זהים מאשרים שהוא זרוע מקבילה של הצבא הישראלי ומערכת הביטחון. ביטוי חדש למדיניות זו הוא אישור כנסת ישראל, במרץ האחרון, לבטל הוראות הכלולות במה שמכונה "חוק ההתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה ומארבע התנחלויות בצפון הגדה המערבית", 18 שנים לאחר אישורו. ב 2005.

החוק קובע את ביטול הוראות החוק הקודם, שאסרו על מתנחלים להיכנס לשטחן של ארבע התנחלויות מפונות בגדה המערבית הכבושה, ג'נים, קדימה, חומש וסנור, באופן שיפתח את הדרך ליישובם מחדש. , שקרה בימים האחרונים וגררה ביקורת נרחבת מארצות הברית והאיחוד האירופי. ביטול הסעיפים הללו היה חלק מתנאי מפלגות הימין הדתיות הקיצוניות בתמורה להצטרפות לקואליציה של ממשלת נתניהו הנוכחית, מבלי להתעלם מכך שמפלגת הליכוד עצמה נראית מוכנה למדי, ולמשך זמן רב, לקחת זאת. צעד, אפילו מבלי לקבוע זאת מבעלי בריתה.

החוק החדש הוא גם מרכיב חיוני במאמץ של ממשלת ישראל הנוכחית להכשיר את מאחז חומש, שמתנחלים ניסו שוב ושוב לבנות מחדש. עמותות ישראליות המתמחות במעקב אחר התנחלויות בשטחים הכבושים ומתנגדי החוק אמרו כי הוא ישמש להרחבת פעילות ההתנחלויות באזור בכלל, ויביא לסיפוח בפועל של חלקים נרחבים מהגדה המערבית.

לקראת צעדי הממשלה הנוכחית, באוקטובר 2016, אישרה ממשלת נתניהו הרביעית את ההצעה שהגיש שר החקלאות אורי אריאל (ממפלגת הבית היהודי) בדבר חידוש עבודת "החטיבה להתיישבות" כאחת המחלקות בעניין זה. משרד אריאל (הוא הוטל באחריותו במסגרת מההסכם הקואליציוני בעת הרכבת הממשלה), וזאת לאחר הקפאת עבודת החטיבה הזו במשך כשנתיים, עקב מחלוקות משפטיות, חשדות והאשמות שמנעו תקציבים ממשלתיים. ממעקב והעברה אליו. החלטה זו הביאה לכך שהממשלה וזרועותיה השונות יחזירו מלכתחילה את האמצעים המרכזיים להעמקת ההתיישבות בגדה המערבית, ובנוסף לכך תמשיך החטיבה את מה שנקרא "ניהול אדמות ההתנחלויות הישראליות באזורים הכפריים". מגזר" בגדה המערבית, כלומר חלוקת אדמות למתנחלים יהודים בגדה המערבית, שהיא עושה. מאז 1967.

עוד יצוין כי הצלחתו של פרויקט ההתיישבות הישראלי הקולוניאלי בגדה המערבית מותנית, בהיבט חשוב, בקבלה והסכמה של מספר רב של יהודים להשתתף בו באופן פעיל. קבלתם נובעת, ברמה אחת, מהתועלת החומרית שהם קוצרים. לאורך תולדות ההתיישבות הציונית נהנו המתיישבים משאבים כלכליים כלליים שהפכו עם הזמן לרכוש פרטי עבורם.

ובעוד שהקצאת משאבים להתנחלויות ומתנחלים בוצעה בעבר על ידי שימוש בתחבולות ותמרונים שהיו ברובם המכריע ב"תחום האפור" שבין חוקי ללא חוקי, היא הפכה בשנים האחרונות ל"חלק בלתי נפרד" מההוצאות הממשלתיות הנהנות. חוקיות פורמלית טהורה, באמצעות חוקים שונים. לשם כך נחקק, ביניהם בעיקר "חוק התקציב הכללי", בנוסף לחוקים וצווים משפטיים שונים שמטרתם ביזה וניכוס אדמות פלסטיניות. מכאן, שהכלול בחוק התקציב החדש שאושר בכנסת בשבוע שעבר בכל הקשור לפיקוח על תקציבים ומשאבים חומריים שונים להתנחלויות ולמתנחלים מהווה יישום קפדני של הכיוונים הפוליטיים הרשמיים הרווחים בישראל, ובא לשרת אלה. כיוונים.

גם על פי חישובי ארגונים ישראלים, חלקו של המתנחל היהודי בגדה המערבית מהתקציב הכללי החדש של המדינה שווה פי חמישה מחלקו של הישראלי בכל אחד מאזורי המגורים השונים בתוך מה שמכונה "הקו הירוק". ". על "הערבי החדש"