העיתון העברי "הארץ" מסר היום, שני, כי ישראל ביצעה את פעולות החיסול נגד מנהיגי תנועת הג'יהאד האסלאמי, למרות הידע המוקדם על תוצאותיה, שיובילו לפגיעה באזרחים ולהרג חפים מפשע, אך היא בחרה לבצע זאת. הַחוּצָה.

לפי העיתון העברי, למרות דבריו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על ביצוע מבצע "למופת", הוא לא הזכיר את מות הקדושים של 10 אזרחים פלסטינים, בהם ילדים, שהיו קרובי משפחה של מנהיגי הג'יהאד האסלאמי.

היא ציינה כי הסכנה של פגיעה באזרחים פלסטינים קיימת בכל פעולה צבאית, במיוחד במקרים כאלה על ידי ביצוע חיסולים ממוקדים, שהיא המדיניות הישנה המחודשת שבה נופלים תמיד חפים מפשע, וציינה כי אין גורם רשמי בישראל. לא זיהה את ההסתברות הגבוהה לנפגעים אזרחים, היה ידוע מראש.

העיתון ציטט את דבריו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, שאמר לאחר המבצע האחרון, לו היה אפשר, היינו פוגעים ב"מטרות הטרור" מבלי לפגוע באחרים, ואנו עושים כל מאמץ למען זֶה. כפי שנטען.

העיתון הזכיר את היועץ המשפטי לשעבר של השב"כ, אלי יכר, שכתב בשבוע שעבר במאמר באותו עיתון עברי, כי "ההשלכות של המבצע היו ברורות... יש דגל שחור מתנוסס מעל החיסולים הללו. "

אליאב ליבליך, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת תל אביב, אומר כי המבצע האחרון לא הצדיק את השלכותיו כנדרש ומובן בדיני המלחמה במשפט הבינלאומי, מה שמעיד על כך שפעולות אלו בוצעו בתקופה שבה לא הייתה שריפה. ירה על ישראל, ועל מנת לסכל איום מיידי.

ליבליך אמר: "ישראל בחרה את הזמן והמקום של המבצע בתקופה שבה לא היו גילויי מלחמה ממשיים, והדיבור הוא על אנשים שהוחלפו באנשים אחרים באופן מיידי".

גיורא איילנד, שעמד בעבר במשך שנים בראש הרשות לביטחון לאומי ומחלקת המבצעים של צבא ישראל, אומר: "הנזק שנגרם מהתקיפה עלול להיחשב סביר באופן כללי, במקרה שלא תהיה אפשרות סבירה לדחות את המבצע. ."

העיתון ציין כי שני ארגונים ישראלים, "יש גבולות" ו"הוועדה נגד עינויים", ביקשו לפני מספר ימים מהיועצת המשפטית לממשלת ישראל, גלי בהרב מאיארה, להקים ועדה עצמאית שתבחן את הפגיעה ב אזרחים על ידי הצבא בהתנקשויות שבוצעו.

שני הארגונים, כפי שהוצגו מטעמם על ידי עורכי הדין מיכאל ספרד ושנייר קליין, סבורים כי ממשלת ישראל מחויבת לעשות כן, ביישום החלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון ב-2006 בעקבות חיסולו של סלאח שחאדה מ. חמאס.

מלשכת היועץ המשפטי השיב כי הבקשה תישקל ותיענה.

ב"הארץ" אומרים כי לאחר רצח שחאדה ב-2002, שגבה את חייהם של 14 אזרחים פלסטינים לאחר השלכת פצצה במשקל טון על בניין בעזה, ולאחר גינויים והאשמות בינלאומיות של הצבא הישראלי בזמן ביצוע פשע מלחמה. , שהאחרונים דחו וראו את החיסולים הממוקדים כחוקיים, ניתנה החלטה ע"י הנשיא. ביהמ"ש העליון דאז אהרן ברק, נתן לגיטימציה למדיניות החיסולים בתנאים מסוימים, לרבות שהשאיפה צריכה להיות מניעת פגיעה לישראל, לאחר קבלת מידע מהימן, ולהימנע מפגיעה באזרחים, אלא בהיעדר אמצעים אחרים להתמודדות עם איום זה.

עורך דין ספרד מספר כי במקרים קודמים נפצעו ילדים ונשים בפעולות דומות, ובצבא הישראלי טענו כי הוא לא העריך נכון את מה שקרה, אבל הפעם זה היה שונה, ושחל שינוי חשוב, ובגלל זה. אנחנו נלחמים נגד חיסולים כבר 20 שנה, אבל אנחנו חששנו מהמבצע הזה, כי לראשונה, לפי מה שפורסם, הצבא הישראלי ידע מראש שהוא יפגע בילדים ובנשים חפים מפשע.

מחקירת ועדה שהוקמה בעקבות החלטת בית המשפט העליון, דווקא בשנת 2011, עולה כי בחיסול סלאח שחאדה נרשמו כשלים גדולים בתכנון החיסול, וכי היה חשד פלילי של קצין בשטח מנגנון הביטחון או על ידי הדרג המדיני.

לפי עיתון הארץ, על פי תוצאות החקירה באותה שנה, אופי פעילות מנגנוני הביטחון השתנה באופן דרמטי בכל הקשור לחיסולים שבוצעו על ידי חיל האוויר, אך נראה כי הלקחים הללו נעלמו בסבבי הלחימה האחרונים. , וחלה ירידה בשימוש בחיסולים ממוקדים מהאוויר.ופיתוח אמצעים טכנולוגיים למניעת פגיעה גדולה בחפים מפשע בעתיד במקרים דומים, שהופיעו בסיבוב האחרון.

בשנים האחרונות השתמשה בישראל במונח "בנק מטרות", שהוא רשימת מטרות שהיא שואפת לפגוע בהן על ידי חיל האוויר וכוחות אחרים, והיא לא כוללת רק אישים, אלא הוארכה מאז כהונת אביב. כוכבי כרמטכ"ל שיכלול תשתיות, בתים, מטרות צבאיות ונדל"ן של הפלגים הפלסטיניים.

רוב הפעולות שבוצעו בגזרה מאז הנסיגה ב-2005 החלו בחיסול דמות מובילה מהפלגים, ובוצעו באלמנט של יוזמה והפתעה, כפי שקרה עם אחמד אל-ג'עברי ב-2012. לפני שהוא, כמו מספר אחרים, מיהר להתחבא.

תקיפות אלו מנוהלות מחדר מבצעים משותף לחיל האוויר, למודיעין ולפרקליטות הצבאית, ובחדרים אלו ישנם לא פעם ראשי מנגנוני הביטחון ונציגי הדרג המדיני, ולעיתים ראש הממשלה מגיע לקבל החלטות מהירות. להוציא לפועל מבצע, כפי שעשה נתניהו ב-2019 ברצח בהאא אבו אל-עטא, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי.

בעיתון אומרים כי מידע מודיעיני על כל מטרה, בין אם אדם ובין אם בניין, נאסף לאורך תקופה ארוכה, עד שמתקבלת החלטה להתחיל בביצוע הפיגוע, לאחר שמגיעים לידיעת הזהב המדויקת מאוד על מיקומו של היעד. התנאים הטכניים שעשויים להשפיע על יכולת הפגיעה במקום, והדבר נבדק. עם קבוצת יועצים משפטיים מתקיים דיון על כך וכן על מידת מעורבותם בתכנון ביצוע פיגועים, ולא על כך. תגובה או עונש על אחריותם לפעולות שבוצעו בעבר.

העיתון מציין כי מאז החלטת בית המשפט העליון ב-2006, הורה התובע הצבאי על חקירה בכל תיק בו נהרגו חפים מפשע, ומציין כי לאחר סיום מבצע "צוק איתן" ב-2014, התקבלו לפרקליטות הצבאית כ-500 תלונות הקשורות בנושא. כ-360 אירועים, ובאותה עת הורה אביחי למנדלבליט, שהיה אחראי על הפרקליטות, לפתוח בחקירה של כמה מקרים בולטים שזכו לסיקור תקשורתי בינלאומי או הגיעו לגופים שיפוטיים שונים, לרבות אירועי "יום שישי השחור" ברפיח. , והפצצת בית החולים אבו יוסף אלנג'אר קיומן של ראיות המעוררות חשד לעבירה פלילית.

ובמבצע "חגורה שחורה" בשנת 2019, 9 פלסטינים ממשפחת אל-סווארקה בעזה, חמישה מהם ילדים, נהרגו במקום שהצבא הישראלי האמין שהוא למען הג'יהאד האיסלאמי, המשפחה הייתה שם, ולמרות זאת, לא ננקטו צעדים משפטיים או ענישה.

בבקשה שהוגשה ליועץ המשפטי, חיסול סלאח שחאדה היה המבצע האחרון בו הוקמה ועדת חקירה חסרת פניות, ולכן שוב התבקשה ועדה דומה במבצע האחרון.

סגן היועץ המשפטי לשעבר לעניינים בינלאומיים, רועי שיינדורף, אומר כי החלטת בית המשפט העליון משנת 2006 אינה חלה על התפתחויות במצב בעזה, וכי ההחלטה נגעה לתקופה שלפני הנסיגה משם, וכי ההתקפה הנוכחית על הנהגת הג'יהאד שונה לחלוטין, מכיוון שישראל רואה את עצמה במצב של עימות אקטיבי. עם הג'יהאד ואינה שולטת יותר באדמה בעזה.

והוא סבר שרצח ראשי הג'יהאד בא בתגובה לירי הרקטות, ולכן זה לא נחשב למבצע חיסול ממוקד, אבל לפי ההיגיון של צבא ישראל מדובר בתגובה לירי מהרצועה. בהתחשב בכך שכרגע ניתן לפתוח בחקירת פעולות הקשורות לגדה המערבית בשל השליטה הישראלית בה ובגלל הנפגעים, יש אזרחים, אבל אין קשר למתרחש ברצועת עזה.

לדעתו של אייל גרוס, פרופסור באוניברסיטת תל אביב, הבקשה להקמת ועדת חקירה עדיין אפשרית, וכי עדיין בטוח שניתן למנוע שביתות כל עוד יש פגיעה בלתי מידתית.

מנגד, ליבליך אמר כי ישראל מחויבת לחקור את הפגיעה באזרחים, לא קשורה להחלטת בית המשפט, אלא דווקא בשל כללי המשפט הבינלאומי. סביר להניח שמומחים בינלאומיים יחקרו מה קרה לאחרונה אם ישראל לא תעשה זאת. עשה כך.

טל שטיינר, מנכ"לית הוועדה נגד עינויים, אומרת שאם לא תקום ועדה עצמאית לבחינת חוקיות הפעולות בעזה, ישראל תעיד על עצמה שאינה רוצה לשמור על כללי המשפט הבינלאומי וחוקי מלחמה, והיא תפתח את הדלת להתערבות של מוסדות זרים על מנת לחקור את הצדק למען קורבנות המדיניות הבלתי מוסרית שלה.