אנחנו משלמים את המחיר על העצמאות שלנו

עצמאות לא הייתה, ולא תהיה, רק חגיגה של אירוע יקר, וזהו, אבל יש לה מחיר ששילמנו, ונמשיך לשלם, בדיוק כמו כל העמים הערבים והידידותיים בעלי היכולות המוגבלות, אשר פועלים ואף נאבקים לשמר את עצמאותם הפוליטית והכלכלית, והחלטתם כפי שנכפתה ומוכתבת ע"י אינטרסים. פטריוטיות עילאית, למען עמנו, במה שמגיע להם מכבוד, עצמאות, שימור עצמי ומורשת, ובהתאם השינויים של העידן ודרישותיו לקראת התפתחות, שינוי ובחירה טובה.

אנחנו לא מדינה עשירה, והיא לא תהיה, אבל אנחנו מבקשים להיות מדינה שמסוגלת לכסות את צרכיה בעצמה, ולייצר אותה, תלוי באחים ובחברים, כמו שהם תלויים בנו על פי האיזון. , חליפין ואינטרסים משותפים, לא להוות נטל על אף אחד, או על אף צד.

האתגר המרכזי: מצבנו הפנימי, ואנו נבדל בו, באמצעות פלורליזם לאומי, לאומי, דתי ואינטלקטואלי, במסגרת של אחדות והרמוניה, הרחק משליטה, שליטה של הרוב על המיעוט או המונופול של כיתה, קבוצה או חזון, וזה אולי אחד ממקורות הגאווה שלנו, אלא והכוח שלנו.

איננו נכנעים למפלגה או לברית, ובגלל זה הצלחנו לעבור צרות פנימיות רבות וסכסוכים בין-ערבים ללא מעורבות באתר זה או אחר, לקראת אפשרות זו או אחרת, ומסיבה זו ניתן להתפאר בתקופת חוסיין שלא התערבנו בשום מעשה שפגע בעיראק וסירבנו להשתתף בשחיטתה. או להקל על כיבושו, כפי שאמר לנו אל-חוסיין באחת הפגישות, ירחם ה' עליו , ולא הסתבכנו בעידן עבדאללה בן אל-חוסיין, בפעולות האביב הערבי שהרס את סוריה, תימן, לוב וכל מדינה אחרת, וסירבנו להסתבך, ושילמנו את המחיר במהלך השנים של השלב שעבר כי שמרנו לא להתערב.

יש לנו יחסים רשמיים עם ארה"ב, אבל ירדן עמדה חזקה ויצרה חוד חנית פוליטי בתמיכה בעמדה הפלסטינית, ובדחיית העמדה האמריקנית שעליה הכריז הנשיא המובס ב-6/12/2017, לפיה ירושלים המאוחדת היא בירת המושבה הישראלית, וירדן היוו חוד חנית פוליטי באישור העמדה הפלסטינית ודחיית העמדה האמריקנית עליה הכריז הנשיא האמריקני המובס עם ראש הממשלה הקולוניאלית, נתניהו, בוושינגטון ב-28/1/2020 לגבי "עסקת המאה".

למרות אמנת ואדי עראבה, ירדן רשמה את סירובה לחדש את הנספחים לאמנה לגבי אדמות אל-בכורה בצפון ואל-ג'מר בדרום ב-10/11/2019, המאשרת את עצמאות החלטתנו הלאומית ושימור. האינטרסים שלנו ועושר אדמתנו.

ירדן עומדת בפני קרב מתמשך בהתמודדות עם מדיניות הכיבוש בנוגע לירושלים והמקומות הקדושים לאסלאמיים ולנוצרים, במיוחד מסגד אל-אקצא, ודוחה את חילולו ואת חדירתם של מתיישבים קולוניאליים זרים לקדושתה ולכנסיות המולד. ותחיית המתים ומה שקשור אליהם, מאששים את ההטיה ושאנחנו והפלסטינים נמצאים בתעלה אחת.

למאבק על העצמאות יש מחיר שעלינו לשלם, ונמשיך עד השלמת צעדיו, לעבר פלסטין ושאר מדינות העולם הערבי, שאיתן אנו קשורים בבחירה, מציאות ומבטיחה. עתיד מאוחד לקראת צעדים משלימים, הדרגתיים, כפי שאנו שואפים כעם, אומה, היסטוריה ולאומיות.