איך בונים ערים ברות קיימא בפלסטין לעתיד?

ישנה מגמה עולמית לפיתוח עירוני בר קיימא המבוססת על התחדשות ושינוי של אזורים עירוניים וערים. במטרה לשפר את יכולת החיים ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות תוך מיקסום היתרונות הכלכליים והחברתיים. מגמה עולמית זו תואמת במידה רבה את התנאים הנוכחיים בשטחים הפלסטיניים, המאופיינים בדרגה גבוהה של גידול עירוני ובעלייה בצפיפות האוכלוסייה באזורים בנויים יותר מאי פעם, עקב גבולות פוליטיים שאינם לוקחים בחשבון. להתחשב בגידול הטבעי של האוכלוסייה.

עומס אוכלוסין,
אחוז הפלסטינים המתגוררים באזורים עירוניים הגיע ל-77% (3.8 מיליון איש) כאשר יותר מ-60% מהאוכלוסייה העירונית מתגוררת בערים גדולות, עלייה של יותר מ-50% ב-50 השנים האחרונות. צפיפות האוכלוסין בשטחים הפלסטיניים נאמדת ב-798 נפש לקמ"ר, שזה כמעט כפול מצפיפות האוכלוסייה של הודו (464 נפשות) וישראל (426 נפשות), וגבוה בהרבה מהממוצע העולמי של 60 נפש לקמ"ר. מציאות דמוגרפית זו בגבולות המינהליים המוגבלים הופכת את התכנון, המימון והניהול של ערים ועיירות פלסטיניות בראש סדר העדיפויות ברמת המדיניות הלאומית.

ערים פלסטיניות עומדות בפני הסיכונים של אסונות טבע ואסונות אנושיים. הסכנות הטבעיות כוללות רעידות אדמה וגשמים עזים, שעלולים להוביל למפולות ולנזילות (שם אדמה ספוגה במים מפרקת מבנים), כמו גם לשטפונות ובצורת. הסכנות הנובעות מפעילות אנושית קשורות לעתים קרובות לסכסוכים פוליטיים ארוכי שנים ולאלימות. השפעות שינויי האקלים מחמירות את הסיכונים הללו, שכן כמות גשמים נמוכה יותר וטמפרטורות גבוהות יותר מאיצות את המדבר, גלי החום ושריפות היער. מחסור במים ובצורת, כמו גם הצפות חופיות, חדירת מים מלוחים וסחף חופי הופכים לבעיות רציניות. שינויי האקלים גם מגבירים את התפשטות המחלות המועברות על ידי עקיצות של יתושים, קרציות ומחוללי מחלות אחרים, מה שעלול להוביל למגפות ומגפות.

מערכות ממשל חלשות מחמירות את ההשפעות של אסונות. התרחבות עירונית מהירה ובלתי מתוכננת, היעדר תשתיות מאורגנות בצורה גרועה והידרדרות סביבתית תורמים כולם להגברת הפגיעות של האוכלוסייה. העיכוב הארוך בפיתוח מסגרת משפטית ומוסדית מקיפה למדיניות ניהול סיכוני אסונות בשטחים הפלסטיניים הוא פער גדול. הישגים משמעותיים נרשמו בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בהקמת מוסדות האמונים על ההתמודדות עם תוצאות האסונות. עם זאת, הטלת מדיניות רבות נותרה קשה בהיעדר מדיניות תומכת. ארגונים מתמודדים גם עם בעיות קבועות בתיאום, תקשורת ושילוב יוזמות ומשאבים.

הצפיפות העירונית מחמירה בשל הקשיים הקשורים במתן שירותים בסיסיים אמינים ואיכותיים, במיוחד איסוף ופינוי מים, אנרגיה ופסולת מוצקה. הגדלת האוכלוסייה והעיור מביאים לגידול בפסולת המוצקה, מה שמפעיל לחץ גדול על נותני שירותי איסוף פסולת ורשויות ממשלתיות רלוונטיות. אנו מאמינים כי מטמנות רבות נמצאות בתהליך של הגעה ליכולתן מוקדם מהמתוכנן בשלב התכנון, מה שיגרום להשלכות שליליות על איכות הסביבה ובריאות הציבור. בעיה זו מחמירה בשל ההגבלות המוטלות על שטח C, מה שיוצר אתגרים נוספים באיתור קרקעות מתאימות להקמת מזבלות חדשות, וכן מחסור במשאבים של הרשות להשקעות הון במתקני טיפול בפסולת. השגת קיימות פיננסית, השבת עלויות ושיפור יעילות השירות בניהול פסולת מוצקה הם אתגרים מרכזיים הנפוצים בכל העולם.

כיצד הבנק העולמי יכול לתמוך במאמץ קדימה? ,,
הרשות הפלסטינית מודעת לחלוטין לצורך לטפל במשברים מחניקים שכאלה. ניתן לראות זאת ביעדים המרובים שהציבה הרשות הפלסטינית בתרומתה הלאומית למלחמה בשינויי האקלים להפחתת פליטת גזי חממה, באסטרטגיה הלאומית שלה לניהול פסולת מוצקה, ובגזירות וההחלטות הרבות שהוציאה בשנים האחרונות. הבנק העולמי אישר לאחרונה פרויקט שירותים עירוניים עמידים חדש במטרה להעמיק רפורמות ברמה הלאומית כדי ליצור סביבה מאפשרת לשיפור קיימות פיסקלית ואחריות של LGUs עירוניים. בין המטרות העיקריות של פרויקט זה היא הקמת מערכת העברות כספיות בין השלטון המרכזי לגופי השלטון המקומי כדי להבטיח מידה מספקת של משמעת בתזרימי הכספים בין השלטון המרכזי ליחידות השלטון המקומי (עיריות ומועצות כפרים), וכן להגדיל את ההכנסות של ערים ועיריות, ולפתח תוכנית פעולה ברורה ומוגדרת בזמן לפתרון בעיית ההלוואות שעדיין קיימת ומחפשות הזדמנויות לשותפות בין המגזר הציבורי והפרטי וכל אסטרטגיה אחרת שיכולה לתרום לפיתוח ממשל מקומי בר-קיימא כלכלית בגדה המערבית וברצועת עזה.

כאשר מתרחש אסון. הבנק העולמי גם מסייע לרשות הפלסטינית לעבור ממיקוד מסורתי בתגובה והתאוששות לאחר אסון לניהול סיכוני אסונות בר-קיימא ומקיף יותר המכסה את כל מחזור ניהול סיכוני האסון (כלומר היערכות, מניעה, הפחתת סיכונים, הפחתת סיכונים, תגובה , התאוששות, שחזור, מימון סיכוני אסון והעברת כספים נחוצים). במובן זה, הבנק העולמי יסייע לרשות הפלסטינית בשנים הקרובות: (1) לבחון את המתודולוגיה לבדיקת תכנונים קיימים, מנגנון אישורם, תהליך מתן היתרי בנייה, סקירת חוקים ותקני בנייה רלוונטיים והסדרים בנושא פיקוח בנייה ובקרת איכות, תקנים לחידוש ושיפוץ מבנים, והצגת סט המלצות לשיפור הסטנדרטים הנוכחיים לתכנון, שיפוץ, שיפוץ מבנים ומבנים והפיכתם לעמידים בפני שינויי אקלים וניהול סיכוני אסונות. (2)- איחוד כלי הערכת סיכונים ותכנון מרחביים קיימים ופיתוח תרחישים לאזורים ירוקים עירוניים העמידים בפני שינויי אקלים וניהול סיכוני אסונות באמצעות מדיניות והשקעות מתאימות (צמיחה משולבת, בנייה ירוקה, פתרונות מבוססי טבע, תחבורה ציבורית יעילה, ותאורה חסכונית באנרגיה ברחובות ומערכות לניהול פסולת).

מאז העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, הבנק העולמי תומך ברשות הפלסטינית בתחום הפסולת המוצקה באמצעות פרויקטי השקעה ושירותי ייעוץ. ובאמצעות ה- Global Partnership for Aid for Results Multi-Door Trust Fund, בהנחיית הבנק העולמי.

הבנק מעניק כעת סיוע טכני נוסף לרשות הפלסטינית לפיתוח מפת דרכים משולבת שתאפשר לפלסטין להשיג את יעדי ניהול הפסולת המוצקה הלאומית שלה ואת תוכניות התרומה הלאומיות למלחמה בשינויי האקלים, ולשפר באופן מקיף את התכנון של תהליכי ניהול פסולת מוצקה. להעלות את רמת היעילות שלהם בעתיד. בפרט, מפת הדרכים של תחום הפסולת המוצקה תתמוך בדברים הבאים: (i) פיתוח מדיניות לצמצום סילוק הפסולת למזבלות באמצעות מיחזור, שחזור ומקסום יעילות באיסוף ושינוע לסילוק סופי; וכן (ii) התחשבות, באופן רחב ככל האפשר, בשיקולים הקשורים לשינויי אקלים ותרומות לאומיות למלחמה בשינויי האקלים בתהליך שיפור ניהול המזבלות; וכן (iii) השגת קיימות פיננסית במגזר.

* מומחה בכיר בתחום התשתיות בגדה המערבית וברצועת עזה בבנק העולמי