75 שנים לנכבה

The Israeli expansionist colonial project succeeded after 1948 in throwing the Palestinian cause out of Palestine towards the Lebanese, Syrian and Jordanian embrace, through expulsion and displacement. Palestinian factions: Fatah, the Palestine Liberation Front, Youth of Revenge, Heroes of Return and others, בנוסף להחלטה להקים את הארגון לשחרור פלסטין. פרוץ האינתיפאדה הראשונה נגד הכיבוש בתוך פלסטין ב-1987, ותוצאתה הייתה הסכם אוסלו ההדרגתי, הרב-שלבי ב-1993.

הנשיא הפלסטיני ז"ל יאסר ערפאת הצליח, בהתאם לתוצאות האינתיפאדה הראשונה והסכם אוסלו, להעביר את התואר הפלסטיני ואת רוב כליו, מהגלות למולדת, ואת הסיבה, התואר, מאבקו והתנגשותו. נגד המושבה וכליה ומנגניה הפכו בתוך פלסטין, וזה שינוי מהותי במהלך העניין, המאבק והפעולה הפלסטינית הקהילות הפלסטיניות העקורות הפכו למנוף תמיכה ככל האפשר במדינות נוכחותן, לאחר שהן ומחנות הפליטים קיבלו יוזמה בפיצוץ המהפכה הפלסטינית ותדלק את המשך, ובניהול קרבות, לנוכח כוחות הכיבוש מחוץ לפלסטין.

הוועידה השנתית לביטחון הרצליה תיעדה כי התנועה הציונית ומושבתה ביצעו שלוש שטויות בתולדותיה:

הראשונה היא שהחזיקה ב-1948 כ-150,000 ערבים פלסטינים בכרמל, בגליל, במשולש, בנגב ובערי חוף מעורבות. כיום הם מהווים חמישית מאוכלוסיית פלסטין מאזורי הכיבוש הראשונים ב-1948.

השנייה היא שהיא שמרה על רוב תושבי הגדה המערבית, ירושלים והרצועה ב-1967, ולא עשתה את מה שהיא עשתה לפלסטינים ב-1948, מלבד הריסת שלושת הכפרים אמאוס, יאלו ובית. נובה, וגירוש תושביהם, תוך שהיא הרסה והוציאה יותר מ-500 כפרים ועקירה את תושביהם ב-1948.

אנשי שלושת האזורים, הגדה המערבית, ירושלים והרצועה, יחד עם תושבי אזורי 48, יצרו עם מאוחד ומלוכד שעמדותיו, מדיניותו, עקשנותו והנסיבות שמסביב מנעו את גירושם וגירושם.

לגבי האיוולת השלישית, היא מתירה את החזרתם של 350,000 פלסטינים עם הנשיא המנוח יאסר ערפאת בין 1994 ל-1999, מה שהוביל להשלכות הדמוגרפיות של נוכחות עם פלסטיני על אדמת מולדתו, יותר מ-7 מיליון איש. , המהווים את ההיפך האנושי המצטבר לפרויקט הקולוניאלי המתפשט הישראלי.ותואר הכישלון האסטרטגי שלו, למרות יכולות המושבה ועליונותה.