מאינצ'ס ועד ריאד

הזמן שבין הפסגה הערבית הראשונה שנערכה באינשאס בהזמנת המלך פארוק ב-1946 לבין פסגת ריאד ב-19 במאי 2023 "77 שנים", לבין 32 ועידות ערביות רגילות שנערכו בין בירות ערביות, יחד עם מספר פסגות חריגות ללא ועידות אלו מקדמות פעולה ערבית משותפת והליגה הערבית למודל של אינטגרציה ואינטגרציה ערבית יעילה ומשפיעה. כל פסגה נשאה לעתים קרובות שם או תיאור המציינים את הנסיבות שבהן נערכה הפסגה.

ואם פסגות אלו גברו על העניין הפלסטיני, פסגת אינשאס נערכה למען פלסטין, ופסגת אלג'יר נערכה בשם העניין הפלסטיני. אולי ההישג הגדול ביותר של הפסגות הללו הוא הלהט לקיים אותן, וזה עניין חשוב שאי אפשר להתעלם ממנו, למרות היעדר החלטות מכריעות שעולות לרמה של פסגות אלו. מה שהאזור הערבי עדים לו במונחים של סכסוכים ומלחמות, האחרון שבהם הוא סודן, התמקדות אזורית ובינלאומית, אתגרים ואיומים על הביטחון הלאומי הערבי, גורם לפסגת ריאד לעמוד בפני אחריות ומשימות גדולות, שאיפות ותקוות להחזרת האפקטיביות. של פעולה ערבית משותפת ושיקום השיטה הערבית. זוהי הפסגה הערבית השלישית שמתקיימת בריאד, וקדמו לה יותר מפסגה ערבית סינית ואמריקאית אחת ופסגה של המועצה לשיתוף פעולה ושיתוף פעולה איסלאמי. כל זה מאשר לנו את התפקיד שממלאת סעודיה היום.

פסגה זו באה לאור הקשרים פוליטיים ערביים, אזוריים ובינלאומיים ותמורות, בין חיובי לשלילי. כידוע, הפסגה הערבית אינה סגורה בפני עצמה, שכן היא פסגה של האזור החשוב ביותר בעולם מבחינת החשיבות הגיאופוליטית והכלכלית והתפקיד שממלאות מדינותיו כמו סעודיה, מצרים, האמירויות ואלג'יריה.

פסגה זו עשויה להיות טובה יותר מקודמותיה, שכן היא מתקיימת לאור הפיוס המלא במפרץ, ההסכם האיראני-סעודי וההשלכות החיוביות שלו על נושאים חשובים כמו המלחמה בתימן, לבנון, סוריה ופלסטין. לאור הבנות ערביות רחבות יותר ותיאום בין המדינות המרכזיות והמשפיעות שלה.

זה עשוי לעזור לגבש ברית אזורית ערבית המסוגלת להתמודד עם הירידה בתפקיד ארה"ב באזור, והסלמה בתפקידן של מדינות אחרות כמו סין ורוסיה. במקביל, הוא מתקיים לאור שינויים במאזן הכוחות האזורי והבינלאומי וההשלכות של מלחמת אוקראינה המשפיעה על האזור, ולאור התחרות וסימני המלחמה הקרה בין סין לארה"ב. איראן וישראל. לפסגה זו יש הרבה תיקים וסוגיות, בנוסף לנושאים המסורתיים בתחום הכלכלה, רפורמת הליגה וקידום עשייה ערבית משותפת להמשך שילוב, נושאים מדיניים וביטחוניים עומדים בראש סדר העדיפויות, ולנושאים אלו באה השיבה. של סוריה לחממה הערבית שלה והאפשרות להזמין את נשיא סוריה בשאר אל-אסד לפסגה, בסימן במה מדינית. חדש להסדר כולל והגבלת התערבות זרה בענייני סוריה.

העניין הפלסטיני נותר נוכח, כפי שהיה בפסגת אלג'יר, מיותר מנקודת מבט אחת: סיום הפילוג הפלסטיני, תמיכה כספית, הדגשת ירושלים כסוגיה ערבית ואיסלמית מרכזית, דבקות בפתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. בטוח שאין שלום כולל או נורמליזציה ללא הסדר של העניין הפלסטיני.

בנוסף לתיקים הקשורים ללוב, עיראק והתיק הלבנוני. אולי הנושא החשוב ביותר לפני פסגה ערבית זו הוא החזרת האמון של האזרח הערבי במוסד הפסגה הערבית, והחזרת האמינות בפעולה ערבית משותפת.

נותר כי הצלחתה של פסגה ערבית זו מוטלת על סעודיה ועל החיוניות והאפקטיביות של מנהיגיה, שכן נשיאותה בפסגה נותרה לשנה שלמה. אין ספק שהפסגה הזו, ומה גורם לאופטימיות בהחלטותיה ו הצלחה, עולה בקנה אחד עם התמורות בתפקיד המנהיגותי שממלאת סעודיה בכל הרמות הערביות, האזוריות והבינלאומיות. תפקיד זה ומתן כל המרכיבים של יישום החלטותיו הוא כמו הצלחתה של פסגה זו, כך שלה ההחלטה תהווה שלב טרנספורמטיבי מרכזי בקידום צעדי פעולה ערבית משותפת קדימה, וברמה הבינלאומית על מנת להשיג שותפויות אסטרטגיות ואינטרסים משותפים. זה שיא שאו שקודם לזמן התמורות בכוח, או שהזמן הזה קודם לו.
drnagishurrab@gmail.com