אסטרטגיית מלחמה ישראלית מול היעדר אסטרטגיית התנגדות פלסטינית

קודם כל, אנו מרחמים על השהיד חאדר עדנאן, שביקש מות קדושים והשיג זאת לאחר שרשם עדות גאווה לכל פלסטיני ולא רק לתנועת הג'יהאד האיסלאמי, באמצעות דחייתו את מדיניות המעצר המינהלי וחשיפתו. שיטות הטרור של האויב בבתי הכלא של הכיבוש, אבל מה קורה מבחינת חשש מהסלמה ומלחמה בין הישות הציונית לתנועת הג'יהאד האסלאמיסט מבטא את החלקה המסוכנת אליה תנועת השחרור הפלסטינית, על כל פלגיה, נפילות, המחייבות עצירה וחשיפת סכנותיה.

כידוע, ההרג וההתנקשויות של פלסטינים כמעט יומיומיים שמבצעים האויב במרכזי המעצר ומחוצה להם וברחבי הארץ ומחוץ למדינה באים במסגרת המדיניות והאסטרטגיה של המדינה הכובשת ואינם מעשה או מעשה. הישג של מפלגה ציונית זו או אחרת, אך לעתים קרובות התגובה אליהם אינה בהקשר של אסטרטגיה לאומית, אלא תגובה מפלגתית או אזורית, כאילו הקרב הוא בין המדינה הכובשת לתנועת הפתח, או בינה לבין תנועת הפתח. תנועת הג'יהאד, או חמאס, או החזית העממית וכו', ולפעמים הקרב נראה כאילו הוא בין מדינת האויב לרצועת עזה, בעוד הגדה המערבית עומדת מנגד ובתקופה האחרונה הדברים גולשים לעימות ומלחמה בגדה המערבית. בעוד עזה עומדת מהצד, ואפילו בתוך הגדה המערבית, נראה שהכיבוש מחד והפילוג הפנימי מאידך מחזקים את החששות עליהם כתבנו והתרענו עליהם במאמר קודם תחת הכותרת (היזהר מפיצול כיכרות ההתנגדות), שם הגיחה הקבוצה (גוב האריות) בשכם, וכך גם (בריגדה ג'נין) בעיר ג'נין, ושתי הקבוצות הכריזו על עצמן באמצעות כלי הווידיאו וב ראוותני, בעוד הערים האחרות נותרו חצי סטטיות, מה שהוביל להדרת צבא הכיבוש את שתי הקבוצות ולחיסול רוב חבריו.

כשישראל התנקשה במנהיג, אבו עלי מוסטפא, בלשכתו ב-27 באוגוסט 2001, הגיבה החזית העממית בחיסול שר התיירות הישראלי רחבעם זאבי, והמבצע הוביל למעצרם של ראשי החזית העממית במדינה. הגדה המערבית, בראשות אחמד סעדאת, ע"י הרשות הפלסטינית, כדי שישראל לא תתנקש בהם. אחר כך הם נעצרו ע"י "בתוך בתי הכלא של הרשות ע"י צבא הכיבוש, ובעקבותיו ההאשמות ההדדיות בין הרשות לחזית העממית, ומתח היחסים שעדיין קיים עד היום.

לאחר הפילוג וההשתלטות של חמאס על רצועת עזה, הדברים נראו כאילו המלחמה היא בין ישראל לרצועה. לאור מחויבותה של הרשות הפלסטינית לתהליך השלום, פתחה ישראל בכמה מלחמות נגד הרצועה, לעיתים בגלל גילוי, לעיתים ללא סיבה, ולעיתים ביוזמת אחד הפלגים ברצועה.

ב-27 בדצמבר 2008 פתחה ישראל במלחמה על עזה, שם הפילה קרוב למיליון ק"ג של חומר נפץ על הרצועה, ויותר מ-4,100 בתים נהרסו לחלוטין, ו-17,000 חלקית. מבצע "עופרת יצוקה" הוביל ל מותם של יותר מ-1,436 פלסטינים, בהם כ-410 ילדים, 104 נשים וכ-100 קשישים, ולמעלה מ-5,400 נוספים, מחציתם ילדים, נפצעו. הרשויות הישראליות הודו כי 13 ישראלים, בהם 10 חיילים, נהרגו. ועוד 300 נפצעו.

בארבעה עשר בנובמבר 2012 התנקשה ישראל במפקד הקסאמי אחמד אל-ג'עברי ובעקבות כך פרצו עימותים גדולים או מלחמה. ההתנגדות כינתה את זה "הקרב על אבני המצור". זה נמשך שמונה ימים. , in which all the Palestinian factions in the Gaza Strip participated. During the days of the war, 155 missiles hit Tel Aviv, Jerusalem, and other cities inside occupied Palestine, and in return, Israel responded, employing all its military power, causing destruction והרס התשתיות והמגורים ברצועה, ו-191 חללים וכ-1,400 נפצעו במלחמה, בעוד הישראלים ספגו 5 הרוגים ומספר פצועים, והיא הסתיימה המלחמה היא שביתת נשק בחסות מצרית ובחסות בינלאומית.

ב-7 ביולי 2014 פתחה ישראל במלחמה השלישית שלה ברצועת עזה, וכינתה אותה "צוק מגן", בעוד שתנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) כינתה אותה "הסערה המצורפת".
במהלך "51 ימים" עברו רצועת עזה כ-60,664 פשיטות אוויריות, יבשות וימיות, נהרגו 2,322 פלסטינים ונפצעו כ-11,000, על פי נתונים סטטיסטיים שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני.
מנגד, נתונים ישראליים רשמיים חשפו כי 68 מחייליה ו-4 אזרחים נהרגו, בנוסף לעובד זר אחד, ו-2,522 ישראלים נפצעו (לפי נתון שהוכן על ידי משרד העבודה והסיוע והעבודות של האו"ם הסוכנות (אונר"א) בשיתוף תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP). מספר יחידות הדיור שנהרסו לחלוטין הסתכם ב-12 אלף יחידות, בעוד שמספר היחידות שנהרסו חלקית הגיע ל-160 אלף יחידות, מתוכן 6600 יחידות לא ראויות. מְגוּרִים).

עם שחר של ה-11 בנובמבר 2019, תקפו ישראל את מנהיג הג'יהאד האסלאמי, בהאא אבו אל-עטא, שם נהרג יחד עם אשתו. במקביל, נעשה ניסיון להתנקש בחיי מנהיג הג'יהאד אל. -עג'ורי בביתו בדמשק, ובנו נהרג. נוכחות חדר מבצעים משותף, וההתקפות האוויריות הביאו למותם של 34 פלסטינים ולפציעתם של יותר מ-100 אחרים.

בשנת 2021 פרץ קרב "חרב ירושלים" אותו כינתה ישראל "שומר החומות", בתגובה לתפיסת בתי הירושלמים בשכונת שייח ג'ראח והסתערות הכוחות הישראלים על ידי המתנחלים. של מסגד אל-אקצא, שיגרה ההתנגדות הפלסטינית יותר מ-4,000 רקטות לעבר יישובים וערים בישראל, והעימות הביא לכ-250 חללים פלסטינים ולמעלה מ-5,000 פצועים, וישראל הפציצה מספר מגדלי מגורים, וישראל הודיעה על הרס של כ 100 ק"מ של מנהרות בעזה. בצד הישראלי נהרגו 12 ישראלים וכ-330 נוספים נפצעו, לפי מקורות ישראלים.

הפסקת האש הושגה לאחר תיווך, תנועות ולחץ בינלאומי.

ב-5 באוגוסט 2022 התנקשה ישראל במפקד אזור הצפון של גדודי אלקודס (הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי) בעזה, ותנועת הג'יהאד האיסלאמי הגיבה במבצע שכונתה "כיכרות מאוחדות", במהלך אשר שיגרה מאות טילים לעבר יישובים וערים בישראל, ואמרה בהצהרה כי מדובר במבצע משותף עם גדודי ההתנגדות הלאומית, גדודי המוג'אהדין וגדודי חללי אל-אקצא (הזרוע הצבאית של תנועת הפתח). משרד הבריאות ברצועת עזה דיווח כי מספר הקדושים במלחמה זו הגיע ל-24, מתוכם 6 ילדים, בעוד 203 נפצעו.

בכל העימותים הקודמים לא הייתה אסטרטגיה פלסטינית להגיב, וההפסדים הפלסטינים עלו בהרבה על אבדות הכיבוש. למרות זאת, הצדדים הודיעו על ניצחונות והישגים. האם תגובת תנועת הג'יהאד האסלאמי וסיעות ההתנגדות תהיה שונה זה זמן ולהפיק תועלת מחוויות העבר?

מאז הקמתה ב-1987 והיפרדותה מהאחים המוסלמים, הוכיחה תנועת הג'יהאד האיסלאמי שהיא תנועה לאומית פלסטינית שנלחמת למען חופש ועצמאות ואינה מחפשת כוח או יוקרה. אם יש לה אוריינטציות אסלאמיות, אין בכך כדי לגרוע. מהפטריוטיות שלה, שכן אין התנגשות בין פטריוטיזם לאסלאם, שכן רובם המכריע של הפלסטינים הם מוסלמים.יש מקום לכולם במדינה.

אנו מקווים שתגובת הג'יהאד האיסלאמי להתנקשות בחאדר עדנאן, שלא היה היחיד שנרצח בבתי הכלא וביד צבא הכיבוש ומתנחליו ברחבי ארץ פלסטין, תהיה תגובה לאומית רציונלית. ע"י עבודה על גיבוש אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם האסטרטגיה הציונית של מלחמה ותוקפנות בגדה המערבית, בירושלים ובכלל. פלסטין, במסגרת אסטרטגיה לאומית כוללת, וכי תגובתה אינה מוגבלת לירי רקטות מעזה, שכן תוצאות מלחמת הרקטות היו הרסניות לרצועת עזה מבלי לגרום נזק משמעותי לאויב, אלא האויב השתמש בהן לחיזוק האוגדה. הוא הפנה את תשומת הלב למתרחש בגדה המערבית ובירושלים.

[email protected]