הגנה על חופש העיתונות והגנה על עיתונאים

בשלישי למאי מדי שנה, מאות אלפי עיתונאים ברחבי העולם חוגגים את יום חופש העיתונות העולמי. על מות הקדושים של הקולגה שרין אבו עקל'ה, כתבת ערוץ אל ג'זירה ואייקון העיתונות הפלסטינית והבינלאומית, בנוסף למשפחה. של עיתונאים פלסטינים שעומדים לקיים את הוועידה הכללית של הסינדיקט בעשרים ושלושה ובעשרים וארבעה לחודש זה.

"חופש העיתונות" הוא התנאי ההכרחי ביותר לעבודת העיתונאים ולמקצועם, ועיתונות חופשית היא תנאי חיוני והכרחי לכל חברה עכשווית נורמלית, נקייה מכל גילויי דיכוי, שחיתות, עריצות, בורות ושרירות , ולפני כן ממכת הקולוניאליזם והכיבוש, כמו במקרה של עמנו הפלסטיני שעדיין סובל מתוצאות האסון, שיום השנה הידוע לשמצה חל גם בחודש זה. עובדה זו מזכירה לכולנו שהאחריות להגנה על חופש העיתונות אינה משימתם של עיתונאים בלבד, אלא משימתם של כל הכוחות והגופים החריפים לזכויות אדם ולאינטרסים של העם והעם. משימתם של כל תומכי החירות והדמוקרטיה.לשרת את הקהילה כולה ולספק לה את המידע הנחוץ לה בענייני חייהם השונים של כל האזרחים.

ואם חופש העיתונות הוא תנאי הכרחי להצלחת משימתם של עיתונאים, אזי אין די בכך לבדו ללא עמידה באינטרסים הדחופים בחיים, הפרטניים והקולקטיביים, של עיתונאים, כגון שכר הולם, תנאי עבודה הוגנים, בטיחות בעבודה. , ביטוח בריאות וסוציאלי, אבטלה, נכות וזקנה. קידום המקצוע, פיתוח חוקים המסדירים את עבודת העיתונות, לרבות חוק סינדיקט העיתונאים, והזכות לקבל מידע, להכשרת בוגרים חדשים ויצירת משרות עיתונאיות במוסדות ובמתקנים החסרים זאת או מפנים אותם לגורמים שאינם מומחים.

פלסטין הייתה אחת המדינות הערביות הראשונות שהכירו את העיתונות ואת ארגון האיגודים המקצועיים של העיתונות בשנות העשרים של המאה הקודמת. עיתונאים היו מהראשונים שהיו מודעים לסכנה הציונית והזהירו ממנה לפני פוליטיקאים אחרים. כל מי שרוצה ללמוד עוד על תפקידה החלוצי של העיתונות הפלסטינית יכול לעקוב אחר החומרים התיעודיים החשובים שהוא ממשיך לפרסם עמיאד אל-אספאר, מנהל המרכז לפיתוח מדיה באוניברסיטת בירזייט, על סמך ארכיון העיתונות הפלסטינית באותו זמן.

האירוע חולף עלינו השנה על רקע המשך ההפרות מצד הכיבוש, תחילה, ושנית מצד המפלגות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה, ובשנים האחרונות נוספו הנהלים של מנהלי מדיה חברתית, המכוונים לתוכן פלסטיני ול זכותם של הפלסטינים להביע את דעתם, ונראה שהממשלים הללו קשורים ליחסים קרובים עם המדינה הכובשת ומוסדותיה, היא מאמצת את הסטנדרטים הגזעניים שלה כדי לעשות דמוניזציה והפללת המאבק הפלסטיני. לרוב, מספר ההפרות הישראליות של חופש העיתונות עולה על מספר ההפרות הכולל בגדה המערבית ובעזה, ומה שמטריד אותנו בהקשר זה, ולמרות שידענו שההפרות הישראליות שונות מבחינה כמותית ואיכותית מההפרות הפלסטיניות. , הן ההפרות הגסות והחמורות ביותר, ומשפיעות על זכותם לחיים של עיתונאים לפני שזכותם לחיים תפגע בתנועה ובעבודה, וכוללת הרג עיתונאים ותקיפה מכוונת, כפי שקרה עם שרין אבו עקל'ה, גפרן, ראסנה, נאזיה דרוואזה, יאסר מורתג'ה, אחמד אבו חוסיין, ויותר מחמישים עיתונאים שנרצחו במהלך ארבעת העשורים האחרונים. הכוונה של ישראל לעיתונאים כללה הפצצת מגדלים ומבנים המאכלסים משרדי עיתונות וסוכנויות חדשות, וצלפים שכוונו לעיתונאים למרות שלבשו את האפודים המיוחדים שלהם. מרבית העיתונאים נמנעו מלהיכנס לירושלים וכן לנוע בין הגדה לעזה ולהגיע למקומות האירועים. ומעצרם של מאות עיתונאים, בהם עד כה עצורים כ-15 עיתונאים, והשמדת מצלמות, כלים, ציוד וכלי רכב של עיתונאים, אולם המשך ההפרות הפלסטיניות על כל צורותיה, לרבות מעצרים, זימון, איומים, מכות, מניעת סיקור, פיטורים מהעבודה ואחרים, מייצגים עמוד אפל ופגום בחיינו הפלסטינים, כולם אחראים לקיפול ולסגירתו על ידי הפללה ואיסור על מעצר, חשיפת ואיום של עיתונאים, והטלת דין וחשבון כל הפוגעים בחירויות העיתונות, תוך תזכורת כי חירויות אלו מובטחות וקבועות במגילת העצמאות ובחוק היסוד, ואשר אושרו וחזרו בעבר על ידי האסמכתאות הפוליטיות והלאומיות הגבוהות ביותר, במיוחד על ידי הנשיא והממשלות הבאות. .

מאז הקמתה קשורה העיתונות הפלסטינית לעניין הלאומי, היא הייתה האמצעי החשוב ביותר לחשיפת תכניות קולוניאליות ותוקפניות, כלי לגיבוש ובניית מודעות לאומית ואחד המנוף החשובים ביותר לשימור הזהות הלאומית. כמו גם תפקידה הנועז בחשיפת האמת וליידע את העולם על פשעי הכיבוש.לכן, העיתונות תמיד הייתה ממוקדת על ידי לפני הקולוניאליזם והכיבוש, מצער שהיא גם הפכה לקורבן של פילוג, פירוד ו משברים פנימיים.

ביום העיתונות העולמי, אנו משתחוים לכבוד חללי העיתונות הפלסטינית, לרבות מנהיגי וסמלי המהפכה הפלסטינית, כגון ע'סאן כנפאני, מג'יד אבו שראר, כמאל נאצר, כמאל עדואן, ואל זואיטר, חנה מוקבל, נאג'י אל. -עלי, האני ג'ווארייה, עז אלדין אל-קלק, סעיד חמאמי, עבד אל-ווהאב אל-קייאלי ומישל נמרי, כל הדרך אל חללי הארץ הכבושה, חסן עבדול חלים עד שירין, ג'ופרן ועשרות אחרים. ואנחנו לא שוכחים את קדושי העיתונות הזרים מבין חברי פלסטין שהעניקו את חייהם כדי שהעולם יידע מה קורה בארצנו, כולל ג'יימס מילר, רפאל צ'ירילו, ויקטור ארגוני, סיימון קמלי, וסבדט קילקלר, וכן חללי העיתונות מחוץ למולדת, ובהם טאריק איוב, מאזן תמיזי, מאזן דנה.

ביום השנה הזה אנו זוכרים את הדמויות העיתונאיות שהציגו את השנים היפות בחייהם בשירות העיתונות והעיתונאים, ובהם הקברניטים רדואן אבו עיאש ז"ל, נעים אלטובסי ועבד אל נאצר אלנג'אר, וראשי מוסדות התקשורת המובילים מחמוד אבו אלזלף, מחמוד יעיש והשהיד יוסף נסר.

לבסוף, כל האיחולים לוועידת סינדיקט העיתונאים, בתקווה לבנות קואליציה לאומית עממית רחבה להגנה על חופש העיתונות ולהגן על עיתונאים.העיתונות, שהתמסרה לפלסטין, ראויה לתמיכה, גיבוי והגנה מפניה. אֲנָשִׁים.