הצהרה חדשה של אורסולה בלפור!

העם הפלסטיני הזדעזע מהצהרותיה של נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שבהן בירכה את הישראלים ואת נשיאם הרצוג על מה שמכונה "יום העצמאות של ישראל". אורסולה, המשתייכת למפלגה הנוצרית-דמוקרטית השלטת, והיא האישה הראשונה שכובשת את תפקידי שרת העבודה והביטוח הלאומי ולאחר מכן ההגנה בגרמניה, בירכה את הישראלים על עצמאות מדינתם באנגלית ובעברית, והדגישה את התרבות, קשרים ציוויליזציוניים ואנושיים בין אירופה וישראל, ודיברה מאוד על הערצתה לדמוקרטיה מבוססת וחדשנית זו. והמנהיגה במזרח התיכון, בהתייחסו לישראל כמתואר! אורסולה הדגישה גם את הברית החזקה והידידות בין אירופה לישראל. הצהרות פרובוקטיביות אלו גינו על ידי משרד החוץ הפלסטיני, ועל ידי כל סיעות הפעולה הלאומיות הפלסטיניות. היא נתפסה כהטיה ברורה מצד אירופה כלפי ישראל בתוקפנותה המתמשכת נגד העם הפלסטיני.

אכן, האמירה של אורסולה הכילה אי דיוקים רבים; החשוב שבהם:

על איזו טרגדיה דמוקרטית מדברת אורסולה? ישראל היא לא מדינה דמוקרטית, היא מדינה גזענית, והיא מבוססת על הדרת אזרחיה הערבים ושלילת זכויותיהם הבסיסיות.

- על איזו מדינת שלום מדברת אורסולה? ישראל היא המדינה שניהלה יותר קרבות ותוקפנות צבאיות בעולם בעשור האחרון נגד שכנותיה והעם הפלסטיני, ומדינה זו מקצה יותר מ-15% מתקציבה לצבא.

- על איזה עם יהודי אורסולה מדברת? מכיוון שאין עם יהודי מלכתחילה, הישראלים שייכים לכמה גזעים והקשר היחיד שמאחד אותם הוא הדת.

- על מה מדבר על טרגדיה היסטורית אורסולה, שעברו היהודים עד שהצליחו לבסס את מדינתם בארץ החג! היא מכירה בסיפור הציוני על קשריהם ההיסטוריים והדתיים של היהודים בפלסטין, ואילו הרוב של היסטוריונים וארכיאולוגים, כולל הישראלים עצמם, מכחישים את הקשרים הללו.

- איזה מדבר הפך לגן עדן, על אורסולה מדברת? Palestine is not a desert, and Israel did not turn the Negev into a paradise. Rather, it confiscated the lands of the Palestinians there, expelled them from their lands, and established a few settlement farms that did not exceed the city of Beersheba!

כתוצאה מכך, אורסולה, היא חזרה על הצהרת בלפור בסגנון נלהב, אירוני. במקום לדבר על הקטסטרופה של העם הפלסטיני, עקירת מיליון פליטים פלסטינים והרס 530 כפרים פלסטינים במלחמת 1948, היא האדירה את הקמת המדינה הנוכלת הזו שלא מימשה את כל החלטות הלגיטימיות הבינלאומית, כולל החלטה 181 והחלטה 194, שהיו שני תנאים להכרה בינלאומית במדינה זו.

אורסולה, בעודה משבחת את הקשרים המשותפים שנרקמו על ידי מאות אלפי אירופאים המחזיקים באזרחות ישראלית, הייתה צריכה להצביע על אחריותן של מדינות אירופה לפשעים נגד האנושות שביצעו האזרחים הכפולים הללו. אורסולה, בזמן ששרה את המנון הידידות והברית עם ישראל, הייתה צריכה להתבייש בעצמה בזמן ששרה על מדינה פשיסטית גזענית שהורגת אזרחים פלסטינים מדי יום. היא הייתה צריכה להכיר במצוקת הפלסטינים, כפי שהעצרת הכללית של האו"ם הכירה בה לאחרונה, ולהכיר במדינת פלסטין בתגובה להכרה הבינלאומית במצוקת העם הפלסטיני ולהחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות. למעשה, אם אירופה היא בעלת בריתה של ישראל, כפי שהצהירה אורסולה עצמה, אז היא נושאת באחריות המוסרית, המשפטית והפוליטית הבינלאומית למצוקת העם הפלסטיני ולפשעי הרדיפה, ההתעללות והאפליה הגזעית שישראל נוהגת מדי יום. לסיכום, ועם כל הכשלים הללו, מדינות האיחוד האירופי צריכות להוציא את אורסולה מנשיאות הנציבות האירופית כדי לשמר את קשרי הידידות עם העם הפלסטיני וכבוד לכללי המשפט הבינלאומי והדמוקרטיה שמדינות האיחוד עצמן. שֶׁבַח!