המלחמה בסודן ו"האביב הערבי", איזו מערכת יחסים?

הסכסוך בסודאן עד כה אינו מלחמת אזרחים, שכן העם והמפלגות אינם משתתפים בה, ואין לו בסיס עדתי, אתני או אידיאולוגי. גם מפקד הצבא, אל-בורהאן, וגם מפקד התמיכה המהירה הכוחות, מוחמד חמדאן דגאלו (המדטי), הם מאותו משטר ומוסד צבאי, בדיוק כפי שכוחות התמיכה המהירה והצבא הם הפקיד הוא ממוסלמים ומאותה כת סונית וכולם ערבים, מבלי להתעלם מהשבט והצביון האזורי של החברה הסודנית, ולכן מה שנראה על פני השטח עד עכשיו הוא שזו מלחמה ומאבק על כוח, שהיה מאבק שנמשך מאז העצמאות.

כבר עשרות שנים אנו שומעים שסודאן, ששטחה הוא 1,882,000 קמ"ר, כשירה להוות סל מזון לכל העולם הערבי בשל פוריות אדמותיה וחומרי הגלם המאוחסנים באדמה. יש לה גם אסטרטגית המיקום בקרן אפריקה וגבולותיה פתוחים לשבע מדינות: מצרים, אתיופיה ולוב. צ'אד, הרפובליקה המרכז אפריקאית, אריתריאה ודרום סודן. עם זאת, המדינה המשיכה להיות ענייה עד שלא הייתה מסוגלת להשיג את מזונה. ביטחון או השגת יציבות מדינית. מאז עצמאותה בשנת 1956, המדינה הייתה עדה לכמה הפיכות צבאיות ומלחמות אזרחים עוקבות, שהמסוכנת שבהן הייתה בדרום סודאן, שנפרדה מצפון לה ביולי 2011 לאחר שנים של מלחמת אזרחים.

היו גם ניסיונות מרד והפגנות באזור דארפור מאז 2003, שהובילו לאובדן של יותר מ-300,000 חיים ולעקירה של 2 מיליון, לפי הסטטיסטיקה הרשמית של האו"ם, והם דוכאו קשות על ידי ממשלתו של עומר אל-בשיר בסיוע המיליציה (ג'נג'וויד), שהפכה מאוחר יותר לכוחות התמיכה המהירה בראשות מוחמד חמדאן דגאלו, המנסה היום הפיכה נגד הצבא והמדינה בראשות אל-בורהאן.

עם זאת, אם נקווה שהסכסוך יישאר מוגבל למערכת הצבאית ושהוא ייפסק במהירות, קיים חשש להשלכות שעלולות להוביל לפילוג סודן ולפתוח את הדרך להתערבות של גורמים חיצוניים, ושלה. ההשלכות על סודן ומדינות האזור עשויות להיות מסוכנות יותר מהשלכות הכאוס של האביב הערבי מכמה סיבות:

1- אם אין סכסוך עדתי ואתני, החברה הסודנית היא חברה שבטית, והשבטיות היא לא פחות מכתתית ואתנית ביכולתה להתגייס ולקטב, וסודאן מורכבת מ-18 מדינות, כל אחת עם הספציפיות שלה, ו חלק מהמדינות הללו נוצרות מקבוצות ערביות וקבוצות לא ערביות מעורבות.

2- מה שקורה בסודן עלה בקנה אחד עם התרחבות ההשפעה של רוסיה וסין בסודן ובכל אפריקה, ודיברו על תפקידה של קבוצת וגנר הרוסית באימון ותמיכה בכוחות התמיכה המהירה.

3- מה שקורה עלה בקנה אחד עם מאבק בין נאט"ו, במיוחד וושינגטון, עם סין ורוסיה כאחד על הגמוניה ושליטה במשאבים העצומים של אפריקה, גם עם מלחמת אוקראינה והפוטנציאל שלה להפוך למלחמת עולם.

4- במקרה של חולשת המדינה הסודנית, קבוצות קיצוניות עשויות להעביר את פעילות הטרור שלהן לסודאן, במיוחד מהמדינות השכנות, לוב, צ'אד ומאלי, שבהן קבוצות אלו פעילות.

5- סודן היא בעלת חשיבות אסטרטגית למצרים בגלל שליטתה בכמות המים שמגיעה למצרים מנהר הנילוס גם בגלל שהיא אחת המדינות שמשקיפות ושולטות על הים האדום, וכל משטר פוליטי בסודן העוין למצרים ישפיע על הביטחון האסטרטגי של מצרים, במיוחד מאחר שגבולותיה האחרים של מצרים עם לוב וישראל אינם בטוחים לחלוטין.

6- מפקד כוחות התמיכה המהירה לא היה מנסה לתפוס את השלטון ולהתעמת עם הצבא הרשמי, שעלה במספרו ובציוד, אלמלא נתמך על ידי גורמים זרים או הבטיח לתמוך בהם.

7- לישראל מערכת יחסים טובה עם שני הצדדים לסכסוך, והיא הביעה נכונות לגישור. אם זה יצליח, היא תחזק את השפעתה על שני הצדדים, ואם הגישור ייכשל, היא עשויה לתמוך בצד אחד על פני אחר, במיוחד מאז שהוא מצפה כבר שנים לקבל דריסת רגל בים סוף.

8- הצהרת מחלקת המדינה האמריקאית כי וושינגטון מודאגת מעתיד האחדות של האומה הסודנית. אזהרת נאט"ו כי לא תאפשר את המשך המלחמה בסודאן מצביעה על אפשרות של התערבות ישירה מערבית.

9- גם אם העימותים בבירה חרטום ייפתרו לטובת צד אחד על חשבון השני, אין זה אומר סוף המלחמה, שכן הצד המפסיד יפנה לתמיכתו השבטית, ובזה במקרה נכניס את סודן למלחמת אזרחים.

10- לאור קיומה של היסטוריה ארוכה של מלחמות אזרחים, שחלקן היו במסגרת היפרדות, תיתכן אפשרות להופעתם של נטיות בדלניות, ואזור דארפור יהיה הראשון לעשות זאת.

מישהו יכול לומר שאין צורך להפעיל את תיאוריית הקונספירציה ולהגזים במה שקורה בסודן כי מה שקורה שונה ממה שקרה במדינות (האביב הערבי), בהן הסכסוך בסודן מוגבל למרכיבי הצבא. מוסד, ולפיכך אין קשר בין שני האירועים ואין חשש מהשלכות הסכסוך בסודן, בין אם על אחדות המדינה, הקהילה או המדינות השכנות.

אנחנו לא אומרים שיש צירוף מקרים בין שני המקרים, אבל עלינו לזכור שלפני הכאוס של האביב הערבי, דיווחים ומחקרים אסטרטגיים רבים שדלפו מוושינגטון ונאט"ו דיברו על התוכנית (בלקניזציה) או פיצול של מדינות העולם הערבי, והדיווחים הללו דיברו על פיצול מצרים, סודן, מרוקו, אלג'יריה, לבנון ועיראק למדינות קטנות הפרויקט האמריקאי עבור (המזרח התיכון החדש 2004) ולאחר מכן (המזרח התיכון הגדול 2006) התייחס לכך, והמערב, ובמיוחד וושינגטון, בעזרת גורמים פנימיים, הצליחו להגיע לכמה הישגים בתחום זה, כפי שקרה בעיראק, תימן, לוב, סוריה, באזורי הרשות הפלסטינית, ואפילו בסודן. , שם נפרדה דרום סודן מהצפון שלה בשנה הראשונה של 2011 מהכאוס של האביב הערבי.

כשהתוהו ובוהו של מה שנקרא (האביב הערבי) פרץ ב-2011, הפנים הבולטות של הסכסוך והצדדים הישירים שלו היו האנשים בעימות עם הרשות, ולא הייתה נוכחות ישירה בזירה הפוליטית בראשית ימיו של אירועי גורמים חיצוניים או קבוצות חמושות מקומיות או כאלה שבאים מחו"ל, והסיסמה של המפגינים הייתה (העם רוצה להפיל את המשטר), אבל ברגע שחלפו ימים, קבוצות חמושים כמו אל-קאעידה, המדינה האסלאמית , והאחים המוסלמים נכנסו פנימה, ומדינות זרות החלו להתערב, לפעמים מוסתרות על ידי מימון קבוצות אופוזיציה או ישירות צבאית, כפי שקרה בלוב, סוריה ותימן, והופיעו עדתיות, עדתיות ואתניות. אזוריות, ובמקום להפיל המשטר, המדינה נפלה.
יהי רצון שאלוהים יגן על סודן ועל תושבי סודן מפני המרדה ומלחמת אזרחים.
[email protected]