נתניהו.. חולם על ערב הסעודית!!

ביבי מבין כמה השפעה יש לסעודיה על דעת הקהל הישראלית, כך שטענה של פחות קשר איתה נראית מועילה מבחינת שיפור התדמית ומשיכת תמיכה עממית, במיוחד בתקופה שבה סיכוייו של "הקוסם" להישאר ב- צמרת הכוח לקדנציה חדשה ירדה.

מאז ניצחונו האחרון, "ביבי" לא מפסיק להפיץ בשורות טובות לבוחרים ולמתנגדים שהיחסים עם סעודיה ממש מעבר לפינה מהשגה, ושכניסתו להיסטוריה דרך הדלת הזו הפכה מובטחת!!

נתניהו יודע, אבל מתעלם
לצערו של ביבי, בישראל עצמה יש מי שמשקר לו וחושב שהוא מטעה את עצמו, בפני הציבור, ומנסה להמציא הישג שאין לו בסיס במציאות.

נתניהו יודע, אבל מתעלם מכך שלממלכה יש מדיניות אמינה ביותר ומוצהרת ברורה, שבסיסה הוא ש"אין קשר רשמי ונורמלי עם ישראל לפני שהיא מגיבה ליוזמת השלום הערבית". זה בדיוק מה שנתניהו עושה. היא פועלת גם להפוך את כללי המשחק, להכחיש את מהות העניין הפלסטיני בעולם הערבי, ולתת עדיפות לנורמליזציה ולכינון יחסים עם מי שאין לישראל קשר איתם, כאילו הנושא המרכזי של הערבי. העולם נקבר ונוכחותו בוטלה, והערבים צריכים רק להכיר בקצו או בשקיעתו באוקיינוס היחסים הישראלי החדש באזור.

נתניהו מוצא בישראל מישהו שמספר לו עובדות מציאות הסותרות לחלוטין את הצעות התעמולה שלו, במיוחד כאשר הוא מציג את עצמו כמגן האזור מפני "האיום האיראני", תוך התעלמות מהעובדה שהוא זקוק יותר למישהו להגן עליו ועל ארצו מפני האיום העז בתוכה, ומהכחשת האיום הקבוע המיוצגת על ידי איראן. הפקעת זכויות של עם המונה מיליונים מתפשטת בגוף הישראלי ובסביבתו. על כך מעיד הדו"ח האסטרטגי על האיומים האמיתיים על ביטחון ישראל, שלרוב עורך מנגנון ממשלתי, ונתניהו וכל מי כמוהו אינם מתעלמים מהאבחנה הנתמכת בראיות, אלא פועלים נגדה.

מה שמביך את נתניהו ואת כל מי שמוציאים את פתרון הסוגיה הפלסטינית מתכניותיהם וממדיניותם הוא שחבילת היחסים החדשה שהושגה במישור הערבי והאסלאמי לא הרחיקה את העניין הפלסטיני מעמדתו העמוקה במישור הערבי והאסלאמי. עולמות, ואפילו לא שכנעו את מי שביצעו את זה שישראל היא מקור להגנה והרגעה עבורם, ומה שקרה בתגובה לגל ההתקפות על מסגד אל-אקצא במהלך הרמדאן היה העדות המובהקת ביותר לכך.

מחזיר עניין בעניין הפלסטיני
אולי ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות הפחיתו את העניין הדחוף בעניין הפלסטיני עקב הופעתן של נושאים דחופים יותר, כולל המלחמה המשתוללת באירופה, אבל חוסר העניין לא יימשך לנצח, וגם לא ישלול את סיבת העומק ויעילות העניין הפלסטיני. כך אומרת המציאות ומקבלת אישור מהאירועים, שברגע שתשומת הלב פונה מהנושא הפלסטיני היא חוזרת אליו בעוצמה רבה יותר. האם הממשל האמריקני לא הביא את כל מנהיגיו לירושלים, עמאן ורמאללה במאמץ להרגיע, גם אם זה היה זמני? האם פשיטות אל-אקצא של משטרת בן ג'פיר לא הפכו לעיסוקו של כל העולם, ואנחנו לא אומרים רק העולם הערבי והאסלאמי?

לא צמצם את ההשתתפות בתפילות של נוצרים פלסטינים בכנסיית הקבר ולא מונע מנוצרים בעזה להגיע אליה, עיסוקו של כל העולם, שראו על המסכים כיצד משטרת ישראל מבטלת את ההתפארות של המדינה העברית במתן חופש של סגידה לכל הכתות??

אם נתניהו וכמוהו בישראל רוצים ביטחון ויציבות, הם לא ימצאו את זה במרחק של אלפי קילומטרים, אלא ימצאו זאת כשהפלסטינים יסתפקו בפתרון צודק לסוגייתם, ואז החלום של נתניהו ליצור קשרים עם ערב הסעודית לא תהיה סוערת כמו עכשיו... זה אם הוא יישאר במקום עד אז. הזמן!!