אתמול צוין יום האסיר הפלסטיני, שאומץ על ידי הארגון לשחרור פלסטין, להגשמת האסיר הפלסטיני והערבי שהקריב את חירותו על מזבח העניין הפלסטיני, במטרה לעזוב את הקולוניאליזם מאדמת עמו ולהשיג. חופש ועצמאות מוחלטים, שאליהם נאבק עמנו להגיע כבר יותר ממאה שנים ללא לאות.לשמה הוקרבו מאות אלפי קדושים ואסירים, והוא ממשיך להקריב קורבנות אדירים מול כיבוש גזעני ועוקר. , אבל בסופו של דבר, הניצחון הוא בעל ברית של העמים הנאבקים, ואנשינו נאבקים לא פחות משאר העמים שהצליחו להשתחרר ולהפוך לעצמאיים כך שהכיבוש יישאר הכיבוש האחרון בעולם, בשל העובדה שמדינות מערביות אותו עבר קולוניאלי, כמו גם ארה"ב, מאמצת ותומכת בכיבוש האכזרי הזה, אך גורלו הוא להיעלם, כמו שאר המדינות הקולוניאליות שיצאו מושפלות מהמדינות שהתיישבו בהן וניצלו אותן. עושר מעל ומתחת לאדמה.
במובן זה האסירים הם החלוץ של עמנו במאבק. ואכן, רבים מהם הם היסודות של המאבק הזה, ששיקם את העניין הפלסטיני והפך אותו מסוגיית פליטים בסיוע האו"ם, המיוצגים ע"י אונר"א, לנושא מיליטנטי ופוליטי, יחד עם הקדושים הנדיבים מכולנו. הם הציעו את דמם הטהור למען המולדת ושחרור הארץ והאדם יחדיו מהכיבוש הציוני האכזרי.
ומכיוון שהאסירים הם החלוץ המתקדם של המאבק בקרב עמנו, הכיבוש פעל ועדיין פועל להדק את הברגים בהם באמצעות שיטותיו נגדם, שם תנאי חייהם קשים מאוד. כתוצאה מרשלנות רפואית, אשר סותרת חוקים ונורמות בינלאומיות ונחשבת להפרה של הסכמים בינלאומיים, אך העולם, בתמיכת אמריקה ובעלות בריתה המערביות, מונע ממדינת הכיבוש להיענש על הפשעים הללו שהיא מבצעת נגד אסירי החירות בפרט ושלנו אנשים בכללי.
אף על פי כן, תנועת השבויים נשגבה וכושלת, וכל האמצעים והנסיונות של הכיבוש מערערים את איתנותו ומרוקנים אותו מתוכנו ומתוכן המאבק. הגוף.
מתחילת שנה זו ועם כניסתה של ממשלת הימין הקיצוני של נתניהו, ניסתה ממשלה זו, באמצעות מה שמכונה השר לביטחון לאומי, לפגוע באסירים באמצעות הידוק עליהם, אך היא חזרה בה מהחלטותיה ונהליה עקב כך. לאחדות תנועת השבויים מול צעדים אלו וצעדי המאבק המאוחדים שלה שאילצו את הכיבוש לסגת ולהביסו.
עם זאת, תנועת השבויים עדיין ממוקדת בכיבוש הקורא לכולם להרחיב את מעגל ההזדהות עמם ולא להשאיר אותם לבד להיאבק מול הנהלת הכלא בראשות השר הגזען הקיצוני בן גפיר, וכן להמשיך הבאת תיקיהם בפני בתי משפט בינלאומיים, במיוחד בית המשפט בהאג שהתמחה בפשעים.
על הרשויות והארגונים הפלסטיניים האחראים העוסקים בענייני תנועת השבויים לפעול לשחרורם, בעיקר החולים שבהם, בראשות הלוחם וליד דקה, העצור כבר יותר מ-36 שנים.
השאלה העולה היא, כמה זמן יישארו אסירי החופש בבתי הכלא של דיכוי והתעללות בכיבוש?
חופש האסירים צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הפלסטינים והערבים.
شارك برأيك
חופש האסירים הוא בראש סדר העדיפויות