כדי שהערבים לא יחזרו על כניסתם למילניום עם האיש הנכון

האם ה"ערבים" יעלו על סירת השינוי לעבר קוטב נוסף שישלוט בעולם במאה השנים הקרובות? זו השאלה/דאגה שמעסיקה את מוחותיהם של הוגים ערבים בימינו, כשהם רואים בבירור את הכנת הסירה הסינית, הרוסית, האיראנית הזו, הממתינה לשעה אפס לצאת לדרך בגלי ים שעדיין נראה כבד. .

אין ספק שכל העוסקים במחשבה, בדעה ובאמונה, יותר מאחרים, רוצים שהעם הערבי במולדתו הערבית הגדולה תעלה על הסירה הזאת, ואפילו יהיה מקום בהנהגתה, כדי שזה יספיק לה. להיות מושפל, מפורק, מושפל וענווה שנמשך יותר מאלף שנים, מאז הסכסוך האומיי על הח'ליפות בדמשק, אחר כך הסכסוך העבאסי בבגדד, אחר כך מלכי הכתות באנדלוסיה והממלוכים במצרים. , אחר כך הסולטנות העות'מאנית שנמשכה כחמש מאות שנה, אחר כך הקולוניאליזם האירופי הלבן שחילק את השלל בין בריטניה, צרפת, איטליה וספרד, ולבסוף אמריקה, שהניחה את ידה על היכולות של המולדת העצומה הזו, פעם דרך ישירה קולוניאליזם, כמו בפלישה לעיראק לפני עשרים שנה, או בעקיפין, כמו במפרץ, או לחימה פנימית ולוחמה עצמית, כמו בסוריה, מצרים, לוב, לבנון, סודן ותימן. והגיע לסופר אמריקאי לשאול: מי נטע את השמן שלנו מתחת לחולותיהם? כלומר, השמן הוא שלהם והחול הוא שלנו.

בתחילת האלף השלישי, לפני עשרים ושלוש שנים, חלק מהאינטלקטואלים וההוגים הללו כיוונו קריאות מפורשות לא לאפשר לערבים להיכנס לאלף החדש, לא עם האיש השמאלי ולא עם האדם הנכון, כל עוד הם נכנסים. זה עם נעלי בית ודישדשה, מנטליות המערה, והאישה הערבייה חסרת שכל ודת. זה נוצר רק בשביל הלידה והבישול, ושייך לעבר הרבה יותר מההווה והעתיד, עד שהגיע לשלוט בחיים מת, האספן האוניברסיטה, העשיר העני, הזכר הנקבה, ומוריש כוח לנצח, עד שהיו לנו מוחמד השלישי, עבדאללה השישי, חסן השני ואל ח'ליפה התשיעי... וכו'. בתוך עשר שנים מתחילת המילניום התפוצצו דאעש, א-נוסרה, אל-קאעידה, אל-זרקאווי, אל-בגדאדי והאמיר של הקבוצה, עריפת ראשים, שעבוד נשים ונישואים בג'יהאד באופן שמבייש את האנושות. במילניום השלישי, השני והראשון, ואפילו לפני הלידה וההיסטוריה.

אין די בתפנית הערבית הזו שאנו עדים לה בימים אלה, ובהחלט אנו משבחים, לקראת פיוס עצמי, מעולם לא הבנו את הסיבות האמיתיות, המדעיות להבדליהם, בין סוריה לסעודיה, למשל, או בין בחריין לבין איראן, או בין תימן לאמירויות, או אפילו בין סונים לשיעים. פרט למדיניות הקולוניאלית של "הפרד ומשול", עד שהעניין הגיע לידי הפלסטינים, שארצם נתונה לקולוניאליזם מתנחלים ועקורים, להפריד, להבדיל. ולהתחלק בעודם בשיא משימת שחרור מולדתם.רק שנים ספורות חלפו מאז כניסתם לאלף החדש באותה תקופה.