שרת האוצר השוויצרית קארין קלר-סאטר אמרה בראיון שפורסם ביום שבת כי הכלכלה השוויצרית הייתה מתמוטטת לו קרדיט סוויס הייתה מכריזה על פשיטת רגל.

קלר-סאטר אמר לעיתון Le Tan שהממשלה פעלה לטובת האינטרסים של המדינה בכך שהסדירה במהירות את ההשתלטות על הבנק השוויצרי UBS על ידי יריבתה, הבנק השני בגודלו בשוויץ .

על רקע החששות ממשבר בנקאי עולמי בחודש שעבר, אמון המשקיעים בקרדיט סוויס קרס ב-15 במרץ, ולאחר מכן הממשלה תזמרה השתלטות לפני פתיחת השווקים מחדש ב-20 במרץ.

כ-109 מיליארד פרנק שוויצרי (120 מיליארד דולר) הוקצו לבנק בין ערבויות ממשלתיות לנזילות שסופקו על ידי הבנק המרכזי של שוויץ.

"בהתחשב בנסיבות, עשינו כל שביכולתנו כדי להפחית את הנטל על המדינה ועל משלמי המסים", אמר קלר-סאטר.

"ללא התערבות תקיפה של הרשויות, קרדיט סוויס היה מכריז על פשיטת רגל, מה שכנראה היה מוביל לקריסת הכלכלה השוויצרית", הוסיפה.

קרדיט סוויס, כמו UBS, היה בין 30 הבנקים בעולם שדורגו כחשובים למערכת הבנקאות הבינלאומית.

אבל הבנק סבל בשנים האחרונות מסדרה של שערוריות, ולאחר קריסת שלושה בנקים אזוריים בארה"ב במרץ, הוא נראה כמו החוליה החלשה בשרשרת.

שיחות להשתלטות על הבנק נערכו בחיפזון במשרד האוצר בברן, והעסקה ב-3.25 מיליארד דולר הוכרזה ב-19 במרץ בערב. "הבנק עמד להכריז על פשיטת רגל ביום שני, 20 במרץ, ולמה? בגלל תרבות שיצרה ככל הנראה תמריצים כוזבים לאורך השנים, בגלל השערוריות הרבות", אמר שר האוצר.

בתשובה לשאלה האם מי מהבכירים יובא לדין, אמרה, "זה קשה ומסובך".

היא הוסיפה כי העדיפות של הממשלה היא השלמת הרכישה. UBS אמרה ביום רביעי שהיא אמורה להשלים את התהליך בחודשים הקרובים.

ושר האוצר סבר שמוקדם מדי לדבר על המבנה העתידי של בנק "UBS", שיהפוך לבנק ענק.

קלר-סאטר טען שהממשלה צריכה לנתח את מה שקרה, ולאחר מכן לתקן את המערכת סביב בנקים שנחשבים גדולים מכדי להיכשל. "אבל יש גבולות. אסור לשכוח ש... אי אפשר להסדיר אמון", הוסיפה.