המשברים העוקבים הקשורים לבנקים שהעולם עדים להם בשנים האחרונות, האחרון שבהם הוא קריסת הבנקים של קרדיט סוויס ועמק הסיליקון, עם התערבות ממשלתית נדרשת, מעלים שאלות לגבי אופן פעולתם של הבנקים, שלעתים מציב חומרה. סיכונים לכלכלה.

הבנק השוויצרי הענק והבנק האמריקאי המקומי התמודדו עם ביקורת קשה על ניהולם הכושל כגורם המחמיר את בעיותיהם.

קריסת שני הבנקים עוררה בהלה במגזר הבנקאי ובשווקים הפיננסיים, וחשש שההשלכות יבואו לידי ביטוי על הכלכלה העולמית בתקופה בה היא סובלת מאינפלציה קשה ומצמיחה איטית.

שבועיים לאחר המהומה הראשונה, יו"ר הפדרל ריזרב האמריקני, ג'רום פאוול, הכיר ביום רביעי בסיכונים של "הקשחת תנאי ההלוואות למשקי בית וחברות" בזמן שהבנק המרכזי העלה את הריבית בפער רחב כדי להתמודד עם האינפלציה, מה שגרם להאטה הכלכלה.

פאוול הזהיר כי הדבר עלול "להחליש את הביקוש, שוק העבודה והאינפלציה", בעוד נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, הזהירה באותו יום מפני "סיכוני צדדיים חדשים" לאור כלכלה שברירית ממילא.

עם זאת, המצב עדיין רחוק מהסערה שבאה בעקבות קריסת ענקית ליהמן ברדרס האמריקאית לפני 15 שנה.

אולם סוכנות הדירוג מודי'ס הזהירה בפתק ביום רביעי מפני "הסיכון ש(המנהיגים) לא יוכלו לעצור את המהומה הנוכחית מבלי שיהיו לה השלכות מתמשכות ופוטנציאליות חמורות על מגזר הבנקאות ומעבר לכך".
אבל הסוכנות מהמרת על הרגעת המצב.

"האמון במגזר הבנקאי בכללותו לא התערער", אמר זסולט דרוואס, כלכלן במכון ברויגל בבריסל וחוקר לשעבר בבנק המרכזי של הונגריה, לסוכנות הידיעות הצרפתית, והסביר כי אינו רואה סיכונים גדולים.

השלטונות רתמו אמצעים רבים ברגע שהופיעו סימני הבעיה, ולכן הממשל האמריקני נתן ערבויות מרומזות לכל המפקידים בבנקים, בעוד שממשלת שוויץ סיפקה מספר ערבויות ל-UBS על מנת לרכוש את קרדיט סוויס.

אם ההתערבות הזו לא הייתה הצלה, היא עוררה שאלות. אריק דור, מנהל לימודי כלכלה במכון הסחר של IESEG, אמר כי "הביקוש להתערבות של רשויות ציבוריות עולה" בשל החשש שמשבר בנקאי חדש עלול להפוך למשבר כלכלי.

זה גם מעלה שאלה רחבה יותר לגבי הלגיטימיות של צעדי תמיכה ציבוריים כאשר משברים בנקאיים נגרמים לרוב מבעיות מנהליות.

"הלוואי שלא היו לנו בנקים, אותם גופים אירוניים ומשעממים שהם לא ממש מוסדות ציבוריים ולא ממש חברות פרטיות", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית ניקולה פרון, חוקר במכון פיטרסון למחקרים בוושינגטון.

הוא המשיך, "המציאות היא שלא מצאנו מערכת טובה יותר. אנחנו עדיין באמצע הדרך, בין הלאמת המערכת הבנקאית למערכת שאינה נהנית מכל ערבות מהמדינה, שאנו יודעים בוודאות שמובילה לאי יציבות הרסנית לחלוטין ברמה החברתית".

זה גרם לקריאות רבות בימים האחרונים להדק את הפיקוח על הבנקים, בין אם מצד ג'רום פאוול או ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל בכלכלה, או אפילו הפרשן המשפיע ב"פייננשל טיימס" מרטין וולף, שקרא לשקול את הבנקים כ"שירותים ציבוריים". "

"אם אנחנו מסתכלים על זה ככה, אז זה לא צריך להיות מאוד רווחי", אמר בפודקאסט של העיתון. "צריך... להשתמש בו באותיות גדולות כדי לאפשר לו לשרוד את הזמנים הקשים, כי זה הכי טוב שזה יכול לעשות."

דיון מקביל נסוב סביב האפשרות לשמור את כספי המפקידים ממשפחות וחברות ישירות מול בנקים מרכזיים.

אז הבנקים לא יוכלו יותר לגשת לפיקדונות של אנשים וחברות, מה שמפיג את הסיכונים של המפקידים הממהרים למשוך את כספם, כפי שקרה במשבר האחרון.