דיאלוג או תצוגה?

סיסמאות... סיסמאות... סיסמאות, זה המעט שניתן לומר על אירוע השנה שאורגן על ידי האו"ם לפני מספר ימים בעיר ז'נבה, שנקרא: דיאלוג האו"ם הראשון לבינה מלאכותית, שהתקיים בין השישי לשביעי בחודש הנוכחי. מטרת הדיאלוג, לדברי מארגניו, הייתה לעקוב אחר ההאצה המתמדת והחסרת תקדים ביישומי הבינה המלאכותית, ולגבש הסכמה בינלאומית שתשלוט בקצב המהפכה הטכנולוגית הזו, ותגן על האנושות מפני סכנותיה, באמצעות בקרות גלובליות מקיפות, כפי שנאמר, שיבטיחו את השימוש בטכנולוגיה זו לטובת האנושות כולה. תוצאות הדיאלוג המיוחלות התמקדו בשאיפה לשלב את סדרי העדיפויות של המדינות המתפתחות, להגביר את התיאום העולמי לפיתוח וחיזוק האמנה הדיגיטלית העולמית לבינה מלאכותית, ולפתח את יכולת האנושות לעמוד בקצב ההאצה הגדולה במהפכת הבינה המלאכותית שהעולם חווה, במיוחד בהיעדר ממשל מקיף, ובחולשת יכולת ממשלות העולם השלישי לעמוד בקצב התפתחות זו. אך אג'נדה שאפתנית זו נענתה למעשה בצעדים ביישניים, כמו הקמת יחידה בינלאומית לממשל פרוצדורלי, שתתרום לאיחוד סטנדרטים ולפיתוח שימושי בינה מלאכותית ברחבי העולם, למטרות הומניטריות מועילות. ההמלצות כללו גם את החשיבות של מסגרות הממשל שלא ישקפו רק את סדרי העדיפויות של המדינות המפותחות טכנולוגית, אלא נאמר שהן צריכות להגן על כל הקולות והתרבויות המגוונות, ולהבטיח את שיתוף העולם השלישי בתחום זה. הדיאלוג הדגיש גם את החשיבות של שילוב יוזמות קודמות שנולדו בשלוש השנים האחרונות, והיו תוצאה של עבודה אינטנסיבית של האו"ם, כולל האמנה הדיגיטלית העולמית, והמלצות אונסק"ו לאתיקה של בינה מלאכותית, בנוסף למעקב אחר עבודת הוועדה המדעית הבינלאומית העצמאית של האו"ם, העוקבת אחר ניטור סיכונים ומתן המלצות מתמשכות. עם זאת, מה שקיוו שיהווה תחנה לגיבוש חזון עולמי משותף, נראה בעיניי כמשתתף מרחוק בהליכי הכנס, קרוב יותר, בהיבטים רבים שלו, לפסטיבל נאומים, ולפלטפורמה להצגת ההישגים הלאומיים של כל מדינה ספציפית, ללא דיאלוג אמיתי של האו"ם שיקבל החלטות לעתיד, למעט מה שתוכנן מראש, ובחדרים צרים מאוד לפי התוצאות. במסגרת פסטיבל כזה, הציגו ראשי המשלחות של רוב מדינות העולם את טיעוניהם ונאומיהם הרשמיים, אך רובם עסקו בהצגת הישגי מדינתם, ובהצגת האסטרטגיות והמערכות המשפטיות שאושרו, ובהדגשת ההיבט האתי של שימושי הבינה המלאכותית. למרות חשיבותם של צירים אלה, הם נראו כמירוץ להצגת שרירים טכנולוגיים וחקיקתיים, בעוד שהשיח על עבודה משותפת הצטמצם לביטויים כלליים ומשאלות ייאוש, וסיסמאות עמומות שלא עלו לרמת האתגרים שמטיל מגזר מואץ זה. לעומת זאת, נעדר כל תפיסה מעשית ברורה למנגנוני שיתוף פעולה בינלאומי. לא הוצגה תוכנית מחייבת של האו"ם, לא הוכרז על מסגרת זמן ליישום יוזמות משותפות, ולא התגבשו מוסדות או מנגנוני מעקב שיבטיחו הפיכת דיבורים למעשים, למעט מסגרת הממשל שהוזכרה לעיל, כאילו הקהילה הבינלאומית עדיין דנה בחשיבות הבינה המלאכותית, בעוד שהטכנולוגיה עברה אותה בצעדים גדולים לעבר מציאות מרתונית חדשה המכתיבה את עצמה מדי יום. ישיבות הדיאלוג חסרו את האומץ המיוחל בייצור המלצות רציניות שיועלו לגורמים המוסמכים באו"ם לאישורן ואימוצן. העולם, בכנות, אינו זקוק עוד להצהרות סיום המאשרות מחדש את חשיבות שיתוף הפעולה, אלא להחלטות בינלאומיות מחייבות המגדירות אחריות, מסדירות את היחסים בין ממשלות לחברות מפתחות, ומציבות גבולות ברורים לשימושי הבינה המלאכותית בתחומים אזרחיים, צבאיים, כלכליים והומניטריים. המשתתפים התעלמו לחלוטין מהצורך הדחוף בבחינה מחדש של החוק הבינלאומי כדי לעמוד בקצב השינויים המואצים. המערכת המשפטית הנוכחית נוסחה בתקופה שבה הבינה המלאכותית לא הייתה שחקן מרכזי בכלכלה, בביטחון, בחימוש או בסכסוכים בינלאומיים, אך כיום היא הפכה לשותפה בקבלת החלטות, בייצור ידע, בניהול מלחמות, ובהשפעה על דעת הקהל, עד כדי זיוף מקצועי של עיצובים, טקסטים, קול ותמונה. היעדר חזון עתידי, המקדם את מהירות התאמת החקיקה המקומית להתפתחות הבינה המלאכותית, הפך לבלתי מתקבל על הדעת, שכן מהפכה בסדר גודל כזה אינה יכולה להימשך ללא מסגרת משפטית בינלאומית חדשה שתשלוט בקצבה ותטיל אחריות על מי שמנצל אותה לרעה. הנאומים הרמים והרצופים בדיאלוג שהוזכר התעלמו גם מהפער הדיגיטלי ההולך וגדל בין מדינות צפון העולם לדרומו, שכן לא ניתן לדבר על צדק דיגיטלי, בעוד עשרות מדינות חסרות את התשתיות, היכולות האנושיות והמימון הדרושים כדי להיכנס לעידן הבינה המלאכותית, יהיו אשר יהיו טענותיהם של כמה מנציגיהן כי עשו צעדים רבים. היה ראוי שהכנס יאשר הקמת תקציבים וקרן בינלאומית ייעודית לתמיכה במדינות מתפתחות בכניסתן לעולם הבינה המלאכותית, מימון מחקר מדעי בתחום זה, ובניית יכולותיהן הטכנולוגיות, כדי שסוג זה של בינה לא יהפוך לכלי חדש להעמקת הפער העולמי במקום לגשר עליו. הגיע הזמן שכנסים בינלאומיים יהפכו מפלטפורמות לתצוגה או לניצול שאריות תקציבים, לסדנאות אמיתיות לקבלת החלטות. הבינה המלאכותית אינה עוד פרויקט לאומי שמדינות מתגאות בו, אלא גם סוגיה אנושית הדורשת אומץ פוליטי, חקיקה חוצת גבולות, השקעות הוגנות, ורצון קולקטיבי החורג מאינטרסים צרים. וכל עוד העולם לא יעזוב את שלב הצגת השרירים הטכנולוגיים לעבר בניית מערכת בינלאומית משותפת, הדיאלוגים הבאים ימשיכו לחזור על עצמם באותם כותרות, בעוד שהבינה המלאכותית באתרי שגשוגה תמשיך לעצב את עתיד העולם הרחק מכל ממשל אמיתי או בקרות ממשיות, ובמסגרת שבה הפער יתרחב בין אותן מדינות שסבלו זמן רב עם התפשטות האינטרנט מהפער הדיגיטלי העולמי. מה שאני חושש ממנו הוא מנטיות המדינות שרוצות לעצמן מונופול על ההתפתחות בתחום הבינה המלאכותית, בעוד שאר מדינות העולם נשארות שקועות בים של סיסמאות, משאלות וחלומות שאין להם כל בסיס ממשי שיהפוך אותם למציאות, מה שהופך את המקופחים על פני האדמה, שוב, לקהל צרכני של תוצרי הבינה המלאכותית וחידושיה ותו לא. ההמשך יבוא[email protected]