דמוקרטים בקונגרס דורשים מממשל טראמפ לחשוף פרטים על "מועצת השלום" ותוכניות לפריסת כוח בינלאומי בעזה

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 2/7/2026

מספר חברי קונגרס אמריקאים, ביניהם חברות הקונגרס רשידה טליב, אילהאן עומר, אייאנה פרסלי וסאמר לי, יחד עם קבוצה של נציגים דמוקרטים, שלחו ביום שלישי מכתב רשמי למזכיר המדינה מרקו רוביו, ובו דרשו מהממשל האמריקאי לספק הבהרות דחופות לגבי מה שמכונה "מועצת השלום", והזהירו כי לתוכניות לפריסת "כוח בינלאומי לייצוב" ברצועת עזה עלולות להיות השלכות חוקתיות, משפטיות והומניטריות חמורות.

חברי הקונגרס הדגישו במכתבם כי פריסת כוחות הנתמכים על ידי ארצות הברית, בזמן שישראל ממשיכה להפר את הסכם הפסקת האש, להרחיב את פעולותיה הצבאיות ולחסום כניסת סיוע הומניטרי, אינה יכולה להיחשב כמשימת ייצוב, אלא מהווה – לטענתם – פעילות צבאית אמריקאית על אדמה זרה שבוצעה ללא אישור הקונגרס, ובאזור שבית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי הכיבוש הישראלי בו אינו חוקי, מה שעלול לחשוף את ארצות הברית ואת המדינות המשתתפות לאחריות משפטית בינלאומית הקשורה לשותפות בהפרות חמורות של זכויות אדם.

החותמים ציינו כי הקונגרס טרם קיבל תשובות ברורות לגבי הבסיס המשפטי להקמת "מועצת השלום", שהוקמה ללא חקיקה או הקצאות כספיות מהקונגרס, וכוללת אישים שתוארו כמי שהואשמו בביצוע פשעי מלחמה או מייצגים משטרים רודניים, וכן פועלת מחוץ למסגרות הבינלאומיות המסורתיות.

המכתב מתח ביקורת על הסמכויות הנרחבות שהוענקו לנשיא דונלד טראמפ בתוך המועצה, שכן הוא מכהן כנשיא לכל החיים בתפקידו האישי, ולא כנשיא ארצות הברית, ונהנה מזכות וטו מוחלטת על כל ההחלטות. חברי הקונגרס ראו בהענקת מעמד של "ארגון בינלאומי ציבורי" למועצה, וכן את ההטבות והחסינויות הנלוות לכך, למרות היותה נתונה לשליטתו של אדם אחד, כמעלה שאלות חוקתיות ומשפטיות עמוקות לגבי חוקיות המהלך.

חברי הקונגרס הביעו גם את חששם מהטלת דמי חבר בסך מיליארד דולר על מדינות המעוניינות להצטרף למועצה, וראו בכך מתן השפעה לממשלות עשירות או סמכותיות על עתיד הפלסטינים ללא הסכמתם, והפיכת המועצה למוסד המבוסס על השפעה פיננסית יותר מאשר על מחויבותה לחוק הבינלאומי או להקלה על סבלם של אזרחים.

חברי הקונגרס האשימו את המועצה בכך שלא הוכיחה את עצמאותה או יושרתה, וציינו חששות שהיא תהפוך לפלטפורמה לביצוע עסקאות נדל"ן והשקעות בשווי מיליארדי דולרים לטובת משפחת טראמפ ובעלי בריתו, במקום להתמקד בשיקום עזה ובהשגת שלום.

המכתב התייחס לתוכניות לפריסת כוח בינלאומי לייצוב בעזה, וקבע כי הממשל האמריקאי השתמש בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם כדי להעניק למועצה לגיטימציה שאינה עולה בקנה אחד עם המנדט המקורי שהוגבל לממשל מעבר לשיקום וייצוב, בעוד שאמנת המועצה, שאושרה מאוחר יותר, התרחבה לסמכויות רחבות בהרבה.

חברי הקונגרס ציינו את הצהרותיו של הנציג העליון של המועצה לענייני עזה, שבהן הדגיש כי המלחמה לא הסתיימה עבור הפלסטינים, וכי ישראל עדיין מפרה את הפסקת האש, בזמן שהמועצה מתכוונת לפרוס את כוחותיה באזורים שאינם בשליטת חמאס. הם ראו כי כל פעולות מסוג זה יהפכו למעשה לפעולות צבאיות, ולא למשימות שמירת שלום.

המכתב הזהיר גם כי החלטת הנשיא טראמפ לראות במועצה כשירה לקבל נשק ושירותי הגנה אמריקאים פירושה שמפקד צבאי אמריקאי עשוי לפקח על כוחות זרים המצוידים בנשק אמריקאי, מה שחברי הקונגרס תיארו כפעילות צבאית אמריקאית ישירה בחו"ל שבוצעה ללא אישור הקונגרס, ובניגוד לחוקה האמריקאית.

החותמים ציינו כי ישראל לא גילתה כל נכונות לסגת מהאזורים שבשליטתה בתוך רצועת עזה, אלא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הכריז על כוונתו להרחיב את השליטה הצבאית כך שתכלול כ-70 אחוז משטח הרצועה, מה שהופך כל כוח בינלאומי הפועל בתיאום עם צה"ל לחשוף לחשדות משפטיים, במיוחד לאור חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק שקבע כי הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים אינו חוקי, ואזהרותיו מפני הפרות אפשריות של אמנת מניעת רצח עם.

חברי הקונגרס הדגישו כי המשך העברת הנשק האמריקאי לישראל, במקביל לכל מעורבות אמריקאית בפעולות אלה, עלול לחשוף את ארצות הברית ושותפיה לאחריות משפטית על פי החוק האמריקאי והבינלאומי.

חברי הקונגרס דרשו ממשרד החוץ להשיב על שבעה עשר שאלות מפורטות לפני ה-15 ביולי הקרוב, העוסקות בבסיס המשפטי של מועצת השלום, מנגנוני מימונה, הפיקוח על כספיה, מקורות התרומות, ההסכמים שנחתמו עם המדינות התורמות, תוכניות פריסת הכוח הבינלאומי, האפשרות להיעזר בחברות אבטחה פרטיות, גורל הנשק האמריקאי שעלול להימסר לכוחות אלה, בנוסף לעמדת הממשל לגבי המשך ההגבלות הישראליות על כניסת סיוע הומניטרי.

הם דרשו גם מהממשל לחשוף האם יש לו תוכניות לחלוקת רצועת עזה או להטלת הסדרים גיאוגרפיים חדשים המגבילים את חופש התנועה של הפלסטינים, או שליטה על שטחים בתוך הרצועה, בנוסף להבהרת חזונה להעברת ניהול עזה בעתיד לממשלה פלסטינית לגיטימית שתהיה אחראית הן על עזה והן על הגדה המערבית.

חברי הקונגרס סיימו את מכתבם בהדגשה כי הקונגרס לא אישר את הקמת "מועצת השלום", ולא הקצה לה כל מימון, ולא יקבל, לטענתם, שימוש במשאבים אמריקאים או פגיעה באמינותה הבינלאומית של ארצות הברית כדי לשרת גוף זה ללא פיקוח או אחריות חוקתית.

מכתב חברי הקונגרס אינו מוגבל להתנגדות למדיניות ממשל טראמפ בעזה, אלא משקף גם מאבק חוקתי רחב יותר סביב גבולות סמכויות הרשות המבצעת בניהול סכסוכים חיצוניים. חברי הקונגרס רואים בהקמת "מועצת השלום" והענקת סמכויות נרחבות לה, עם אפשרות לפריסת כוחות הנתמכים על ידי אמריקה וחימושם, חריגה ברורה מתפקיד הקונגרס באישור הוצאות ואישור שימוש בכוח צבאי. מחלוקת זו עלולה לפתוח עימות פוליטי ומשפטי שעלול להעלות מחדש את השאלות המסורתיות סביב איזון הכוחות במערכת הפוליטית האמריקאית.

המכתב משקף הבנה גוברת בתוך הקונגרס לגבי הסיכונים המשפטיים הנובעים מהמשך התמיכה האמריקאית במדיניות ישראל בעזה. ההסתמכות על חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק לגבי אי-חוקיות הכיבוש והאפשרות להפרות של אמנת מניעת רצח עם מעניקה למתנגדי הממשל בסיס משפטי לאחריות כל מעורבות אמריקאית בהסדרים ביטחוניים בתוך הרצועה. אם וושינגטון תמשיך בתוכניות אלה, היא עלולה להתמודד עם לחצים גוברים מצד ארגוני זכויות אדם ובתי דין בינלאומיים, בנוסף להרחבת מעגל הביקורת מצד בעלות ברית אירופיות.

המכתב חושף גם כי המחלוקת האמיתית אינה סביב מנגנוני שיקום עזה, אלא סביב הגורם שיחזיק בסמכות הפוליטית והביטחונית בה לאחר המלחמה. מתנגדי "מועצת השלום" חוששים שהיא תהפוך למסגרת שתקבע מציאות פוליטית וביטחונית חדשה שתשרת את הכיבוש יותר מאשר תסלול את הדרך להקמת ממשל פלסטיני עצמאי. לכן, חברי הקונגרס התמקדו בצורך לקבוע תוכנית ברורה להעברת השלטון לממשלה פלסטינית לגיטימית, והזהירו כי כל הסדרים זמניים חסרי לגיטימציה פלסטינית ובינלאומית יקימו סבב חדש של חוסר יציבות וסכסוך.