מסר מוושינגטון
וושינגטון – סעיד עריקאת – 25/6/2026
בצעד המשקף את הנטל הפיננסי והפוליטי הגובר של המלחמה האמריקאית נגד איראן, ביקש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהקונגרס, ביום רביעי, לאשר חבילת הוצאות נוספת בסך 87.6 מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית, שרובה מיועדת לכיסוי ההוצאות הצבאיות הקשורות למבצעים נגד איראן, בזמן שההתנגדות בתוך המפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית להמשך הסכסוך ולעלויותיו העצומות הולכת וגוברת.
על פי המכתב ששלח הממשל האמריקאי לקונגרס, כ-70 מיליארד דולר מהסכום המבוקש יועברו לכיסוי "עלויות תפעוליות" שנגרמו למשרד ההגנה האמריקאי במהלך המלחמה, בעוד שאר ההקצאות יחולקו לתוכניות אחרות הכוללות 11 מיליארד דולר לתמיכה בחקלאים אמריקאים, ו-1.4 מיליארד דולר למאבק בהתפרצות נגיף האבולה במרכז אפריקה, בנוסף למיליארד דולר להשלמת עבודות השדרוג של תחנת פנסילבניה המפורסמת בעיר ניו יורק.
הבקשה הנשיאותית חושפת את התרחבות הפער בין הבית הלבן לקונגרס בנוגע לניהול המלחמה, במיוחד לאחר חודשים של ביקורת על ממשל טראמפ בשל אי קבלת אישור חקיקתי ברור להמשך הפעולות הצבאיות נגד איראן.
יו"ר ועדת ההקצבות בבית הנבחרים, חבר הקונגרס הרפובליקני טום קול, ויו"ר ועדת המשנה להגנה, קן קלוורט, בירכו על בחינת הבקשה, והדגישו כי הקונגרס נושא באחריות חוקתית לספק את דרישות ההגנה הלאומית ולהבטיח את מוכנות הכוחות המזוינים האמריקאים להתמודדות עם איומים שונים.
אולם, הדרך לחבילת המימון נראית קשה מאוד, במיוחד בסנאט, שם נדרשת תמיכה דו-מפלגתית וקבלת לפחות שישים קולות כדי להעבירה. רוב הדמוקרטים הודיעו על התנגדותם למימון המלחמה, בטענה שהממשל טרם הציג הצדקות מספקות לגבי מטרותיה, עלותה או אסטרטגיית היציאה ממנה.
הסנאטורית הדמוקרטית פטי מאריי, חברה בולטת בוועדת ההקצבות, אמרה כי הממשל "נכשל במשך חודשים במתן תשובות לשאלות בסיסיות הנוגעות למלחמה", וטענה כי הבקשה אינה מוגבלת למימון פעולות צבאיות, אלא כוללת ניסיון להעביר סדרי עדיפויות נוספים לפנטגון שהיו צריכים להידון במסגרת התקציב השנתי הרגיל.
בקשת משרד ההגנה כוללת הקצאה של 21 מיליארד דולר לרכישת תחמושת חדשה, בנוסף לארבעה מיליארד דולר להשקת תוכנית חלל שמטרתה לפרוס קבוצת לוויינים המסוגלים לעקוב אחר מטרות אוויריות מהמסלול, מה שמעיד כי המלחמה דחפה את וושינגטון להאיץ את תוכניותיה הצבאיות והטכנולוגיות הקשורות להגנה מפני טילים ומודיעין.
הבקשה הוגשה באווירה פוליטית סוערת בבירה האמריקאית. שעות לפני הגשתה, טראמפ עורר בלבול נרחב בקונגרס לאחר שביטל באופן מפתיע חתימה על הצעת חוק לדיור שזכתה לתמיכה דו-מפלגתית, והתנה זאת באישור חקיקה חדשה המטילה הגבלות בחירות נוספות, כולל דרישה להוכחת אזרחות אמריקאית לצורך הצבעה והגבלה משמעותית של הצבעה בדואר.
במקביל, קולות רפובליקנים שתמכו בנשיא בחודשים האחרונים החלו להעלות שאלות הולכות וגוברות לגבי עלות המלחמה, מטרותיה ואפשרות סיומה. בית הנבחרים והסנאט הצביעו בשבועות האחרונים על צעדים סמליים הדורשים מטראמפ להפסיק את המלחמה או לקבל אישור רשמי מהקונגרס להמשך הפעולות, בצעד ששיקף את התגברות הספקות לגבי מהלך הסכסוך.
ביום שלישי, הסנאט היה עד לפרישתם של ארבעה חברים רפובליקנים מעמדת מפלגתם, כאשר הצטרפו לדמוקרטים בהצבעה בעד החלטה הנוגעת לסמכויות המלחמה, בעוד שנציגים רפובליקנים העומדים בפני בחירות קשות הביעו חשש מהצבעה בעד הוצאה של עשרות מיליארדים על מלחמה שאינה זוכה לפופולריות רחבה חודשים ספורים לפני בחירות אמצע הקדנציה.
בניסיון לגייס תמיכה, שר ההגנה פיט היגסית' הגביר את פגישותיו הסגורות עם מחוקקים רפובליקנים, והדגיש את הצורך הדחוף במימון נוסף לרכישת נשק ולפיצוי על המחסור במלאי הצבאי הנובע מהפעולות נגד איראן.
גורם בכיר בפנטגון העריך בחודש שעבר את עלות המלחמה בכ-29 מיליארד דולר, אולם נתון זה אינו כולל את ההוצאות העתידיות הקשורות לתיקון למעלה מתריסר בסיסים צבאיים אמריקאים שניזוקו כתוצאה מהתקפות איראניות, מה שאומר שהעלות הסופית עשויה להיות גבוהה בהרבה מההערכות הנוכחיות.
הדיונים המתנהלים במסדרונות השלטון מצביעים על כך שהבית הלבן וכמה רפובליקנים שוקלים לפנות למנגנון "הפיוס" הפרלמנטרי המאפשר העברת חקיקה פיננסית ברוב פשוט, במטרה לספק עד 350 מיליארד דולר נוספים להוצאות צבאיות. אולם, אפשרות זו נתקלת אף היא במכשולים פוליטיים, לאור התנגדותם של כמה שמרנים רפובליקנים לעלייה השיא המוצעת בתקציב הביטחון, שעשויה להגיע ל-1.5 טריליון דולר במהלך השנה הבאה.
הממשל האמריקאי צירף לבקשה הכספית שורה של דרישות חקיקתיות נוספות, כולל אישור קבוע למכירת דלק אתנול הידוע בשם E15 לאורך כל השנה, יחד עם הקצאה של 300 מיליון דולר לפרויקטים דחופים לשדרוג והחלפת מעליות ביותר מ-45 מבני ממשלה ברחבי המדינה.
בקשת טראמפ למימון המלחמה באמצעות חבילת הוצאות חריגה חושפת כי הסכסוך עם איראן חרג בהרבה מההערכות הראשוניות שהציג הממשל עם פרוץ המלחמה. מלחמות מודרניות אינן נמדדות רק בהיקף הפעולות הצבאיות, אלא ביכולתן של ממשלות לשאת בנטלן הכלכלי והפוליטי לטווח הארוך. עם עליית הגירעון הפיננסי האמריקאי והתגברות הלחצים הפנימיים, הממשל עומד בפני דילמה כפולה: לשכנע את דעת הקהל בנחיצות המלחמה מצד אחד, ולשכנע את הקונגרס לממן אותה מצד שני. קרב פוליטי זה עשוי להפוך למורכב יותר מהעימות הצבאי עצמו.
הפילוגים בתוך המפלגה הרפובליקנית משקפים גם שינוי חשוב במצב הרוח הפוליטי האמריקאי כלפי התערבויות צבאיות חיצוניות. לאחר שנים של התיישרות מאחורי הבית הלבן בנושאי ביטחון לאומי, מספר הולך וגדל של רפובליקנים החלו לתהות לגבי המטרות הסופיות של המלחמה ומידת המשאבים שיש להקצות לה. שינוי זה מקבל חשיבות מיוחדת מכיוון שהוא מגיע לפני בחירות אמצע הקדנציה, כאשר חברי קונגרס רבים חוששים שתמיכה במלחמה תהפוך לנטל אלקטורלי. המשך פילוגים אלה יחליש את יכולת הממשל להבטיח מימון ארוך טווח לפעולות צבאיות.
הסעיפים הכלולים בבקשה חושפים גם כי המלחמה עם איראן אינה עוסקת רק בניהול קרב קיים, אלא בעיצוב מחדש של סדרי העדיפויות בהוצאות הביטחון האמריקאיות בשנים הקרובות. ההקצאות העצומות לתחמושת ולמערכות לוויינים מצביעות על כך שהפנטגון נערך לסביבה אסטרטגית מורכבת יותר שבה מלחמות קונבנציונליות משתלבות עם טכנולוגיה חללית ומודיעינית. אולם, הכללת פרויקטים אזרחיים ומדיניות כלכלית שאינם קשורים ישירות למלחמה מעלה שאלות לגבי שימוש במשברי ביטחון כדי להעביר אג'נדות חקיקתיות רחבות יותר, עניין שתמיד עורר מחלוקת בחיים הפוליטיים האמריקאים.
שתף את דעתך
טראמפ מבקש מהקונגרס 88 מיליארד דולר נוספים, מימון מלחמת איראן מצית עימות פוליטי בוושינגטון