מחוז ירושלים: תביעת התנחלות בסך מיליון וחצי שקלים נגד משפחת אל-רג'בי בשכונת סילוואן בירושלים

בהסלמה חדשה המכוונת נגד הנוכחות הפלסטינית בעיירה סילוואן מדרום למסגד אל-אקצא המבורך, הגישה עמותת ההתנחלות "עטרת כהנים" תביעה כספית בפני בית המשפט המחוזי של הכיבוש בירושלים נגד משפחתו של האזרח זוהיר רג'בי ואחיו, בדרישה שישלמו כ-1.5 מיליון שקלים "דמי שימוש" עבור הבניין בו הם מתגוררים בשכונת בטן אל-הווא. מחוז ירושלים הוסיף בהודעה שפרסם היום, יום שני, כי תביעה זו מבקשת לחייב את המשפחה לשלם סכומי כסף עבור שבע השנים האחרונות בתמורה למגוריה בבניינה, בצעד שמשמעותו למעשה דרישה מבעלי הבתים לשלם "שכר דירה" רטרואקטיבי עבור הנכס בו הם חיים ומגנים עליו מול ניסיונות עקירתם והשתלטות עליו. המחוז ציין כי תביעה זו מגיעה לאחר שבית המשפט של הכיבוש העניק למשפחת רג'בי ארכה עד 17 במאי 2026 לביצוע צו פינויה מביתה בשכונת בטן אל-הווא, אך המשפחה הצליחה להשיג צו שיפוטי להקפאת ביצוע הפינוי למשך 60 יום. המחוז הבהיר כי כתב התביעה שהוגש ב-14 ביוני 2026 דורש ממשפחת רג'בי לשלם סכום של 1,539,090 שקלים בטענה לזכאות ל"דמי שימוש" עבור הנכס בשבע השנים הקודמות, בנוסף לריביות עד מועד התשלום. המחוז ציין כי העמותה ההתנחלותית דורשת גם לחייב את בני המשפחה יחד לשלם סכום של 18,322 שקלים מדי חודש באופן רציף החל ממועד הגשת התביעה ועד לביצוע הפינוי בפועל ומסירת הנכס, בנוסף לחיובם במלוא אגרות בית המשפט, שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפטיות אחרות. המחוז ציין כי זו הפעם הראשונה שהעמותה ההתנחלותית דורשת סכום כסף בסדר גודל כזה תחת הכותרת "דמי שימוש" נגד אחת המשפחות הממוקדות בשכונת בטן אל-הווא, לאחר שנים של הסתמכות על תביעות פינוי והשתלטות על בתים. המחוז הדגיש כי התפתחות זו מצביעה על מעבר מסוכן לשימוש בסחיטה כספית ככלי מקביל לתוכניות העקירה הכפויה, מה שמחריף את הלחצים המוטלים על המשפחות הירושלמיות הממוקדות ומאיים על יכולתן לעמוד איתן בבתיהן. המחוז הבהיר כי תביעות עמותת "עטרת כהנים" מבוססות על טענות בעלות של יהודים תימנים משנת 1881 על שטח של כחמישה דונמים ו-200 מטרים רבועים בשכונת בטן אל-הווא, טענות ששימשו בשנים האחרונות ככלי להשתלטות על בתי פלסטינים ועקירתם. המחוז הוסיף כי תביעות אלו התעצמו מאז 2015, מה שהכניס יותר מ-84 משפחות פלסטיניות הכוללות כ-700 ירושלמים למערבולת של הליכים משפטיים בפני בתי המשפט של הכיבוש. המחוז הדגיש כי הליכים אלו מבוססים על חוק העניינים המשפטיים והמנהליים משנת 1970, המאפשר ליהודים לדרוש רכוש ששייך להם מלפני 1948, בעוד שהוא מונע מהפלסטינים את אותה זכות, מה שמהווה דוגמה בולטת לאפליה משפטית שיטתית והפרה של עקרון השוויון בפני החוק. המחוז ציין כי מדיניות זו הביאה בשנים האחרונות לעקירה כפויה של 33 משפחות פלסטיניות מבתיהן בשכונה והשתלטות עליהן לטובת המתנחלים, בעוד עשרות משפחות אחרות עדיין עומדות בפני סכנת פינוי ואובדן בתיהן. המחוז הזהיר כי תביעה זו עלולה להפוך לתקדים מסוכן שישמש את העמותה ההתנחלותית נגד שאר המשפחות הפלסטיניות בבטן אל-הווא, בין אם המשפחות שנעקרו בעבר ובין אם אלו שעדיין מנהלות מאבקים משפטיים להגנה על בתיהן, באמצעות הטלת דרישות כספיות נוספות באמתלות דומות. מחוז ירושלים הדגיש כי פרקטיקות אלו מהוות הרחבה של מדיניות העקירה הכפויה וההשתלטות על רכוש פלסטיני בירושלים הכבושה, תוך הפרה ברורה של החוק ההומניטרי הבינלאומי והחלטות הלגיטימיות הבינלאומית הרלוונטיות, האוסרות על כוח הכיבוש לפגוע בזכויות התושבים הנמצאים תחת כיבוש או לשנות את ההרכב הדמוגרפי של השטח הכבוש.