מהלכים ישראליים לצמצום הכוחות בלבנון בצל ציפייה לתוצאות המשא ומתן בשוויץ

מקורות יודעי דבר חשפו כי צבא הכיבוש הישראלי מתכוון להתחיל בצמצום נוכחותו הצבאית בשטחי לבנון בימים הקרובים. צעד זה מגיע לאחר הודעת הצבא על סיום משימות צבאיות התקפיות ספציפיות, בטענה שאין עוד צורך מבצעי להשאיר מספר רב של חיילים באזורים אליהם חדר.

מהלכים אלו בשטח מתרחשים במקביל למצב של ציפייה ודאגה השורר בחוגים הפוליטיים בתל אביב עקב המשא ומתן המתנהל בשוויץ בין וושינגטון לטהראן. למרות הניסיונות הרשמיים להמעיט בחשיבות הדיונים הללו, הדיווחים מצביעים על כך שהם מתמקדים בעיקר בסיום מצב העוינות בכל החזיתות, ובמיוחד בחזית הלבנונית.

מנגד, בולטות הצהרות סותרות בתוך ממשלת הכיבוש המשקפות מצב של בלבול; שר הביטחון יואב גלנט הדגיש כי ישראל לא תיסוג מאתרים אסטרטגיים כמו מבצר שקף וסביבתו. עמדות אלו מבטאות זרם המסרב להציע ויתורים כלשהם בשטח לפני הבטחת הסדרים ביטחוניים מחמירים העונים על הדרישות הישראליות.

מצידו, קרא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לדחות כל הסכם הפסקת אש או הטלת מגבלות על תנועות צה"ל בלבנון. בן גביר תיאר את מדינת לבנון כתומכת טרור, והדגיש את הצורך להשאיר את כל שטחי לבנון כזירה פתוחה לפעולות צבאיות ישראליות ללא מגבלות בינלאומיות.

משקיפים רואים בנסיגה הקרובה מאזורים צפונית לליטני צעד מקדים שמטרתו לחלץ את ישראל ממבוי סתום אסטרטגי הולך וגובר. נראה כי ההנהגה הישראלית חוששת מכפיית הסכם על ידי הממשל האמריקאי שיאלץ אותה לנסיגה מלאה, במיוחד עם הדלפת מידע על מנגנון פעולה אמריקאי-איראני למניעת התנגשויות.

גורמי הביטחון הישראליים עוקבים בדאגה אחר תוצאות סבב המשא ומתן בשוויץ, במיוחד לאחר הצהרות אופטימיות של גורמים איראניים ואמריקאים על התקדמות מהותית. תל אביב חוששת שכל הסכם יוביל לשחרור כספים קפואים לאיראן, ולאובדן קלפי המיקוח הקשורים לתיקי הגרעין והטילים הבליסטיים.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ציין כי תיווך קטרי ופקיסטני תרם לגיבוש מפת דרכים למשא ומתן שיימשך שישים יום לקביעת צורת ההסכם הסופי. התקדמות דיפלומטית זו מציבה את ישראל בפני לחצים בינלאומיים גוברים לקבל הסדר מדיני שיסיים את מלחמת ההתשה המתמשכת בגבולותיה הצפוניים.

מבחינה פנימית, הלחצים על ממשלת נתניהו גוברים עקב המחיר היקר של המשך הפעולות הצבאיות בדרום לבנון ועליית מספר האבדות בנפש. מומחים מזהירים כי צה"ל החל לחזור על טעויות העבר באמצעות הסתבכות במלחמת גרילה ארוכת טווח המתישה את יכולות החיילים ומלבה את זעם הציבור.

בהקשר קשור, דיווחים עיתונאיים חשפו משבר נפשי חמור הפוגע בשורות הישראלים, כאשר מספר הנפגעים ממשברים נפשיים עלה רשמית לכ-70 אלף איש. עלייה עצומה זו מ-7,000 לפני אוקטובר משקפת את היקף הטראומה החברתית ואת השפעת המלחמות המרובות על העורף.

אנליסטים צבאיים בתל אביב מציעים 'תוכנית הצלה' שמטרתה למנוע התנגשות ישירה עם ממשל הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. ההצעות כוללות דרישה מוושינגטון ללחוץ על טהראן לרסן את חיזבאללה, בתמורה לגמישות ישראלית בתיק הפסקת האש והנסיגה ההדרגתית.

כמו כן, בולטות קריאות לחיזוק תפקיד ממשלת לבנון וצבא לבנון להיות צד בכל הסכם עתידי, במקום להשאיר את הזירה לאיראן ולחיזבאללה לכפות את תנאיהם. מגמה זו נועדה להבטיח שהנסיגה הישראלית תהיה חלק מהסדר מדיני בינלאומי שישמור על כבודו של הכיבוש.

הגנרל דני סטרינוביץ' מתח ביקורת על היעדר חשיבה אסטרטגית מחושבת בהתמודדות עם המשבר הלבנוני, ותיאר את ההחלטות הנוכחיות כמתבססות על אינטואיציה ואלתור. הוא הדגיש כי הסתמכות יתר על כוח צבאי לא תפתור את הבעיות הפוליטיות המורכבות הקשורות להשפעה האיראנית באזור.

סטרינוביץ' סבור כי ההתנהגות הישראלית הנוכחית תרמה לחיזוק מעמדם של חיזבאללה ואיראן כצדדים היחידים המסוגלים לכפות הפסקת אש. היה אמור, לדעתו, להעניק לממשלת לבנון הישגים שיחזקו את מעמדה כחלופה פוליטית, במקום להחליש אותה באמצעות הפעולות הצבאיות המתמשכות.

בסופו של דבר, ישראל מוצאת את עצמה בין שתי אפשרויות קשות; או להישאר במצב של דימום מתמשך בדרום לבנון, או לסגת ל'קו הצהוב' ולהיראות כצד מובס. נראה כי ההחלטה לצמצם כוחות היא ניסיון לתמרן בין הלחצים המבצעיים והפוליטיים המתמשכים הללו.

ישראל עומדת היום בפני שתי אפשרויות, ששתיהן מרות: או להשאיר את צבאה בלבנון במצב של דימום, או לסגת ולהיראות כבורח מפסיד.