טראמפ משבח בהתלהבות את השבת גופת החטוף הישראלי, ולוחץ לפירוק נשקה של חמאס

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר ביום שני כי תנועת חמאס מילאה תפקיד ישיר בסיוע לישראל באיתור והשבת גופת החטוף הישראלי האחרון שהוחזק ברצועת עזה, בהצהרה בולטת ששברה את הדפוס המסורתי של השיח האמריקאי כלפי התנועה, והגיעה עמוסה במסרים פוליטיים החורגים מהאירוע ההומניטרי עצמו. טראמפ ראה בשיתוף פעולה זה, אותו תיאר כ"נדיר", הוכחה לכך שתקשורת עם יריבים אפשרית כאשר האינטרסים מצטלבים, אך הדגיש במקביל כי צעד זה חייב להסתיים בפירוק נשקה של חמאס כתנאי מכריע לכל עתיד של עזה.

בראיון לאתר האמריקאי אקסיאוס, אמר טראמפ כי חמאס "עבדה קשה" כדי להקל על השבת השרידים, וציין כי קיים תיאום ישיר, או עקיף, בינה לבין הצד הישראלי. הוא הוסיף כי אירוע זה מהווה הוכחה מעשית לכך שהתנועה מסוגלת לעמוד בהבנות ספציפיות כאשר היא רוצה בכך, לפני שקישר התנהגות זו לצורך לעבור למה שכינה "השלב הבא", כלומר פירוק המבנה הצבאי של התנועה. טראמפ אמר בנימה תקיפה: "עכשיו הגיע הזמן לפירוק הנשק, כפי שהבטיחו".

הצהרות טראמפ הגיעו לאחר הודעת צה"ל על השבת גופת סמל ראשון רן גבילי, במהלך מבצע מיוחד שבוצע בעיר עזה בהתבסס על מידע מודיעיני עדכני. בעוד שההצהרות הרשמיות הישראליות התמקדו במאמץ הצבאי והמודיעיני, הצהרות טראמפ נשמעו שונות בנימתן, שכן הוא הדגיש באופן בלתי רגיל את תפקידה של חמאס בהקלת המבצע, במה שמשקיפים ראו כניסיון לנסח מחדש את הזירה הפוליטית סביב השלב שלאחר הפסקת האש.

בתדרוך מאוחר יותר, חיזק גורם אמריקאי בכיר את נרטיב הנשיא טראמפ, ואישר כי חמאס הייתה "משתפת פעולה מאוד" במהלך תהליך השבת השרידים, וכי היא עמדה בהסדרים שהוסכמו במסגרת הפסקת האש. הגורם מתח ביקורת על מה שכינה "היסטריה פוליטית" שאפפה את תיק החטופים, וראה בשיתוף הפעולה בשטח, מוגבל ככל שיהיה, כזה שהוביל לתוצאות מוחשיות שאינן ניתנות להכחשה.

הגורם הסביר כי תהליך ההשבה התרחש באמצעות "תא תיאום" הנתמך על ידי ארצות הברית, שהוקם עם תחילת הפסקת האש באוקטובר 2025, וכלל את ישראל ומתווכים אזוריים, ביניהם מצרים, קטאר וטורקיה. ממשל טראמפ הציג מנגנון זה כמודל ל"פרגמטיזם קשוח" המאפשר השגת יעדים ספציפיים גם בעיצומו של סכסוכים פתוחים.

ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של טראמפ, ציין גם הוא את האופי הרב-לאומי של תיאום זה, ושיבח את תפקיד ארצות הברית, ישראל והמדינות האזוריות, בנוסף למה שכינה "שיתוף פעולה של תושבים מקומיים בעזה", בהקלת השבת גופות כל החטופים המתים. גורמים אמריקאים ראו במבצע הצלחה דיפלומטית ולוגיסטית, למרות הסודיות סביב פרטיו.

הממשל האמריקאי הודה כי לא היה בטוח באפשרות השבת כל החטופים, וכי היה מוכן להמשיך בתוכנית הרחבה יותר של טראמפ לעזה גם אם חלקם יישארו נעדרים. גורם אמריקאי אמר כי ההצלחה האחרונה חסכה מהממשל החלטות פוליטיות ומוסריות רגישות ביותר.

אולם, ליבת נאומו של טראמפ, לדברי גורמים, סובבת סביב פירוק נשקה של חמאס. הממשל הדגיש שוב ושוב כי שיקום עזה ויציבותה מותנים בפירוק הקבוצות החמושות. גורם אמריקאי ציין כי התוכנית האמריקאית, המורכבת מעשרים נקודות, כוללת אפשרות להעניק חנינה ללוחמי חמאס שיסכימו להתפרק מנשקם.

ממשלת הכיבוש הישראלית בירכה על עקרון "חנינה תמורת פירוק נשק", למרות הביקורת הפנימית שעורר, בעוד שחמאס חידשה את סירובה הפומבי לכל פגיעה בנשקה. עם זאת, גורמים אמריקאים מדגישים כי התנועה חתמה על הבנות רחבות יותר הכוללות סעיף זה, ומזהירים כי טראמפ עשוי לנקוט ב"צעדים אחרים" במקרה של אי-ציות.

הממשל האמריקאי אומר כי הוא פועל עם ישראל ומתווכים אזוריים, ביניהם טורקיה, על תוכנית מסודרת לפירוק נשק, במקביל להסדרים לפתיחה מחדש של מעבר רפיח, תמיכה בהקמת כוח ביטחון פלסטיני מקומי, והפעלת מועצת השלום שהשיק טראמפ לאחרונה כדי לפקח על הסדרי שלאחר המלחמה.

לדברי מקורות יודעי דבר, השבת גופת החטוף האחרונה לא הייתה עבור טראמפ רק סוף לתיק הומניטרי סבוך, אלא הפכה לקלף פוליטי שבו הוא רואה הוכחה לכך שלחץ יכול להניב שיתוף פעולה, בתנאי שיוביל בסופו של דבר לשינוי מהותי במציאות הביטחונית של עזה.

הצהרות טראמפ חושפות גישה אמריקאית חדשה המבוססת על ניצול כל התנהגות פרגמטית של חמאס כדי להפוך אותה לפתח פוליטי רחב יותר, לא כהכרה בתנועה, אלא ככלי לחץ נוסף. ההתמקדות בשיתוף הפעולה של חמאס בתיק הומניטרי רגיש מעניקה לוושינגטון מרווח תמרון כדי להצדיק דרישות מחמירות יותר בהמשך, ובראשן פירוק הנשק, תוך הצגת הדבר לציבור כמסלול הגיוני והדרגתי, ולא כהכתבה חד-צדדית.

מנגד, שיח זה מעלה שאלות לגבי גבולות הפרגמטיזם האמריקאי, והאם וושינגטון מגזימה בקריאת אירוע מוגבל כאינדיקציה לנכונות חמאס לשינוי אסטרטגי. ההיסטוריה הקרובה של הסכסוך רומזת כי שיתוף פעולה טקטי אינו בהכרח אומר שינוי פוליטי עמוק, מה שהופך את הימורו של טראמפ על פירוק הנשק למבחן אמיתי ליכולת הלחץ האמריקאי לעצב מחדש את הזירה בעזה.