גרשון בסקין
30 ביולי 2025
הכרה בינלאומית על ידי מדינות שונות במדינת פלסטין היא צעד חשוב, וצעד שאני תומך בו ודוחף אליו כבר שנים רבות. אמרתי לראשי מדינות ולשגרירים ממדינות שטוענות שהן תומכות בפתרון שתי המדינות אך מכירות רק באחת מהן: הגיע הזמן שתפסיקו לדבר ותתחילו לפעול. נמאס מהצביעות בטיפול של מדינות רבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני — מדינות שרואות את עצמן כחברות של ישראל ו/או פלסטין. חייבות להכיר בשתי המדינות.
עכשיושפתרון שתי המדינות חוזר להיות על השולחן, ואם זהו הפתרון היחיד שמאפשר לשני העמים החיים בארץ שבין הנהר לים (שבעה מיליון יהודים ישראלים ושבעה מיליון ערבים פלסטינים) ביטוי טריטוריאלי לזהותם — אזי הכרה של כל מדינות העולם גם במדינת ישראל וגם במדינת פלסטין היא חיונית.
ההכרה הצפויה (בתקווה) של מדינות כמו צרפת, בריטניה, מלטה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ופורטוגל במדינת פלסטין היא מבורכת. בפועל, הדבר לא ישנה את מציאות חייהם של הפלסטינים שנותרים תחת כיבוש ישראלי, אך עדיין מדובר בצעד חשוב מאוד. אם 192 מדינות החברות באו״ם יכירו במדינת פלסטין אך ישראל תמשיך לסרב להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית — הכיבוש יימשך.
ובכל זאת, ההכרה במדינת פלסטין על ידי מדינות הרואות עצמן כבעלות ברית ותומכות של ישראל, של זכותה של ישראל להגן על עצמה ולחיות בשלום, מעבירה מסר חשוב לעם בישראל (גם אם לא לממשלת ישראל הנוכחית, שהיא אסון לעם בישראל). המסר הוא שפתרון שתי המדינות חי וקיים — וההכרה בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית היא גם אישוש נוסף של הלגיטימציה של זכות העם היהודי להגדרה עצמית במדינה דמוקרטית (עם שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה) ולחיות בשלום עם שכניהם הפלסטינים.
הכרה במדינת פלסטין מצד אותן מדינות ואחרות שילכו בעקבותיהן צריכה גם להבהיר את הנזק הטמון בסיסמה "מהנהר ועד לים, פלסטין תהיה חופשייה" — מפני שזו סיסמה המתנגדת לפתרון שתי המדינות, שוללת את קיומה של ישראל ואת זכותה להתקיים. הסיסמה הזו היא למעשה סיסמה אנטי-פלסטינית, משום שהיא יוצרת דמיון של מציאות שבה ישראל חדלה מלהתקיים — ובכך היא אנטי-שלום ואנטי-פתרון שתי מדינות. אין פתרון של מדינה אחת, גם אם הוא מוצג כאוטופיה של מדינה דמוקרטית אחת שבה יהודים, נוצרים ומוסלמים חיים בשלום ובשוויון.הסכסוך בין שני העמים החיים על הארץ — בשיעורים כמעט שווים — מעולם לא היה על הקמת ״ארצות הברית של ישראל-פלסטין״. שני העמים הללו מוכנים כבר יותר ממאה שנה להילחם, למות ולהרוג אחד את השני על מימוש זהותם הלאומית באופן טריטוריאלי. שני העמים רוצים פתרון שמכיר בכך שכל עם נותן את זהותו לארץ וגם שואב את זהותו ממנה. רק פתרון שתי המדינות מאפשר לשני העמים את זכות ההגדרה העצמית.
אי הרצון של שני העמים להכיר בלגיטימיות של תביעת הצד השני לזכויות לאומיות והגדרה עצמית הוא מובן,אבל הגיע הזמן לעבור הלאה מהמאבק על הלגיטימציה — ולהבין ששני העמים נמצאים פה, לשניהם קשר היסטורי עמוק לארץ הזו, ושניהם מתכוונים להישאר בה כיישות לאומית עוד זמן רב. ההכרה ההדדית הזו עצמה תהיה צעד בכיוון הנכון. לאחר 7 באוקטובר ובכל יום מאז, צריכה להיות ברורה לשני העמים ולעולם כולו חוסר התוחלת בהמשך הסכסוך.המלחמה בעזה חייבת להיות המלחמה האחרונה בין ישראל לפלסטינים — ומתוכה חייב לצמוח פתרון שתי המדינות עם הכרה בשתי המדינות על ידי הקהילה הבינלאומית כולה.
לצד ההכרה במדינת פלסטין, הגיע הזמן לאמץ סיסמה פוליטית חדשה, כפי שמציע ארגון "הברית לשתי מדינות":
מהים ועד לנהר — שתי מדינות נבחר!
Powered by Froala Editor
שתף את דעתך
מהים ועד לנהר — שתי מדינות נבחר!