בית המשפט העליון בישראל הוציא ביום ראשון צו זהירות המחייב את המדינה להגיש תגובה עד ה-24 ביוני המסבירה מדוע לא הוציאה צווי גיוס ליהודים החרדים "בנפח מספיק כדי לענות על צורכי הצבא".

בית המשפט ביקש מהמדינה להסביר מדוע "לא הצליחה לאכוף את צווי הגיוס שניתנו, לרבות נקיטת צעדי אכיפה אישיים ואפקטיביים". בית המשפט חייב את המדינה לספק הבהרה זו באמצעות הצהרה בכתב.

ההחלטה באה במסגרת בחינת בית המשפט בעתירות שהוגשו נגד החוק לפטור אזרחים חרדים משירות צבאי. העתירות דרשו מהמדינה להסביר מדוע לא הוציאה או הרחיבה את מתן צווי הגיוס למועמדים לשירות צבאי.

נתונים רשמיים שמסר הצבא הישראלי משקפים את היקף הסירוב של הציבור החרדי לשרת, וחושפים כי "מתוך 18,915 פניות בשבועות האחרונים, רק 232 חרדים הגיבו".

הצבא הציג את הנתונים הללו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום רביעי שעבר. הוא הסביר כי "1,840 אנשים התעלמו מפקודת הזימון, 962 הוכרזו כמתחמקים, ו-68 שוחררו מתפקידם מסיבות שונות".

לפי נתונים שהציג צבא ישראל, הוא "הציב לעצמו יעד של גיוס 4,800 חיילים בשנים 2024 ו-2025, אך רק 1,721 התגייסו בפועל", מה שמעיד על כך שמספר זה "אינו מספיק ואינו עונה על הצורך המבצעי המשמעותי מאוד".

החרדים ממשיכים במחאה נגד השירות הצבאי, בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון שניתן ב-25 ביוני 2024, שחייב את גיוסם ואסר על סיוע כספי למוסדות תורניים שתלמידיהם מסרבים לשרת.

ממשלת בנימין נתניהו מבקשת להעביר חוק הפטור אזרחים חרדים מגיוס לצבא. חוק זה, כמענה לדרישות של מפלגות ש"ס ויהדות התורה החברות בממשלה, נועד לשמור על יציבות הקואליציה ולמנוע את קריסתה.