- באקט של סחטנות ועובדה מוגמרת, עיריית ירושלים הצטרפה רשמית לתהליך התכנון עם קבוצות מתנחלים קיצוניים, כהקדמה לתוכנית בנייה להתנחלויות במזרח ירושלים.
- הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תדון ביום רביעי הבא בקבלת עיריית ירושלים שתי תוכניות שנויות במחלוקת שמטרתן להרחיב את הבנייה היהודית בלב השכונות הפלסטיניות - בשייח ג'ראח ובאום ליסון/סור באהר.
- רן ירון, דובר הארגון נגד ההתנחלויות עיר עמים, חשף כי התוכנית בשייח ג'ראח כוללת הקמת מוסד דתי יהודי בשם "אור שמח" על קרקע פרטית בלב שכונה פלסטינית. "לאחר שהעירייה ספגה ביקורת על כך שאינה משרתת את כל תושבי השכונה הפלסטינית, החליטה הוועדה המקומית להחרים 40% מהקרקעות לשימוש הציבור", אמר ירון, "אבל במקביל, היא החליטה להצטרף רשמית של עיריית ירושלים כנותנת חסות לתוכנית, מה שמעניק לה תמיכה ממסדית משמעותית ומעודדת התיישבות בשכונה למתיחה מקורית למתחמים הפלסטיניים.
- המעורבות הבולטת ביותר של העירייה, הוסיף ירון, "מופיעה בתוכנית עם ליסון, שמטרתה להקים 450 יחידות התיישבות יהודיות בתוך שכונה פלסטינית קיימת. הכניסה היחידה לשכונה הפלסטינית צרה ואינה מאפשרת בנייה".
- דובר עיר עמים המשיך, "מכיוון שלמתנחלים אין הקרקע, הם אינם מסוגלים להרחיב את הכביש בעצמם. כאן מתערבת עיריית ירושלים, מצטרפת לתוכנית להתגבר על המכשול הזה ופועלת להרחבת הכביש, ולמעשה להקל על הקמת יישוב יהודי בתוך השכונה הפלסטינית".
- עיר עמים דוחה את הטענה כי מטרת העירייה היא רק שיפור תשתיות וקובע כי "זו הפעם הראשונה שעיריית ירושלים ממלאת תפקיד של הגשת תוכנית התיישבות בלב שכונה פלסטינית". מעיר עמים נמסר: "זהו מהלך פוליטי פר אקסלנס. עיריית ירושלים הייתה יכולה להחליט שלא להרחיב את הכביש לשרת פרויקט התיישבות יהודי בתוך שכונה פלסטינית - אבל היא בחרה להיפך".
- היא הוסיפה: "בכך מוכיחה העירייה את כוונתה לקדם את ההתיישבות בשכונות ובכפרים הפלסטיניים במזרח ירושלים הכבושה - לא רק על ידי הטלת מציאות של אפליה תכנונית נגד פלסטינים, אלא גם על ידי ניצול סמכותה כרשות מקומית לעקוף מגבלות משפטיות ותכנוניות, במטרה להקל על הקמת יישובים יהודיים חדשים בשטחים פלסטיניים שנחנקו ומניעת הרחבתם בשטחים פלסטיניים מקוריים ."
- מומחה ההתיישבות והקרקעות חליל אל-תפקג'י אמר: "הפרויקט נמצא בדיון זה זמן רב על ידי קבוצות דתיות קיצוניות שהאינטרסים שלהן התלכדו עם קבוצת גורמים קיצוניים בעיריית הכיבוש יחד פנו לוועדה המקומית בעיריית הכיבוש כדי להקים מוסד דתי המורכב מתשע קומות מעל פני הקרקע ושלוש הקרקעות שמעליהן משתייכות הקרקעות שמתחתיה. תועד בשנת 1968 כחלק ממבצע ההחרמה הגדול ביותר שבוצע באותה תקופה, שכלל 3,345 דונם".
- אל-תפקג'י הוסיף לאל-קודס: "הפרויקט הוא ענק בבניין רב קומות בלב שכונת שייח' ג'ראח, שהייתה זירת אלימות מתנחלים בהנהגת השר לשעבר הקיצוני איתמר בן גביר, והשכונה מוכת התנחלויות ומתנחלים קיצוניים".
- אל-תפקג'י הסביר: "עיריית הכיבוש העניקה למתנחלים אחוזי בנייה גבוהים בשטח זה - 9,615 מ"ר על שטח קרקע של 4 דונם. הוא הזהיר כי בנייה והתיישבות זו יפגעו ויגרמו לגירוש ולעקירתם של כמה משפחות פלסטיניות מצפון לפרויקט זה כדי להקים בניין בן חמש קומות לבניין של 10 קומות של בית ספר זה נבנה כדי לאכלס משרדים עבור מתחם ההתנחלויות הענק הזה".
- לדבריו, יישוב זה יוביל לכך שמאות מתנחלים יגיעו כמעט מדי יום ללב שכונת שייח' ג'ראח, המחברת בין צפון ירושלים, העיר העתיקה ומסגד אל-אקצא, מה שיגביר את החיכוכים והאלימות. הגנה על מתנחלים אלה תדרוש נוכחות צבאית ומשטרה ישראלית קבועה בשכונה הפלסטינית הזו, הנגועה בהתנחלויות ומתנחלים קיצוניים.
- אל-תפקג'י הזהיר מפני הסכנה שבמתווה ומתוכנן לשכונת שייח' ג'ראח, המקשר בין ההתנחלויות בה למערב ירושלים, לאוניברסיטה העברית, למבני משטרת ישראל ולמטה של ארגון המתנחלים הקיצוני הגדול ביותר "עמונה", ליד בית החולים לעיניים.
- לדבריו, "הוצע פרויקט ענק על שטח של 17 דונם, הכולל 316 יחידות התיישבות. עיריית הכיבוש שואפת באמצעות פרויקט זה לקשר בין מאחזי ההתנחלויות בחלק המזרחי, העוברים דרך ההתנחלות כרם אל-מופתי, עד לאזור הר הצופים, הכולל את האוניברסיטה העברית ופרויקט המגדלים".
- הרחבת יישוב מסיבית על אדמת הר הצופים להרחבת דיור האוניברסיטה העברית, בית חולים ומבני משטרת ישראל וממשלת ישראל בשייח ג'ראח.
- אל-תפקג'י קבע כי המטרה המשולבת של הפרויקטים הללו היא ליצור גוש התנחלויות עצום שיהווה חומה שתחלק את השכונה לצפון ולדרום, כדי להקל על השליטה בה, ולחבר את החלק המזרחי והמערבי של ירושלים יחדיו על ידי הקמת מאחזים בתוך השכונות הפלסטיניות, כך שלא יהיה קשר גיאוגרפי או דמוגרפי בין העיר העתיקה, השכונה המזרחית למחוז חאנפא landia), על מנת למנוע את חלוקה מחדש של העיר ירושלים למזרח ומערב פעם נוספת. מציין כי פרויקטים אלו (בניית יחידות התיישבות, בתי כנסת יהודים ומבני ציבור השייכים לממשלת ישראל) ממוקמים בחלקם בתוך שטח ההפקר (אזור החיץ בין גבולות 1948 ו-1967) כדי למחוק את הקו הירוק.
- כמו כן, מועצת התכנון העליונה של הממשל הצבאי הישראלי/המנהל האזרחי תאשר ביום רביעי הבא תוכניות ל-1,211 יחידות דיור בהתנחלויות בגדה המערבית, כולל שתי תוכניות גדולות בהתנחלות מעלה עמוס (הכוללת 561 יחידות דיור) המרחיבות את גבולות היישוב צפונה, במטרה לחבר אותה עם ההתנחלות אפי נחל. איפי נחל נחשב ליישוב נפרד, אך בפועל מדובר בשכונה של מעלה עמוס.
- מאז דצמבר 2024 מקיימת המועצה העליונה לתכנון ישיבות שבועיות לאישור תכניות התיישבות לפני מועד זה, קיימה ארבע ישיבות. קיום ישיבות מועצה שבועיות לא רק מנרמל את הבנייה בהתנחלויות, אלא גם מגביר אותה. הדבר מאושר על ידי העובדה שהוא אישר בניית 10,167 יחידות התיישבות מתחילת 2025, כלומר בתקופה של פחות משלושה חודשים.
- ביום רביעי תאשר המועצה גם תוכניות בנייה בישוב עץ אפרים הכוללות בניית 252 יח"ד, בישוב מצפה שלם - 168, ובישוב ביתר עילית - 230 יח"ד.
מקומי
ב 17 מרץ 2025 9:32 am - שעון ירושלים
760 יחידות התיישבות ומוסד דתי יהודי.. טאפקג'י לאלקודס: עיריית הכיבוש מפרידה את העיר העתיקה גיאוגרפית ודמוגרפית עם גוש התיישבות ענק.
شارك برأيك
760 יחידות התיישבות ומוסד דתי יהודי.. טאפקג'י לאלקודס: עיריית הכיבוש מפרידה את העיר העתיקה גיאוגרפית ודמוגרפית עם גוש התיישבות ענק.