ד. ראאד אבו בדוויה: ניסיון פושעי מלחמה בפני בתי משפט לאומיים במדינות מסוימות מסכל את הפרויקט האמריקאי להטלת סנקציות על מי שמשתף פעולה עם "בית המשפט הפלילי הפלילי"

טלאל אוקל: אחריות בינלאומית תפתח את הדלת להעמיד את ישראל למשפט כמדינה וחברה, ויאלץ סקירה רדיקלית של המדיניות והאסטרטגיות העתידיות שלה.

נור עודה: צעדים אלו תורמים ליצירת תחושה בקרב חיילים ישראלים שהם נרדפים ושוברים את תחושת ההגנה מפני אחריות

מוחמד אבו אלן דראג'מה: המדינה הכובשת החלה להבין שיש גופים בינלאומיים הפועלים לתת עליה דין וחשבון ושהצעדים הללו מהווים לחץ פוליטי ומשפטי גובר עליה.

דאוד קוטאב: תנועות בינלאומיות להטיל דין וחשבון על פושעי מלחמה יואצו עם נוכחותן של רשתות עצומות של פעילי זכויות אדם ופעילים המבקשים ליישם את החוק הבינלאומי.

יאסר מנאע: התבטאויותיו של לפיד על עליונות הפלסטינים בזירה הבינלאומית נושאות הכרה מרומזת בירידה ביכולתה של ישראל להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית.

הזירה הבינלאומית עדה לשינוי איכותי בהתמודדות עם פשעים ישראלים שבוצעו נגד העם הפלסטיני, עם מאמצים מתגברים להטיל אחריות על חיילים ישראלים שהואשמו בפשעי מלחמה, בהתפתחויות יוצאות דופן שהופיעו במדינות כמו ברזיל וסרי לנקה, שבהן בתי המשפט המקומיים. החלו לנקוט בצעדים רציניים כדי להעמיד לדין את מבצעי הפשעים הללו, מה שמשקף לחץ בינלאומי גובר להפסיק את מדיניות החסינות שעליה הסתמכה ישראל זה מכבר.

Writers, political analysts, specialists, and university professors confirm, in separate conversations with “ے,” that the initiation of national courts in those countries to prosecute Israeli soldiers shows a new development in the work of international and local human rights institutions, which seek לחזק את הצדק הבינלאומי, תוך ציון כי "קרן הינד רג'אב", שהגישה את התלונה בברזיל, היא דוגמה בולטת למאמצים המאורגנים של מוסדות זכויות אדם בינלאומיים.

סופרים, אנליסטים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטאות סבורים כי צעדים אלו, גם אם הם מקומיים באופיים, משלימים את המאמצים הבינלאומיים שייצג בית הדין הפלילי הבינלאומי, אשר הוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת הכיבוש הישראלי, בנימין נתניהו. שר המלחמה לשעבר, יואב גלנט, לאשר שגישה זו מייצגת מסר ברור לכל המעורבים בפשעי מלחמה, הוא לא יהיה חסין מאחריות, בין אם הוא מנהיג פוליטי או חייל בשטח.

הם מאמינים שישראל ניצבת בפני אתגרים דיפלומטיים הולכים וגדלים ככל שדעת הקהל העולמית משתנה כלפיה, מה שבא לידי ביטוי בהצהרותיו של מנהיג האופוזיציה הישראלי, יאיר לפיד, שבהן הכיר בעליונותם של הפלסטינים בזירה הבינלאומית. הם משקפים דאגה פנימית מאובדן שליטה של הנרטיב הבינלאומי, שמציב את ישראל בעמדת הגנה היא חסרת תקדים, ופותחת את הדלת להאצת תביעות משפטיות במדינות שונות בעולם.

הגברת המאמצים הבינלאומיים להפעיל את העיקרון של "סמכות שיפוט אוניברסלית"

ד"ר מאמין ראאד אבו בדוויה, פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, אמר כי הזירה הבינלאומית הייתה עדה לאחרונה להתפתחויות יוצאות דופן בטיפול בפשעי מלחמה ישראלים, כפי שהתחילו להתייחס לבתי המשפט הבינלאומיים, בעיקר בברזיל ובסרילנקה. צעדים רציניים להעמדה לדין של חיילים ישראלים שהואשמו בביצוע פשעי מלחמה ועבירות פליליות נגד האנושות הם חלק ממאמץ בינלאומי הולך וגובר ליישם את העיקרון של "סמכות שיפוט אוניברסלית", המאפשר לפושעי מלחמה להיות אחראים בבתי המשפט הלאומיים של מדינות. הלאום שלהם או היכן בוצעו הפשעים.

אבו בדוויה סבור כי המהלך של ברזיל, במיוחד, להעמיד לדין ולהעמיד לדין חיילים ישראלים שביצעו רצח עם בעזה משקף פעילות רצינית של מוסדות זכויות אדם התומכים בפלסטין ברמה העולמית.

אבו בדוויה מציין כי קרן הינד רג'אב, שהגישה את התלונה בברזיל, היא דוגמה בולטת למאמצים המאורגנים של מוסדות זכויות אדם בינלאומיים.

לדברי אבו בדוויה, מוסד זה נושא את שמו של ילד שנרצח בעזה. הוא פעיל מהמטה שלו בבלגיה ופועל בקנה מידה עולמי לפתיחת תיקים פליליים נגד מבצעי פשעי מלחמה.

אבו בדוויה מסביר כי מאמצים אלה מחזקים את הרעיון של הפעלת עיקרון השיפוט האוניברסאלי בבתי משפט לאומיים, המאפשר לשפוט פושעי מלחמה ומבצעי רצח עם בבתי המשפט של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ומדגיש כי מהלכים אלו מייצגים תחילתה של הפעלה רחבה יותר של עיקרון זה, הנחשב להתפתחות חשובה לקראת השגת צדק פלילי בינלאומי.

אבו בדוויה מציין כי צעדים אלו באים בהקשר של הלחץ הגובר על ישראל מאז הוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש ממשלת ממשלת הכיבוש הישראלי, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. עם הסלמה במאמצים הבינלאומיים, התלונות לא הפכו רק למנהיגים פוליטיים, אלא החלו לכוון לחיילים וקצינים שהשתתפו בפעולות צבאיות נגד הפלסטינים.

אבו בדוויה סבור כי המהלכים הללו לא רק מהווים לחץ משפטי על ישראל, אלא גם תורמים למבוכה דיפלומטית בזירה הבינלאומית, ומגבילים את יכולתה של ארצות הברית להגן על ישראל מפני אחריות משפטית, שכן המשפט הופך לא רק בפני הבינלאומי. בית משפט פלילי.

הוא מציין כי קיימת טיוטת חוק אמריקאית בבחינה שמטרתה להטיל סנקציות על כל מי שמשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, המשקפת את כמות הלחץ הפוליטי שעומד בפני בית המשפט, אך הפעלת משפטים לאומיים במדינות מפחיתה את הלחץ על בית המשפט הפלילי הבינלאומי. בית המשפט הפלילי ויכול להיות ניסיון לסכל מאמצים אמריקאים במטרה להפעיל לחץ על בית המשפט.

אבו בדוויה סבור כי משפטם של ישראלים בעלי אזרחות כפולה מהווה לחץ נוסף על ישראל, ומציין כי ישראלים רבים מחזיקים באזרחות אירופית, מה שפותח את הדרך לבתי המשפט של אותן מדינות לשפוט אותם על סמך חוקים הלאומיים.

אבו בדוויה טוען כי משפט מסוג זה עלול להפעיל לחץ רב על ממשלת ישראל והמערכת הצבאית, במיוחד לאור החשש הגובר מהעמדה לדין של החיילים והקצינים שהשתתפו בתוקפנות האחרונה נגד רצועת עזה.

מנגד, אבו בדוויה מתייחס להתבטאויותיו של יו"ר האופוזיציה הישראלי יאיר לפיד, בהן הביע את דאגתו מעליונות הפלסטינים על הישראלים בזירה הבינלאומית, שכן הן משקפות הכרה מרומזת בכישלון הדיפלומטיה הישראלית. להתעמת עם הנרטיב הפלסטיני, שהפך למשפיע יותר על דעת הקהל העולמית.

אבו בדוויה מסביר כי זכויות אדם ומוסדות תקשורת שתומכים בפלסטין מילאו תפקיד מרכזי בחשיפת פשעי הכיבוש הישראלי, מה שהוביל לחיזוק מעמדו של הנרטיב הפלסטיני ברמה הבינלאומית.

אבו בדוויה סבור שפלטפורמות התקשורת המסורתיות והמדיה החברתית תרמו רבות לחשיפת העובדות, מה שהקשה על מכונת התקשורת הישראלית לסקר את הפשעים שבוצעו ברצועת עזה.

לדברי אבו בדוויה, השלב הבא צפוי להיות עד להסלמה במאמצים המשפטיים נגד חיילים ישראלים, עם הגדלת ראיות ותלונות שיוצגו על ידי מוסדות זכויות אדם בינלאומיים.

אבו בדוויה מציין כי מדינות אירופה כמו בלגיה כבר החלו ליישם את עקרון השיפוט האוניברסלי, שמגביר את הסיכויים להטיל אחריות על פושעי מלחמה ישראלים.

הוא סבור כי הפעלת עיקרון זה, בנוסף להעמדה לדין של אזרחים כפולים, עשויה להביא ליצירת מצב של לחץ גובר על ישראל, אשר יתרום לחיזוק המאמצים הבינלאומיים להטיל דין וחשבון על מבצעי פשעים נגד פלסטינים.

אבו בדאוויה מביע את תקוותו שבית הדין הפלילי הבינלאומי יצליח להתגבר על הלחצים הפוליטיים והמשפטיים המוטלים עליו, בעיקר מארצות הברית, ומציין כי צעדיהן של מדינות כמו ברזיל עשויים להוות תמיכה מוסרית לבית המשפט, מה שיעודד זה להתקדם בהוצאת צווי מעצר חדשים נגד פקידים ישראלים.

הוא מציין כי המאמצים הבינלאומיים להטיל אחריות על ישראל מהווים צעד חשוב לקראת השגת צדק פלילי, ומדגיש את הצורך בלחץ משפטי ודיפלומטי מתמשך כדי להבטיח שמבצעי פשעים נגד העם הפלסטיני יישא באחריות.

אבו בדוויה טוען כי המאמצים המשולבים של מוסדות זכויות אדם בינלאומיים ולאומיים יכולים לתרום לחיזוק דרך האחריות, ולהעמיד את ישראל בפני גל חדש של בידוד בינלאומי ומשפטים משפטיים.

ישראל ממשיכה להמר על אמריקה כדי להימנע מאחריות

הסופר והאנליסט הפוליטי טלאל אוקל מציין כי ישראל, אשר בז להחלטות בית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק, כמו גם חקירות רבות המאשימות אותה בביצוע רצח עם ופשעים נגד המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ממשיכה להמר על הגנה אמריקאית כדי להימנע מאחריות בינלאומית.

גישה זו, לדברי אוקל, מטעה את החברה הישראלית ומסתירה את הסכנות הצפויות למדינה ולחברה הישראלית בשל הפשעים שבוצעו.

אוקל מסבירה כי ישנן התפתחויות מוחשיות המעידות על הרחבת האחריות הבינלאומית כלפי הישראלים, שכן חלק מהמדינות, כולל מדינות שיש להן יחסים טובים עם ישראל, החלו לנקוט בהליכי בדיקה קפדניים הקשורים למתן אשרות לאזרחים ישראלים, ונהלים אלו כוללים סקירה מדוקדקת של ההיסטוריה של מועמדים לשירות צבאי, וחקירות לגבי מעורבותם האפשרית בהפרות של חוקים בינלאומיים.

מגמה זו, לדברי אוקל, משקפת נכונות בינלאומית רחבה להעמיד לדין ולחייב מאות או אלפי ישראלים המעורבים בפשעים, מה שגורם לנושא להשפיע על החברה הישראלית כולה, לא רק על הממשלה.

אוקל מאשר כי ההשלכות אינן מוגבלות למוסדות מדיניים וצבאיים, אלא מתרחבות ליחידים ולמוסדות, שכן כל מי שהגיע לגיל הגיוס בישראל נדרש לבצע פקודות שירות, בין אם בסדיר ובין אם במילואים.

אוקל סבור כי חומרת המצב חורגת מהתמרון הפוליטי הפנימי וניסיונות המפלגות לנצל את הנושא, שכן הוא נוגע לגורלה של מדינה שלמה וחברתה ברמת הפרטים והמוסדות, גם אם ישתנו ממשלות וכתובות.

אוקל טוען כי החברה הישראלית עומדת בפני אתגר קיומי החורג לחישובים מיידיים, בהתחשב בכך שאחריות בינלאומית זו תפתח את הדלת להעמדה לדין של המדינה הישראלית והחברה כולה, אשר כופה סקירה רדיקלית של המדיניות והאסטרטגיות העתידיות שלה.

התפתחות טבעית לעבודתם של מוסדות זכויות אדם בינלאומיים ומקומיים

סופר ומנתח פוליטי המתמחה בעניינים דיפלומטיים ויחסים בינלאומיים, נור עודה, מאשר כי הצעדים שהחלו בברזיל ובסרילנקה, ומאמצים דומים במדינות אחרות, להעמיד לדין חיילים ישראלים שהואשמו בביצוע פשעי מלחמה, משקפים התפתחות טבעית במדינה. עבודה של מוסדות זכויות אדם בינלאומיים ומקומיים.

החזרתם של משפטים מקומיים אלה, המבוססים על חוקים לאומיים או על בסיס המשפט הבינלאומי, נחשבת להתפתחות חשובה בתהליך הטלת דין וחשבון על מבצעי פשעים חמורים, במיוחד אלה בעלי אזרחות כפולה.

עודה מדגיש כי בתי משפט אלו אינם בינלאומיים, אלא מקומיים, בהם מוגש תיקים בנפרד במדינות הנוגעות בדבר, אולם הם משלימים את המאמצים הבינלאומיים שמטרתם להטיל אחריות על פושעי מלחמה ישראלים, כגון פקודות המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי. ראש ממשלת הכיבוש הישראלי, בנימין נתניהו, ושר המלחמה לשעבר יואב גלנט.

עודה מסביר כי הצעדים הללו תורמים ליצירת תחושה בקרב חיילים ישראלים שהם נרדפים על מעשיהם, מה ששובר את תחושת ההגנה מפני דין וחשבון שעליה הסתמכו זה מכבר.

עודה מאשר כי מאמץ זה אינו מחליף את תפקידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך הוא מגביר את מאמצי הצדק הבינלאומי ומעמיד חיילים ופקידים ישראלים במצב של חרדה מתמדת.

עודה סבור כי פרסום התמונות והסרטונים הקרירים של החיילים על פשעיהם הפך כעת לנשק שייפול עליהם, שכן הוא משמש כראיה בבתי משפט בינלאומיים ומקומיים.

עודה דיבר על השינויים במודעות העולמית כלפי ישראל, בהתחשב בכך שהעולם החל להבין את חומרת הפשעים שמבצעת המדינה הכובשת, לא רק בעזה, אלא גם בגדה המערבית, כולל ירושלים.

עודה מציין כי השינוי הזה אינו מוגבל רק לתמיכה בפלסטינים, אלא נובע גם ממודעות גלובלית לכך שנורמליזציה של פשעי ישראל פירושה פתיחת הדרך לחזרתם על עצמה במקומות אחרים בעולם, מה שמאיים על מערכת המשפט הבינלאומית כולה.

עודה מסביר כי יש מדינות שכבר החלו לנקוט בצעדים מעשיים, כמו דרום אפריקה, שהודיעה לאזרחיה המחזיקים באזרחות כפולה כי תפתח בחקירות לגבי השתתפותם בשירות בצבא הכיבוש הישראלי.

עודה סבור שהתמורות הללו מצביעות על כך שהעולם מאס בפשעיה של ישראל, גם אם התמורות הללו אינן באות לידי ביטוי במדיניות הממשלה במדינות מסוימות בגלל הקשר שלהן לאינטרסים פוליטיים או כלכליים עם ישראל.

עודה התייחס להצהרותיו של יו"ר האופוזיציה הישראלי יאיר לפיד, שציין כי הפלסטינים עולים על הישראלים בזירה הבינלאומית, ותיאר את ההצהרות הללו כמשקפות משבר פנימי ישראלי, שכן התקשורת הישראלית מנסה להטעות את העם ולטשטש את היקף הפעילות הבינלאומית. גינויים לפשעי ישראל, במיוחד בעזה.

עודה ציפה כי התביעות נגד חיילים ישראלים יסלימו, וציין כי ישנן מאות ראיות ומסמכים שפורסמו המוכיחים כי ביצעו פשעים נגד אזרחים פלסטינים בעזה ובגדה המערבית.

עודה מאשר כי צעדים אלו באים במסגרת שימור מערכת המשפט הבינלאומית שנבנתה במשך 80 שנה, שכן מדינות רבות בעולם מסרבות כיום לנטוש את המערכת הזו לטובת הגנה על ישראל מפני אחריות.

עודה מציין כי חיילים ישראלים חוששים כיום לנסוע למדינות רבות בגלל האפשרות להעמדה לדין, בהתחשב בכך שתחושת הפחד היא תוצאה טבעית של הצטברות של זכויות אדם ומאמצים דיפלומטיים, שעליהם יש לבנות כדי להשיג צדק. .

עודה מאשר כי ישראל עומדת היום בפני אתגרים חסרי תקדים בזירה הבינלאומית, שכן היא אינה מסוגלת עוד לכסות על פשעיה באותה קלות כמו בעבר, ולמרות שהדרך עוד ארוכה, הצטברות המאמצים הללו מעמידה את ישראל. בעמדה מתגוננת ומחזקת את התקווה שהעבריינים יישאו באחריות לפשעים ולהשגת צדק לעם הפלסטיני.

"כדור שלג" שמתרחב עם הזמן

הסופר והמומחה לענייני ישראל, מוחמד אבו אלן דראגמה, מאשר כי הצעדים שנקט לאחרונה בית המשפט בברזיל, ולפני כן בית המשפט בסרי לנקה, לעצור חיילים ישראלים ולחקור אותם בטענה לביצוע פשעי מלחמה, מייצגים התפתחות גדולה וחסרת תקדים בהעמדה לדין של חיילים ישראלים המעורבים בביצוע פשעים נגד האנושות.

דראחמה מציין כי המדינה הכובשת החלה להבין כי ישנם גופים בינלאומיים רציניים הפועלים להטיל עליה דין וחשבון, וגם אם לא תצליח להעמיד אותה לדין מוחלט, צעדים אלו מהווים לחץ פוליטי ומשפטי גובר עליה.

דראגמה טוען כי למרות שהחייל הישראלי נמלט מבית המשפט בברזיל, העניין משקף את המאמצים שנעשו לתעד פשעים ולהעמיד לדין את מבצעיהם צעדים אלו מדגימים גם שינוי בגישה השיפוטית העולמית כלפי ישראל, שכן 12 ניסיונות להעמיד לדין חיילים ישראלים. תועד בבתי משפט בינלאומיים בחודשים האחרונים.

לדברי דראג'מה, מאמצים אלו עשויים להפוך ל"כדור שלג" שמתרחב עם הזמן אם יהיו זמינים כלי היישום הדרושים ותמיכה בינלאומית.

דרגהמה מדגיש כי הצלחת המאמצים הללו מחייבת שיתוף פעולה עולמי ונסיגה ממדיניות הקנוניה שנוקטות מדינות רבות עם ישראל, דבר המעכב את התקדמות התיקים הפליליים נגדה.

דראגמה מצביע על מאמצים פרו-פלסטינים בינלאומיים השואפים לתעד פשעים, שכן מה שהחיילים הישראלים מפרסמים בעצמם באתרי מדיה חברתית נערך מעקב, ונתוניהם, שמותיהם, תמונותיהם ומיקומם מתועדים.

צפוי שהצעדים הבינלאומיים יסלימו נגד חיילים ישראלים המעורבים בפשעי מלחמה, תוך ציון כי ישנן רשימות הכוללות מאות, ויש מי שדיברו על אלפי חיילים ששמם ותמונותיהם תועדו באתרי מדיה חברתית, שהם נתונים ש הפך לחלק מהמאמצים הבינלאומיים לרדוף אחריהם באופן חוקי.

דראגמה מציין כי כמה עיתונאים ישראלים דיברו לאחרונה על חיילים ישראלים שביקשו לא להצטלם במהלך ביקורם באתרים צבאיים בדרום לבנון ובשטחי דרום סוריה שנכבשו לאחרונה, מחשש שתמונות אלו ישמשו לרדיפתם בינלאומית.

למרות ההתפתחויות החשובות בזירה הבינלאומית, דרגהמה טוען כי מה שחשוב יותר מהרתעה תקשורתית הוא השגת הרתעה בשטח בשטח, כדי לעצור את פשעי הג'נוסייד וההפרות שבוצעו נגד הפלסטינים.

דראחמה סבור כי לשם כך נדרש גוף ביצוע חזק ברמה הבינלאומית, הפועל ברצינות ליישום התביעות אלו ולהפוך אותן לכלי לחץ יעילים נגד ישראל.

בנוגע להתבטאויותיו של יו"ר האופוזיציה הישראלי יאיר לפיד, שבהן הטיל ספק בשלב שבו "הפלסטינים גברו על הישראלים בזירה הבינלאומית", סבור דראחמה כי הצהרות אלו באות במסגרת של מחלוקות פוליטיות פנימיות בישראל.

דרגהמה מסביר כי לאופוזיציה הישראלית, בראשות לפיד, אין עוד השפעה חזקה על מהלך העניינים בישראל.

דראגמה מציין כי לא ניתן להפריד את התבטאויותיו של לפיד מההקשר של הסכסוך הפוליטי בינו לבין נתניהו אמנם היה צפוי להגן על החיילים מכיוון שהנושא נוגע למוסד הצבאי, אך הוא בחר למתוח ביקורת על ממשלת נתניהו, בניסיון להשיג. הישגים פוליטיים על חשבון ממשלת נתניהו.

מדינות המספקות לפושעי מלחמה נשק שותפות לפשעים

הסופר והאנליסט הפוליטי דאוד קוטאב מסביר כי אמנת רומא משנת 1998, שהקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי, מייצגת את אחד מעמודי התווך של המשפט הבינלאומי בהעמדה לדין של פושעי מלחמה היבשות, כולל את כל מדינות אירופה, דרום אמריקה ואוסטרליה בעוד 112 מדינות מחויבות לשלב את הוראותיה בחקיקה הלאומית שלהן, מה שהופך אותה למחייבת משפטית על מדינות אלו.

קוטאב מציין כי המחויבות להוראות אמנת רומא כוללת שיתוף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי במעצר והסגרה של פושעי מלחמה, שזו אחריות משפטית בינלאומית המוטלת על כל המדינות החתומות.

קוטאב טוען כי מדינות המספקות לפושעי מלחמה נשק ותחמושת נחשבות שותפות לפשעים בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי, שחושף אותם לאחריות משפטית.

קוטאב מאמין שהתנועות הבינלאומיות להטיל דין וחשבון על פושעי מלחמה ימשיכו ותאצו, במיוחד עם נוכחותן של רשתות עצומות של מגיני זכויות אדם ופעילים ברחבי העולם הפועלים ליישום החוק הבינלאומי.

מאמצים אלה, לפי קוטאב, אינם מוגבלים להעמדה לדין של האנשים המעורבים בלבד, אלא מתרחבים גם למדינות ומוסדות התומכים או משתפים פעולה עם מבצעי הפשעים.

בהקשר קשור, סופרים דנו בהצהרותיו של מנהיג האופוזיציה הישראלי, שכללו הכרה מרומזת בירידה ביכולתה של ישראל לשלוט בדעת הקהל הבינלאומית.

קוטאב מסביר כי הצהרות אלו משקפות את המציאות שישראל מנסה להתכחש לאנשיה באמצעות כלי תקשורת שמתעלמים בכוונה מהפשעים שבוצעו בעזה ומהתגובות העולמיות ל"מלחמת רצח העם".

קוטאב טוען כי מדיה דיגיטלית ופלטפורמות מדיה חברתית הפכו לכלים יעילים בחשיפת הפרות, מה שמקשה על ישראל לטשטש את המתרחש בעזה.

קוטאב מאמין כי הודאתו של מנהיג האופוזיציה משקפת דאגה פנימית גוברת מההשלכות של פשעים מתמשכים בזירה הבינלאומית, לאור הקריאות המתגברות להטיל אחריות על האחראים להפרות הללו בפני מערכת המשפט הבינלאומית.

קוטאב מדגיש את החשיבות של הסלמה של המאמצים המשפטיים והדיפלומטיים הבינלאומיים, בהתחשב בכך שהלחץ המתמשך על ישראל מהווה צעד הכרחי להשגת צדק והטלת אחריות על מבצעי פשעים נגד העם הפלסטיני.

אינדיקציות לירידה בחסינות ממנה נהנית ישראל

הסופר והמומחה לענייני ישראל, יאסר מאנה, סבור כי הצעדים המשפטיים שנקטו בתי המשפט במדינות כמו ברזיל וסרי לנקה נגד חיילים ישראלים שהואשמו בביצוע פשעי מלחמה טומנים בחובם אינדיקציות עמוקות לירידה בחסינות ממנה נהנית ישראל במשך עשרות שנים. ברמה הבינלאומית.

מאנה סבור כי צעדים משפטיים אלו מראים על נכונות גוברת של בתי המשפט הבינלאומיים לטפל ברצינות בהאשמות של פשעי מלחמה שבוצעו בשטחים הפלסטיניים מגמה זו נחשבת לאינדיקציה להסלמה של הלחץ הבינלאומי נגד ישראל, שכן מדינות הפכו נועזות יותר בהתמודדות עם הפרות זכויות אדם. נהוג על ידי כוחות הכיבוש.

מאנע מאשר כי השינוי הזה חושף את הגורמים הישראלים לאפשרות של אחריות משפטית, מה שפותח דלת לגל חדש של הליכים משפטיים בינלאומיים שעשויים להשפיע על מנהיגים וחיילים ישראלים כאחד.

במישור המדיני, מאנה מאמינה שההתפתחויות הללו מעצימות את התמיכה בעניין הפלסטיני על ידי הדגשת ההפרות אליהן חשוף העם הפלסטיני. הן גם מביכות את ישראל מבחינה בינלאומית ומציגה אותה כמדינה המתנגדת לחוקים הבינלאומיים, מה שעלול להוביל למתח. יחסים דיפלומטיים עם מדינות המאמצות כאלה. אלו צעדים משפטיים.

מאנה מציין כי צעדים אלו עשויים לתרום לחיזוק הבידוד הבינלאומי של ישראל בטווח הארוך, במיוחד אם מדינות ובתי משפט ימשיכו להעמיד לדין חיילים ישראלים המעורבים ברצח עם ובהפרות הומניטריות.

בנוגע להתבטאויותיו של יו"ר האופוזיציה הישראלי יאיר לפיד, שבהן הביע את פליאתו מעליונות הפלסטינים על הישראלים בזירה הבינלאומית, מנאע סבור שהן משקפות חשש פנימי הולך וגובר מפני השינוי הזה.

מאנה סבור שבהתבטאויותיו של לפיד יש הכרה מרומזת ביכולת ההולכת ופוחתת של ישראל להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית, המשקפת את חולשתה של הדיפלומטיה הישראלית מול גל האהדה הבינלאומית הגוברת לעניין הפלסטיני.

מאנה מציין כי הצהרות אלו באות בהקשר של הביקורת של האופוזיציה הישראלית על הממשלה הנוכחית, שכן היא רואה בה אחריות לאי-התמודדות עם שינויים בינלאומיים לחצים על ישראל, שעלולים להוביל להשלכות חמורות על רמת היחסים הבינלאומיים, במיוחד עם בעלות בריתה המסורתיות.

לדברי מאנה, נראה כי ישנן אינדיקציות חזקות לאפשרות של הסלמה בצעדים משפטיים נגד חיילים ישראלים בעתיד הקרוב, ועם התפשטות הראיות המתעדות את מעורבותם של מאות חיילים ברצח עם ובהפרות הומניטריות, הקהילה הבינלאומית הופכת מוכנים יותר להטיל אחריות על החיילים והפקידים הללו.

מאנה מציין כי הפעילות האינטנסיבית של ארגוני זכויות אדם מגבירה את המומנטום של צעדים אלה, שכן ארגונים אלה דוחפים בעוצמה להטיל דין וחשבון על האחראים להפרות, מה שמעמיד את ישראל בפני משפטים נוספים נגד מנהיגיה וחייליה.

בהקשר אחר, מנאע סבור ששינויי אקלים בינלאומיים ותמיכה עממית מוגברת בעניין הפלסטיני מהווים שני גורמים מכריעים בדחיפה של מדינות נוספות ליזום תיקים משפטיים נגד ישראל, ועם המשך המדיניות הישראלית הסלמה, ישראל עלולה למצוא את עצמה בפני גל הולך וגובר. של בידוד בינלאומי, מלווה בלחצים משפטיים ודיפלומטיים.

מאנה מאשר כי התפתחויות אלו מהוות אתגר אסטרטגי לישראל, שכן אפשרויות האחריות הבינלאומית עולות באופק באופן חסר תקדים, מה שעלול להוביל להשלכות חמורות המאיימות על מעמדה הפוליטי והדיפלומטי על הבמה העולמית.