הנציבות לענייני אסירים ואסירים לשעבר ומועדון האסירים הפלסטינים מסרו כי רשויות הכיבוש הישראליות ממשיכות ליצור מחנות חדשים למעצר עצירים נוספים בעזה, המוערכים באלפים, האחרון שבהם היה מחנה נפתלי. שבו מוחזקים 80-90 עצורים, לפי דיווחי העצורים שביקרו לאחרונה.

ברשות ובמועדון הסבירו, בהודעה היום, רביעי, כי מחנה זה הוא בין מספר מחנות שהכיבוש יצר או עשה בהם שימוש חוזר לאחר המלחמה, לאור המשך מסעות המעצר הכבדים שהשפיעו על אלפי יוצאי עזה, ב. בנוסף לשימוש בבתי כלא מרכזיים למעצרם.

הנציבות והמועדון ציינו כי בהתבסס על כל הביקורים שנערכו בתקופה האחרונה במספר מחנות בהם מוחזקים עצורי עזה, תנאי המעצר דומים, ושוב, כל מי שביקרו השהה למשך זמן רב בתקופת החקירה, כיוון שכולם היו נתונים לעינויים שיטתיים, והם נתנו הצהרות מזעזעות, ומחרידות, שכן חיילי הכיבוש השתמשו בכל האמצעים והשיטות של עינויים, והפכו את כל מה שהיה במבנה הכלא לכלי עינויים. . והתעללות.

עורך הדין שערך את הביקור אצל שלושה מהעצורים במחנה נפתלי תיאר כי הביקור היה מלווה באחד מחיילי הכיבוש מרגע הכניסה למחנה ועד לסיום הביקור הוקצתה מכולה כמקום להשלמתו הביקור, מחולק לשני חצאים המכילים חלון פלסטיק סגור וללא טלפון ללא תאורה, ואם הדלת סגורה, עורך הדין לא יכול לראות את האסיר.

בהקשר זה מאשרים ברשות האסירים ובמועדון האסירים כי עד היום אין נתונים ברורים על מספר העצורים בעזה, ובמיוחד על העצורים במחנות המנוהלים על ידי צבא הכיבוש, בציינו כי הנהלת בתי הסוהר הכיבוש הודיעה. בתחילת דצמבר 2024 היו (1,772) עצירים בבתי הכלא שסווגו אותם כ"לוחמים בלתי חוקיים", ומאות מהם עדיין תחת היעלמות כפויה.

בין עדויותיו של אחד העצורים שביקרו, על פי ההודעה, אישר: "הוא נעצר במרץ האחרון, מבית החולים אלשיפא, למרות שסבל מפציעות ברגליו, כתוצאה מחשיפתו. לתאונה, וחיילי הכיבוש חקרו אותו בכוונה בבית החולים, והכריחו אותו לעשות. בלי שום קשר."

ראוי לציין כי המחנות הבולטים שבהם השתמש הכיבוש לעיכוב עצורי עזה לאחר המלחמה היו המחנות (שדה תמן, ענתות ומחנה עופר, בנוסף למחנה נפתלי), בנוסף לרבים מהמחנות שהקים ליד עַזָה.

ועדת האסירים ומועדון האסירים סקרו שוב את העובדות הבולטות ביותר בנושא עצירי עזה ומסעות המעצרים, שכן מאז תחילת מלחמת רצח העם ועד היום אין אומדן ברור למספר העצורים מ. עזה בבתי הכלא והמחנות של הכיבוש, והנתונים הקיימים היחידים הם מה שהודיעה הנהלת הכלא של הכיבוש בתחילת נובמבר (1772), אלה שסווגה כ"לוחמות בלתי לגיטימיות", כולל ארבע אסירות המוחזקים בכלא. (דמון), ועשרות ילדים במיוחד בכלא (מגידו) ובמחנה (עופר).

ההצהרה אישרה כי המוסדות אינם מסוגלים לעקוב אחר מספר המעצרים מעזה לאור עבירת ההיעלמות הכפויה שהטיל הכיבוש על עצורי עזה מתחילת המלחמה, ומספרם מוערך באלפים.

היה לי ברור: הדיווחים והעדויות של עצורי עזה ייצגו שינוי משמעותי ברמת האכזריות של מערכת הכיבוש, ששיקף רמה חסרת תקדים של פשעי עינויים, התעללות והרעבה, בנוסף לפשעים רפואיים שיטתיים, מיניות. תקיפות, והשימוש בהן כמגן אנושי.

מחנה שדה תמן היווה גם מקור בולט לעינויים ופשעים רפואיים מחרידים נגד עצורי עזה, בנוסף לדיווחים ועדויות של עצורים אחרים משוחררים על אונס ותקיפות מיניות שם, מתוך ידיעה שמחנה זה אינו המקום היחיד בו נמצאים עצורי עזה. הכיבוש הפיץ אותם לכמה בתי כלא ומחנות מרכזיים, וביצע נגדם פעולות עינויים שיטתיות, במקביל למבצעים. עינויים במחנה שדה תמן, כולל בכלא הנגב ועופר.

הוא גם אישר כי פשעים אלו הובילו למות קדושים של עשרות עצורים, בנוסף להוצאות להורג בשטח שבוצעו נגד אחרים, וציין כי המוסדות הרלוונטיים הכריזו רק על (29) קדושים מעזה, והם בין (47) עצורים ואסירים שנרצחו מאז תחילת המלחמה, בעוד שהכיבוש ממשיך להסתיר את שאר שמותיהם של עצורים שנרצחו במחנות ובבתי כלא.

הכיבוש ממשיך למנוע מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר בהם, כמו גם את כל האסירים והעצורים.

ראוי לציין כי הכיבוש מבצע עד היום מערכות מעצרים נרחבות בצפון עזה, המשפיעות על פי ההערכות ביותר מ-1,000 עצורים, תוך ציון כי מערכות מעצר אלו השפיעו על עשרות צוותים רפואיים, ועד היום יש אין מידע זמין על גורלם של אלה שנעצרו לאחרונה ועדיין נמצאים תחת היעלמות כפויה.

מצורפים שמותיהם של מספר עצורים המוחזקים במחנה נפתלי: אשור דגמוש, חמזה שלוף, העיתונאי מוחמד אבו שאוויש, גיאת אלמדון, סלאח אבו שמאלה, האסיר חאלד חסן ג'דידה, חוסיין זאזו, קטין בן 17, ויוסף נומן עבד ד"ר מוחמד דאהר, ראש טיפול נמרץ בבית החולים האינדונזי, מוחמד טייסר אסף, אחת האחיות בבית החולים כמאל עדוואן, ומוחמד סלמה. קטרי.