סמי אבו דייה: לתיירות קשה לחזור לשגרה לפני תחילת 2026, ואנחנו נאלצים להסתגל ולהסתגל...אבל לכמה זמן?

אוסאמה סלאח: השנה היא השנה הגרועה ביותר לתיירות בעיר, ואם המצב יימשך כך, תחום התיירות יקרוס

אלכס נסאר: מצב התיירות בירושלים רע מאוד, ולצערי המגזר החיוני הזה הוא הראשון שנפגע והאחרון שפצעיו מרפאים

סאמר נוסייבה: בקושי התאוששנו ממגיפת הקורונה עד שהמלחמה המתמשכת תקפה אותנו, העמיקה את המשבר והתמודדנו עם אתגר החוסן.

רמזי קופטי: מצב התיירות נפגע מאוד מאז ה-7 באוקטובר, בעיקר מבחינת המחירים והיעדר תיירות נכנסת

מוסא ג'רג'ואי: ההכנסות מתיירות בירושלים אפסות בגלל היעדר הכנסות... והאיתנות של חלק מהמלונות היא תוצאה של נוכחותם ארוכת הטווח.

ראאד סעדה: החבל צמוד עלינו...ופתיחות לתיירות המגיעה מירדן עשויה להגן על מוסד המלונות הירושלמי מפני הכחדה

טוני חשרם: הירידה בתיירות גרמה למשברים חברתיים, "עוני", והגברת האבטלה, והשפיעה לרעה על הפעילות המסחרית בעיר.

ניתן לתת תיאורים רבים לתיירות בעיר ירושלים, שסופגת אבדות במיליונים כתוצאה מהמשך מלחמת רצח העם ברצועת עזה זו השנה השנייה ברציפות, והרחבתה לכלול את לבנון, ב. בנוסף להסלמה של הפיגועים בשאר השטחים הפלסטיניים, כולל ירושלים, וההסלמה הנלווית של המתיחות באזור. בין התיאורים הללו, התיירות נחשבת לנפט של ירושלים, והיא עמוד השדרה של הכלכלה והמנוע של המעגל הכלכלי בתחומי החיים השונים. מבט חטוף במציאות התיירותית של ירושלים גורם לנו להבין את טיב הסכנות הקרבות האורבות למגזר חיוני זה, שתואר גם כפרת המזומנים של ירושלים שעטין לא מתייבש, למרות הטרגדיות והאסונות שפקדו את הקודש. עיר במשך עשורים רבים תחת כיבוש. בטבלה זו, שהוצגה לנו על ידי מוניטור התיירות טוני חשרם, אנו יכולים לראות את חומרת מצב התיירות במתקני שירות תיירות אלה: 45 משרדי תיירות נכנסת, 19 בתי מלון עם 1,100 חדרי מלון, 12 בתי הארחה, 450 חדרי מלון ב מנזרים ואכסניות (הוסטלים), 298 מדריכים ומדריכי טיולים ירושלים, 296 אוטובוסים לתיירים, 52 מסעדות תיירות ממוצעות קטנות, 350 חנויות מזכרות (עתיקות מזרחיות), 8 סדנאות קרמיקה, 15 סדנאות תכשיטי זהב, כסף וחרוזים, 4 סדנאות כסף טהור ושתי סדנאות עור.

הצלחה והפסד קשורים למצב הפוליטי

איש העסקים סמי אבו דייה האמין שעתיד המצב בכלל, כולל תחום התיירות, אינו בידינו. מה שקובע את ההצלחה או ההפסד שלנו הוא המצב הפוליטי. זה יגביר את הפחד והחרדה שלנו בהיעדר תמיכה, תמיכה וגיבוי.

אבו דייה הסביר שכאשר אנחנו משקיעים, אנחנו קובעים את החישובים שלנו לפי הימים הקשים שעלולים להעיב על הסצנה הכללית ולהשאיר את השפעותיהם על מגזר התיירות. אנו בקיאים בתולדות המדינה ומבינים ויודעים את הסודות והמסתורין של היגיון ההשקעה, ועושים כמיטב יכולתנו להתנהל לפי מיטב החישובים, אם כי לא ניתן לצפות שהדברים יחושבו במלואם עקב כך. של אירועים בלתי צפויים ופתאומיים באזור שאינו יציב מבחינה ביטחונית ופוליטית.

הוא הדגיש שזו המציאות ועלינו להסתגל ולהסתגל אליה, ואין דרך אחרת. הוא ציין כי אם המלחמה תימשך, כולנו עומדים בפני דילמה גדולה, מה גם שקשה להגיע להסדר עם בנקים ישראלים "אם המצב שלך קשה ויש לך חובות, בניגוד למצב עם בנקים ערביים שאיתם יכולים פתרונות להשיג."

אבו דייה קבע כי תשעת החודשים הראשונים של 2025 נחשבים לאבודים, וכי יהיה קשה לחזור לתיירות לשגרה לפני תחילת 2026 אם יתחדש זרם התיירות הנכנסת החל מהחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר של השנה הבאה.

אבו דייה ציין כי הוא ממשיך בביצוע פרויקט השקעות תיירות פרטי בבית לחם, שהוא מלון בן 140 חדרים, ולכן אין לו ברירה, למרות הסצנה הקודרת בענף התיירות במיוחד.

התיירות ירדה בכ-87%.

איש העסקים אוסמה סלאח הגדיר את השנה כאחת השנים הגרועות ביותר לתיירות בעיר ירושלים, שכן היא ירדה בכ-87%. הוא הביע את חוסר שביעות רצונו, כי אף גוף רשמי לא אימץ תמיכה במגזר התיירות, ואם המצב יימשך כך עוד שנה, תחום התיירות בעיר יקרוס לחלוטין.

הוא האמין שבעלי מלונות חייבים למצוא נוסחה ספציפית לאיחוד ולדרוש את זכויותיהם מהרשויות הרשמיות כדי שיוכלו להמשיך לעמוד איתן. הוא ציפה שאם המצב הנוכחי יסתיים, ייתכן שתוך שנתיים ישולמו ההתחייבויות שנצברו עקב המשך המצב הנוכחי. הוא סבר כי האיתנות של מגזר התיירות עד כה, לפחות מבחינתו, נובעת מחסכון בהוצאות על מנת לשמור על המלון, העובדים, העובדים ומשפחותיהם. הוא ציין כי מלונות רבים בירושלים סגרו את שעריהם בשל המצב הנוכחי, והדגיש כי לתיירות קשה לחזור לפני 2026.

"כריש לבן ליום השחור"

אלכס נסאר, מנכ"ל המושבה האמריקאית, הגדיר את מצב התיירות בעיר ירושלים כרע מאוד, אך אנו מחכים שהמצב הנוכחי יסתיים כדי שהתיירות תוכל לחזור בעוצמה ונוכל לפעול למתן הצעות לעידוד תיירים מגיעים לארץ בכמויות גדולות. אנו מקווים אם כך שכל מלון יקבל את חלקו בתמורה המסיבית של זרם התיירות, כי מצבה של המדינה כולה תלוי בהתאוששות התיירות.

נסאר חשב שתחום התיירות או ענף התיירות הוא הראשון שנפגע והאחרון שפצעיו מרפאים? כלומר הוא הראשון שנפגע והאחרון שהחלים, אז הטוב יתפשט לכולם.

הוא הוסיף: החזרת הבטיחות לאחר תום הנסיבות הנוכחיות ותחושת הביטחון והביטחון של אנשים ושהמצב הפך למתאים, אז יתעוררו חיים לתיירות לאט לאט עד שתחזור לאופיה הקודם.

נסאר ציין כי המושבה לא קיבלה פיצויים בשל המיתון התיירותי, אך היא שרדה ונותרה על פני המים בשל המדיניות של "שמור את האגורה הלבנה שלך ליום השחור שלך".

הוא סבר שמגיפת הקורונה לימדה אותנו את השיעור הגדול ביותר בתחום התיירות כיצד להתמודד, לאתגר ולהסתגל. הוא אמר: "אנחנו רוצים לחיות ולהסתגל למצב, ולא נסגור את דלתות המלון לא משנה מה יקרה העדיפות של בעלי המלון היא לשמר את ההיסטוריה העתיקה והיוקרתית של המלון ואת עובדיו".

חפש גיוון מקורות הכנסה

המהנדס סאמר נוסייבה, מנהל מלון אלדר, הודה כי התיירות ללא ספק ספגה מכה קשה בשנה האחרונה כתוצאה מהמלחמה המתמשכת מאז אוקטובר 2023, אשר השפיעה קשה ועמוק על תחום התיירות, הכולל בתי מלון. , סוכנויות תיירות, תחבורה תיירים, מסעדות, בתי קפה, חנויות עתיקות מזרחיות (centoari), ומדריכים, בנוסף לשרשרת האספקה הקשורה למגזר התיירות, לרבות חנויות, רתכים, דלק, חנויות להמרת כספים, בנקים, ביטוח, וכו'

נוסייבה הסביר: "בקושי התאוששנו ממגיפת הקורונה שנמשכה כמעט שנתיים וחצי עד שהמלחמה הזו פלשה אלינו, מה שהחמיר את המצב, כדי להתמודד עם האתגר של יכולת לעמוד לאור המצב שעדיין סובל. מהשפעות המגיפה הקודמת".

נוסייבה זכר את שנת הזהב של התיירות בשנת 2019, שתוארה כשנה הטובה ביותר לתיירות, שהניעה עובדים רבים במגזר התיירות להשקיע במונחים של חידוש, שיפור, פיתוח ורכישת אוטובוסים מודרניים לתיירים, אך רצף המלחמה לאחר נגיף הקורונה נוצר מצב של חולשה ותשישות במגזר התיירות, הבא לידי ביטוי בכלכלה הכוללת של העיר ירושלים. היא גם הובילה לירידה בהשקעות והתרחבות, מתוך ידיעה שהתיירות בעיר מהווה 40% מהכלכלה, מה שמוביל להשפעה ולירידה של כל המגזרים במידה והתיירות נפגעת, בעוד שתרומת התיירות להכנסה הלאומית בישראל כן. לא מהווים יותר מ-5%, ומשמעות הדבר היא שהשפעת הירידה במגזר התיירות בישראל על המשק בכלל נותרה מוגבלת במידה מסוימת בשל היעדר הסתמכות רבה על מגזר זה ומגוון מקורות כלכליים אחרים (היי- טכנולוגיה, תעשייה, חקלאות וכו').

נוסייבה הציע "הצורך לקחת שיעור ולחפש איזושהי גיוון במקורות הכלכלה בירושלים כדי שנגביל את השפעת המבנה הכלכלי והחברתי בכל פעם שהתיירות מתמודדת עם קשיים". הוא נתן דוגמה לגיוון מקורות ההכנסה, לרבות פיתוח תחום ההיי-טק, האמין ביותר לעתיד, וההכרח להשקיע בו. למרות חשיבותה של התיירות מבחינה היסטורית ודתית, עלינו להסתגל לפיתוחים והתפתחויות חדשות אלו ולחפש כל הזמן מקורות הכנסה חלופיים במגזרים כלכליים שונים.

נוסייבה האמין שיש סטנדרט מסוים שכל יום בו אנו עדים לאלימות ומלחמות מוביל לשבוע בו התיירות משתבשת, מה שאומר שהחזרת התיירות לשגרה ולתנופה דורשת פרק זמן משמעותי שעשוי לעלות על שנה. אם המלחמה תיפסק עכשיו.

הוא הצביע על גורם נוסף שהוביל לירידה בתיירות, שחברות תעופה ביטלו את טיסותיהן לארץ למשך שבועות ארוכים, ומניעת כניסות ויציאות משדות תעופה.

נוסייבה הדגיש את הצורך לגוון את מקורות התיירות על ידי התמקדות בתיירות פנים וקידומה כדי לפצות על חלק מאובדן התיירות הנכנסת מחו"ל, בנוסף לחשיבות שיתוף הפעולה והשותפות האמיתית בין המגזר הפרטי והציבורי מיד לאחר סיום המלחמה לקדם בצורה נכונה וראויה את העיר ירושלים, בירת המדינה הפלסטינית, כעיר בטוחה שמקבלת תיירות מכל העולם. זה דורש השקעה בתוכנית קידום מכירות גלובלית בשיתוף עם כל מחזיקי העניין ומעקב אחר מצבו של הצד השני. כמו כן, הוא ציין כי ירושלים חייבת להיחשב כעיר נצורה הסובלת מתיירות וקיפאון כלכלי, ויש לטפל במצבה הקשה במיוחד בתחום זה.

"אם המצב לא ישתנה, נסגור את המלון".

רמזי קופטי, מנכ"ל מלון סנט ג'ורג', אמר כי מצב התיירות הנוכחי הושפע מאוד, בעיקר מבחינת המחירים והיעדר תיירות נכנסת. אבל הסתמכנו בחלקו על תיירות פנים, בעיקר מאזור הצפון, ועל חלק מהאירועים באולמות המלונות במצב הנוכחי יש לנו אחוז נאה של עיתונאים זרים וכמה משלחות קטנות במחירים נמוכים בגלל המלחמה, ואנחנו פועלים. אובדן נפש, כיוון שההפסד בסגירת המלון גדול יותר מהאובדן בפתיחת דלתותיו. יש לנו 85 עובדים, כלומר 85 משפחות, ל-30% מהן יש תעודות זהות בגדה המערבית ואינן יכולות להגיע למלון עקב המלחמה. השעיית היתרי עבודה אנחנו מנסים לחלק את העבודה לשאר כדי שיוכלו לפרנס את משפחותיהם. גם אם לכל הפחות, תוך התחשבות בתנאים החברתיים והכלכליים.

קופטי אמר: אם המצב ימשיך להידרדר, נאלץ לסגור את דלתות המלון, אך אם תיפסק המלחמה, אנו מקווים תוך חודש-חודשיים שנשיג רווחים שיסגרו את הגירעון הכספי שנצבר לאורך התקופה הקודמת. עניין זה מצריך חישוב מדויק, משוואה ותקציב בהתעסקות בתיירות פנים והשקעה בהימצאות מתקנים חיוניים במלון כמו אולמות, בריכה על גג המלון ומסעדה מפנקת המספקת אוכל טעים ומפנק. השירותים הטובים ביותר.

הוא ציין כי מלון סנט ג'ורג' תלוי בתיירות דתית, בעיקר 70% נוצרים ו-30% איסלאמיים, תוך שהוא ציין שהתיירות הטורקית אבדה בגלל המתיחות באזור.

קופטי הסביר כי מלון סנט ג'ורג' נמצא בפיקוח חברת PADICO אחזקות, בראשות איש העסקים הידוע בשאר אל-מסרי, וכי הוא - כלומר רמזי קופטי - המנכ"ל שלו בירושלים. הוא הביע את תקוותו שהמלחמה תיפסק בגלל הטרגדיות האנושיות שהיא גרמה, בעוד שהתיירות והעסקים חייבים לחזור למצבם הרגיל יום אחד.

הוא הוסיף: מלון אל-משטל בעזה, המזוהה עם PADICO, נהרס כליל. באשר למלון ג'סיר פאלאס, המזוהה עם אותה חברה בבית לחם, הוא סגור כרגע.

אובדן ניסיון וכישורים

איש העסקים מוסא ג'רג'ואי אמר: התיירות מאז ה-7 באוקטובר נמצאת באפס משמעותי בגלל היעדר הכנסות. הוא סבר שעמידתם האיתנה נובעת מנוכחותם ארוכת השנים במגזר התיירות ומהניסיון שצברו בתחום זה, מה שגרם להם להיות סבלניים ולהתמודד עם אתגרים.

ג'רג'ואי הדגיש כי התיירות מתבססת על שלושה מגזרים, הראשון שבהם הוא תיירות נכנסת, בעיקר לערים ירושלים ובית לחם, וכן אוטובוסי תיירות ומשרדי תיירות נכנסת, שקיבלו רק מספר משלחות תיירות מאז אוקטובר, וכן אלה אינם מכסים את הוצאות לשכות התיירות.

Jarjoui הצביע על נקודה חשובה, שהיא אובדן הניסיון והמיומנויות שרכשו עובדים שלא נוכל לשמור עליהם, שכן הם נאלצו לחפש משרות אחרות בתחומים שונים. הוא הסביר כי בירושלים יש 50% מכוח העבודה, במישרין או בעקיפין, שיצר פלח בחברה ללא עבודה, ויצר סוג של אבטלה כתוצאה מהירידה בתיירות עקב האקטואליה המתמשכת.

הוא ציין כי הבעיה הגדולה ביותר העומדת בפני בתי המלון בירושלים היא המשך תשלום המיסים, לרבות מס ארנונה, למרות שהמלונות עומדים בטלה וסגירתם של חלקם, בנוסף להוצאות הקבועות של חשמל, מים ודמי שכירות. מה שמהווה ניקוז שמאלץ אותנו להסב את המלון לשירותים אחרים, וזה מוביל להפסד עצום בהכנסות בחדרי המלון, שיאלץ תיירים ללכת למלונות ישראלים.

הוא קבע כי אוטובוסים לתיירים, בתורם (רובם מודרניים), חשופים לנזקים ופחת עקב עצירתם לתקופות ארוכות, כך שערך הפחת מגיע ל-20% מדי שנה, מה שעולה לבעליהם הרבה כסף. ומאלץ אותם למכור אותם בחצי המחיר עקב ההפסד היומי הכולל, וחלקם פונים להסבתם לנסיעות להסעת תלמידים. מגזר זה נמצא בסכנת פשיטת רגל והרס.

ג'רג'וי הדגיש כי "בעלי חנויות מזכרות, בעיקר בעיר העתיקה בירושלים, סובלים מאוד בגלל תלותם בהכנסות מתיירות, וכי למעלה מ-50% מהחנויות הללו נמצאות בסכנת סגירה עקב הנטל הכספי המוגבר. עליהם והרעיון לשנות את סוג המקצוע".

הוא רמז, "אם המצב החריג הזה יימשך לאורך זמן, יהיה קשה להמשיך. אם היה לנו מספיק שמן, היינו נגמרים!"

הוא ציפה שבמקרה של סיום המלחמה, התאוששות התיירות תוכל להתחיל באוקטובר ובנובמבר 2025. הוא קרא לרשויות הרלוונטיות בירושלים "לפעול כדי לתרום לתמיכה במגזר התיירות, במיוחד באמצעות אספקת עובדים" משכורות לפחות לחודשיים כדי לשמר את הקטע הזה, שעובר נסיבות קשות, יש צורך לקיים מפלגות שנושאות בחלק מהעול איתנו בירושלים".

השפעת חומת ההפרדה והתכניות העירוניות על התיירות בירושלים

ראאד סעאדה, ראש התאחדות התיירות בירושלים ומלון ירושלים, אמר: "החבל על בתי המלון הפלסטינים בירושלים התהדקה החומה מונעת מהעיר את השווקים הטבעיים שלה, וביטול הטיסות מונע מירושלים הכנסות מתיירות. היא התלות העיקרית שלה, ותכניות עיריית הכיבוש להרחיב את היתרי הבנייה בפרברים היו לה השפעה עקיפה על פינוי העיר העתיקה וסביבתה מאדם ועל כמות הביקוש למסעדות המרכז, בתי המלון שלו, חנויותיו, והקמתו, כמובן, בנוסף לקבוצת שיטות אחרות שלא היו במקום. היתרון של תיירות ופעילות מסחרית בכלל.

הוא הוסיף: "בשנים הראשונות של שנת 2000, עקב הידרדרות המצב הפוליטי, כעשרים בתי מלון סגרו את שעריהם, ורובם נעלמו לנצח. ירושלים עומדת היום בפני תקופה קשה יותר ואתגר גדול יותר בשמירה על התיירות שלה. , מוסדות מסחר, תרבות וחינוך".

סעדה המשיך ואמר: "עלינו להזכיר כי לתנועה הפנימית מ-48 האזורים ולהתמצאות הכללית של הירושלמים לכיוון העיר העתיקה וסביבתה יש את ההשפעה הגדולה ביותר, והתקווה היחידה לשימור המורשת התיירותית והמסחרית הפלסטינית, ולכן אנו, כמלונות, קוראים לתושבי הארץ מלכתחילה להשתמש בשירותי ירושלים ככל שניתן "ולארגן תוכניות משפחתיות וקהילתיות בעיר העתיקה ובסביבתה כדי להגן על המורשת הזו מהכחדה".

סעדה אמר: "אנחנו גם מאמינים שלשיתוף פעולה עם ירדן בהיבט התיירותי עשוי להיות משקל שיגן על מוסד המלונאות הפלסטיני מהכחדה בלתי הפיכה התיירות המגיעה דרך ירדן, במיוחד התיירות האסלאמית וביקורים במסגד אל-אקצא, יגנו על ירושלים כמו זה הגן עליו כבר עשרים שנה".

שיתוק מסחרי וקיפאון כלכלי בשווקי העיר

יועץ התיירות טוני חשרם אומר: "אנחנו מדינה תיירותית שתלויה בתיירות נכנסת ותיירות פנים, ובמצב נורמלי זורמת לתיירות הנכנסת שלנו בכמויות תפקיד מרכזי בתחומי החיים השונים המדינה שלנו היא למעשה שגריר שמעביר מידע חיובי על המדינה בארצו ובחברתו, והוא מדבר על יעד התיירות הפלסטיני וההיסטוריה של ארצנו, והחשיבות הכלכלית של התיירות ידועה".

חשרם סבור שמאז אוקטובר 2023 נפסקו רוב שירותי התיירות בירושלים, התיירות הנכנסת נעלמה, בעוד התיירות הפנימית מועטה מאוד וההכנסות אפס בריבוע. הוא ציין כי ירושלים, בית לחם ויריחו מהוות את עמוד השדרה של הכלכלה, וללא תיירות המצב קשה, וספקי שירותי תיירות לרבות בתי מלון, בתי הארחה, מדריכים, מדריכי טיולים, מסעדות, אוטובוסים וכל המעגל הכלכלי. התיירות הסובבת נפגעה, וההכנסות פסקו, מה שהותיר השלכות בדמות משברים חברתיים ו"עוני" שגוברים על האבטלה ופגיעה במורשת התרבותית האסלאמית והנוצרית של האומה הערבית שלנו, בנוסף לשיתוק מסחרי, קיפאון כלכלי. קרע במרקם החברתי שהופיע בהגירה כפויה של כמה... משפחות שמחפשות פרנסה.

חשרם הצביע על כמה ביטויים לירידה בתיירות, לרבות ביטול הזמנות בבתי מלון ומשרדי תיירות נכנסים וסגירת שדות התעופה לשנה הבאה. המשמעות היא שהתיירות לא תחזור לפני הקיץ הבא, דווקא בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר של שנת 2025 אם התנאים משתנים לטובה. המשמעות היא להפסיד שנתיים תמימות, 24 ו-25, ללא תיירות.

כשרם, לעומת זאת, אישר את האמירה "התיירות היא הראשונה להיפגע והאחרונה להתאושש", בשל גובה התחייבויות הביטוח, הלוואות בנקאיות, עמלות חברת התעופה, תנאים כלכליים ופוליטיים קשים ומורכבים, וכן היעדר תמיכה וסיוע של המגזר הציבורי.

מי מגן על התיירות בירושלים מפני קריסה, שהיא הגדר המגנה על הכלכלה הלאומית? שאלה עם תשובה.