קרב המשא ומתן

לא פחות מתקיים קרב המשא ומתן בין המושבה מצד אחד לשני הצדדים של ההתנגדות הפלסטינית-לבנונית. תנועת חמאס וחיזבאללה, בתיווך מצרי, קטארי ואמריקאי, על קרב ההתנגשות, העימות והלחימה, בין שני הצדדים של המלחמה והסכסוך העקוב מדם, ועל התקפות הכוחות הקיצוניים הברבריים של המושבה המכוונים בצורה ברורה ובולטת. אזרחים, בין אם ברצועת עזה ובין אם ברחבי לבנון, אינם שונים מהתקפות המושבה ומהעסקה הרעילה המוצעת מצדה, ואומצת על ידי האמריקאים ומניסיונות לעבור אותה, במטרה לכפות ניצחון מדיני עבור המדינות. מושבה כתוצאה מהפצצות, הרס, הרס והתנקשויות, כך שנשק התעופה העליון של המושבה יהיה הכלי לכפיית תוצאות פוליטיות על פלגי ההתנגדות הפלסטינית והלבנונית.

קרב המשא ומתן, מבחינת המושבה וארה"ב, מחייב הפרדה בין המלחמה בלבנון למלחמה ברצועת עזה, במטרה להמשיך את המונופול הישראלי על הרצועה וההתנגדות הפלסטינית והמשך השיבה. של כוחות הכיבוש לרצועת עזה, ואפילו החזרת ההתיישבות כדי להשיג את המטרה המרכזית של פרויקט ההתפשטות הקולוניאלי הישראלי: כיבוש כל מפת פלסטין, להיות "המדינה היהודית" הרצויה עבורם, על פי המנטליות, העמדות והמושגים של הקואליציה הישראלית של ממשלת נתניהו: 1- מפלגות הימין הקיצוני, 2- עם המפלגות הדתיות היהודיות הקיצוניות.

ההצעות שהציגה ממשלת המושבה אינן כוללות את ארבעת הכותרות: 1- הפסקת אש מוחלטת, 2- החזרת העקורים לבתיהם בצפון רצועת עזה, 3- נסיגת כוחות הכיבוש מרצועת עזה, 4 - חילופי שבויים.

ארבעת התארים הם תואר הניצחון או התבוסה לשני הצדדים של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, ולכן ממשלת נתניהו דוחה כל אחד מארבעת התארים והשלכותיהם, משום שמשמעותם הסטת המצב המבצעי הנוכחי ממקום של כישלון: 1. - אי סיום ההתנגדות למרות החיסולים, ההפצצות המקיפות וההרס של בתים, בתי ספר ובתי חולים. רצועת עזה, 3- כישלון בעקירת הפלסטינים מחוץ לארצם מהרצועה לסיני, 4- הכישלון הרביעי יהיה דחיית הצעותיו להפסקת אש זמנית וחלקית.

מה שנתניהו השיג היה הרג של עשרות אלפי אזרחים פלסטינים, הרס ערים, כפרים ושכונות, וההתנקשויות באמצעות עליונות חיל האוויר, תמיכה אמריקאית-אירופית והעדר הגנות קרקעיות לפלסטינים וללבנונים, אבל הוא לא היה מסוגל לכפות כניעה, תבוסה או כניעה על תנועת חמאס וחיזבאללה, והוא לא הצליח. הוא מסוגל לכפות תבוסה על הפלסטינים ולסיים את יציבותם.

העמדה המוצהרת של חיזבאללה היא:

1- סירוב לבצע כל תיקון בהוראות החלטה 1701, או במנגנונים לביצועה.

2- המפלגה עדיין דבקה בעמדתה בתמיכה בעם הפלסטיני, ומסרבת להתנתק בין חזית לבנון לחזית פלסטינית בעזה.

3- עבורו, נשק ההתנגדות אינו נושא למשא ומתן, והתנגדות היא התואר המחייב שלו, וכל דבר אחר סותר את סמכותו האידיאולוגית ואת החשיבה הפוליטית שלו.

עמדת תנועת חמאס מבוססת על:

1- הפסקת אש מלאה, מקיפה וקבועה.

2- נסיגה מלאה מרצועת עזה.

3- החזרת העקורים לבתיהם ולמגוריהם.

4- הסרת המצור הבלתי צודק על רצועת עזה ואנשיה.

5- ערכו חילופי שבויים.

6- אספקת דרישות החיים של מזון, מים, תרופות ושיקום.

לכן, מכיוון שההצעות שהגישו הצדדים לגבי הפסקת אש זמנית מוגבלת, הגדלת מספר משאיות הסיוע וחילופי אסירים חלקיים אינן עומדות בדרישות המינימום של הפלסטינים, לכן הן נדחות, מבלי לסגור את הדלת למשא ומתן, גם לא מצד חיזבאללה. וגם לא על ידי חמאס.

הקרב יישאר פתוח, לוהט מבחינה צבאית ואינטנסיבית מבחינה פוליטית, עד שיהיו תנאים וגורמי לחץ המטילים ניצחון או תבוסה, או התערבות של צד שלישי ניטרלי, שעדיין אינו זמין.