בדו"ח שהכין המשרד הלאומי להגנת הקרקע והתנגדות להתנחלויות נכתב כי "חוות פסטורליות" הן תעשייה קולוניאלית פופולרית לאור תנאי המלחמה האכזרית שמנהלת המדינה הכובשת נגד עמנו ברצועת עזה ובגדה המערבית. לרבות מזרח ירושלים, לתפוס שטחים גדולים של אדמה פלסטינית באזורים המסווגים (C), בחסות רשויות הכיבוש.

המשרד הוסיף בדו"ח ההתיישבות השבועי שפורסם היום, שבת, "ישנן עדויות מתגברות המאשרות כי מאחזים קולוניאליים חקלאיים ופסטורליים הפכו לקרקע פורייה לאלימות קיצונית".

הוא נגע בניסיונותיהם של הקולוניאליסטים להדק את החבל על האזרחים ולהחדיר כוח אלים בקרב בני נוער בחוות פסטורליות, המתאמנים באידיאולוגיה של שנאה, אלימות וטרור, כפי שקרה בחוות "זוהר" ב. בקעת הירדן, שממנה יצאו מתנחלים, חלקם קטינים, לתקוף את המנהל בית ספר פלסטיני, "חוות חמקוק" ליד רמאללה ו"חוות ינון לוי" בדרום הר חברון.

מהדו"ח עולה כי המאחזים החקלאיים הקולוניאליים הראשונים הוקמו בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, ובהם: חוות "הר סיני" מדרום להר חברון, ושתי חוות מזרחית לעיר שכם על אדמות רוג'יב, בית דג'אן, בית פוריק. , סאלם ועזמוט, דהיינו: "אביראן בגבעות המושבה איתמר, וסקאלי ממזרח למושבה אלון מורה, לכיוון שפת הג'ור.

הוא ציין כי המספר הולך וגדל עם הזמן, שכן בתחילת 2017 הוא הגיע לכ-23 חוות ברחבי הגדה, ובסוף 2021 הוא הגיע לכ-60 חוות, אך כיום מספרם עולה על 90 חוות החולשות על כ-650 אלף חוות. דונם, או כ-12 אחוז משטח הגדה המערבית.

הוא הסביר כי השטחים המורחבים שבשליטת המאחזים הקולוניאליים הללו הפכו בימינו לשקולים, לפי מקורות ישראלים, לשטח הערים: דימונה, ירושלים, באר שבע, ערד ואילת.

לדבריו, את הפרויקט הקולוניאלי הזה יזם, על פי מקורות ישראלים, מי שנקרא זאב חפר (זמביש), האיש שדלתו פתוחה לנתניהו, כפי שאומרים רבים, ורואה בו את המוח של פרויקט השליטה בפלסטינים. אדמות.

האיש הזה עומד בראש קבוצת "אמנה", הזרוע המבצעת העיקרית להקמת מאחזים קולוניאליים.

עיתון "הארץ" ציטט אותו בראיון למגזין נדלן יוש (נדל"ן אזורי) שאמר "שימור קרקע פתוחה היא המשימה המרכזית של אמנה", ו"השיטה העיקרית שבה אנו משתמשים היא חוות שתופסים פי 2.5 מהשטחים". נכבשה על ידי מאות מושבות ביחד".

"אמאנה" היא עמותה קולוניאלית בראשות זאב חפר, שהיה מחבל ימני קיצוני בתנועת המחתרת היהודית בתחילת שנות השמונים. אבל בשנים הבאות הוא הפך למשפיע יותר המדינה העניקה לו הכיבוש מחזיק בפרס הרשמי הגבוה ביותר שלו (פרס ישראל) וכיום הוא המזכיר הכללי של האגודה, האחראית על בניית רוב המאחזים הקולוניאליים האלימים ביותר במערב. בַּנק. נכסיה מוערכים בכ-600 מיליון שקל (כיום כ-158 מיליון דולר). עם זאת, היא לבדה לא הייתה יכולה להביא לחיים פרויקט קולוניאלי שכזה.

המדינה הכובשת הפכה בשנים האחרונות את החוות הקולוניאליות למכשיר לשליטתה על הקרקע, והעניקה להם נדיבות יוצאת דופן, והעניקה להם עשרות מיליוני שקלים ישירות, באמצעות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות של המושבות, המחלקה להתיישבות. של ההסתדרות הציונית העולמית, ומהקרן הלאומית היהודי "קרן קיימט".

המדינה הכובשת הפכה בשנים האחרונות "חוות פסטורליות" לפרויקט ציבורי, והחלה להוציא עליו בנדיבות, כאשר עשרות מיליוני שקלים הועברו אליה ממשרדי ממשלה ישראלים ומרשויות מקומיות במושבות.

במקביל לכך, הודיע שר האוצר הישראלי סמוטריץ' כי הוא פועל להכשרת הכיבוש מבחינה משפטית. המדינה הכובשת פועלת למתן הלוואות להקמתם, הקצאת חוזים לשטחי מרעה, חיבורם לתשתיות, מימון הגנתם, קניית ציוד עבורם, חימושם והענקת מענקים כגון: "מענקי מרעה" ואף "מענקי השקעה מסחרית".

לפי עיתון "הארץ", בגיליון שלו מה-13 באוקטובר משתתפים לפחות שישה משרדי ממשלה ישראלים במימון ועידוד הפרויקט הקולוניאלי המסוכן הזה.

המדינה הכובשת רואה בחוות אלו אמצעי מוצלח לשליטה בשטח האדמה הגדול ביותר האפשרי במינימום כוח אדם.

בשנים 2020-2022 העניקה המדינה הכובשת מענקים ל-13 בעלי משקים בסכום מצטבר של 1.6 מיליון שקלים.

בממשלת נפתלי בנט (2021-2022) אושרה תכנית עבודה שנתית למחלקה להתיישבות, הכוללת סעיף העוסק בתכנון תשתיות חיוניות ומרכיבי ביטחון ליישוב הצעיר (מאחזים וחוות).

לפי הסעיף המעוות הזה, העבירה המחלקה 15 מיליון שקלים למשקים פסטורליים ב-2023, ובשנת 2024 שולש התקציב והגיע ל-39 מיליון שקלים נוספים, וגם 68 משקים קיבלו מימון ב-2023 בסך 7.7 מיליון שקלים לבניית כבישים. דרכי עפר אלו מהוות עורק חיוני לחווה, ובאמצעותן מתאפשרים למתנחלים להתרחב לעומק השטח הממוקד.

לא המוסדות של המדינה הכובשת בלבד נותנים חסות לפרויקט ההתיישבות המסוכן הזה, או הרשויות המקומיות בהתנחלויות, או מחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, אלא הקרן הקיימת לישראל "הקרן הקיימת לישראל". תומך מרכזי בפרויקט ההתיישבותי הזה, באמצעות השתתפותו בפרויקטים למען "נוער בסכנה", שצמח בשנים האחרונות כאמצעי ערמומי ומסוכן לטייח חוות במסווה של משימה חברתית המספקת שירותים לשיקום נערים. נשרו מבית הספר וחיים בשולי החברה.

באמצעות נוכחותם בחווה בחסות מסגרת "חינוכית" או "שיקומית", פועלת הקרן עם מוסדות במדינה הכובשת כדי לתת להם לגיטימציה החורגת מההקשר המקומי שהיא מעבירה אליהם, בשיתוף עם כמה משרדים , תקציבים משתלמים, שחלקם נכללים במה שמכונה "תכניות העשרה", שהיא מציעה על בתי הספר.

בתפקיד זה הפכה הקרן הקיימת לישראל (קרן קיימת) לתומכת חשובה בפרויקט הקולוניאלי המסוכן הזה, ותרומתה העיקרית היא במה שמכונה "פרויקטים לנוער בסיכון בחוות".

בכלל, בשנים האחרונות הפך המונח "נוער בסיכון" למוקד מדיניות הלבנת החוות הללו, ייפוי תדמיתן וגם שיווק תדמית זו בחו"ל.

על פי הדיווח, מגורים של בני נוער סוטים בחוות אלו תחת מטריית מסגרת "חינוכית" או "שיקומית" מעניקים למאחזים ולחוות הקולוניאליות הללו תדמית שונה.

בסך הכל, עד סוף 2023 השתתפו למעלה מ-200 בני נוער בפרויקט קק"ל בעשרות חוות בגדה, ושמונים מבני הנוער היו בין הנהנים מ-1.5 מיליון שקל (כ-415,000 דולר) שהועברו למועצת בנימין. "המחוז האזורי בגדה המערבית.

כמו כן, הקרן הקיימת העבירה סכום גדול יותר של כשני מיליון שקלים לעמותת ארצינו, שמימנה תוכניות הכשרה ל-150 צעירים ב-25 חוות נוספות.