הנכבה השנייה והיישוב הבא

החגיגה הסתיימה. חברי הכנסת של הישות בירכו אחד את השני ושמחו על הצבעת הרוב לשני החוקים. הצלחה עצומה עבורם, וכאב עמוק, כי שני החוקים על פני השטח מוציאים את אונר"א מהמשוואה, אבל מבפנים היא נשיקת המוות למען זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים ואישור מעשי ומוסרי גדול. עבורם בגיבוש התפיסה שירושלים היא מאוחדת, ואין מקום למחנה פליטים או למטה אונר"א וגם לא לפליטים הרשומים בו בבירתנו.

"זו הבירה שלנו, ולא נחלוק אותה עם אף אחד".

יש להם זכות לחגוג! זהו ניצחון מזהיר (!) ומעלה את רכבת יישוב הפליטים הפלסטינים בירדן, לבנון וסוריה על מסלולה הממשי לעבר המטרה הרצויה.

זהו ניצחון מר כמו עפר במהלך מלחמת הג'נוסייד בעזה, שכן מדיניות הרעב, צמא והרג גלוי ושיטתי (אין כאן אקראיות) עברה כברת דרך (באחד מביטוייה המפורטים) במניעת אונר"א לעבוד ביעילות בעזה ולבסס את השליטה שלהם על איזה סיוע מובא ומתי, היכן וממי לפני כל צד, ולהבטיח שלאונר"א, ולאומות המאוחדות כולה, לא יהיה שום תפקיד ממשי בשלב של מה שנקרא שיקום (או יותר נכון, הנדסה מחדש) של עזה. יש להם את הזכות לחגוג ולהתמוגג.

החגיגה שלהם הסתיימה, והם ממשיכים לתרגם הישגים כאלה וליצור עובדות בשטח ברציפות. כאן טמון כוחם: פעולה ויצירת עובדות בשטח בכל מחיר.

החלה מסיבה חדשה של ישיבות סטירות, יללות ויללות, והחל זרם חדש של הצהרות הוקעה וגינוי, חלקן היו כנות, אך ללא השפעה, ורבות מהן היו הצהרות צביעות ושקריות, במיוחד אמריקאיות ובריטיות. אולי אין צורך בפסקה המתייחסת להצהרות השחוקות והעצלות של הליגה הערבית, מדינות האיסלאם ואגודות זכויות אדם.

עשינו הרבה רעש בעולם כשתיארנו את ההשלכות של ההצבעה של חברי הכנסת של הישות, ואמרנו שזו החלטה פשיסטית, ניתוק חבל ההצלה והפרה של אמנת האומות המאוחדות שנכנס למילון התיאורים שלנו הוא שההחלטה "סותרת את האמצעים הזמניים שננקטו על ידי בית הדין הבינלאומי במקרה של רצח עם" ודברים נוספים. המזכ"ל הרשים אותנו בציוץ שלו שההחלטה הייתה "הרת אסון", מכיוון שחשבתי שההחלטה לא הייתה הרת אסון, אז עלינו להודות לו על ההבהרה החשובה שלו! הדובר הרשמי שלו גמגם בהצהרה שחשפה את חוסר היכולת של האו"ם, לפיה הארגון מעריך את תגובתו לשני החוקים וכי "התגובות שלנו יהיו שליליות, האם האמירה הזו לא כואבת בשיתוק שלה? !

הכנסת אישרה אתמול את "ההתחלה המאוחרת ביישום הוראות החוק", ונתנה לרשות המבצעת פרק זמן של 90 יום ליישם את הרציונל והוראות החוק במניעת פעילות אונר"א וסגירת המטה שלה (זה יכלול נוכחותה ושירותיה בכל השטחים הכבושים). 90 יום למצוא חלופות לאונר"א בעזה, להפוך את הפיצול והפירוק של הסוכנות בירושלים ובגדה המערבית, ולמצוא לה חלופות ממוצא מקומי, אזורי ובינלאומי. לאחר מכן, מתחיל תהליך יישוב הפליטים הפלסטינים מחוץ למדינה בפועל. וזה מה שיהיה!

לנו, פלסטינים, ערבים, איסלאמיים, אזוריים ובינלאומיים, אין שום תנועה מעשית ויעילה להתעמת עם החלטת הישות ותרגומה שלאחר מכן בשטח.

אולי הדרישה לאמץ את משוואת הגירוש לגירוש (הוצאת הישות מהאו"ם בתמורה לגירוש אונר"א) תישאר מרחפת במסגרת משאלת לב.

אז, הסדרה הסתיימה, ואין חלק שני. יש להם חגיגות והישגים על פני כדור הארץ, ואנחנו שמנו שלט "נא לא להפריע" על חדר השינה והמעונות שלנו.

——

90 יום ליישם את ההחלטה לגרש את אונר"א מירושלים ולמנוע את פעילותה בשטחים הכבושים, אז מה עלינו לעשות? יש להם חגיגות והישגים על פני כדור הארץ, ותלינו שלט "נא לא להפריע" בחדר השינה ובמעונות שלנו.