מוין אל-טאהר: אמריקה וישראל הצליחו להשיג הישג אסטרטגי על ידי הפרדת התיק הלבנוני מהפלסטיני

חאתם אל-פלאחי: האסטרטגיה הישראלית כלפי חיזבאללה הוכיחה את כישלונה, ומערכת הפיקוד והבקרה עדיין מגובשת

ד. חאלד אל-עזי: דבריו של הגרי על הפסקת האש הקרבה משקפים תוכנית ישראלית לסיים את המלחמה לפני הבחירות בארצות הברית

ד. Munther Hawarat: יש אינדיקציות לכך שישראל עשויה לסיים את הפעילות הקרקעית שלה בדרום לבנון בתגובה ללחץ האמריקאי

בניגוד לנתונים ולעובדות בשדה הקרב בדרום לבנון, המדינה הכובשת מעלה את תקרת דרישותיה לקבל הפסקת אש, כך שהיא לא מוגבלת עוד להרחקת לוחמי חיזבאללה מעבר לנהר הליטני, אלא לשרטט מחדש את המדיני. מפה בלבנון ובחירת נשיא חדש לפי שיקולים שונים על אלו שנקבעו על ידי המפלגה והמגמה הפוליטית שהיא מייצגת.

למרות שחלפו כעשרים יום, צבא הכיבוש לא הצליח לרשום פריצות דרך לשטח לבנון, להיפך, הוא סובל מהפסדים חסרי תקדים בקרב חייליו, קציניו והטנקים, מה שמפעיל לחץ על ראש ממשלת ישראל. להשיג הישגים פוליטיים, בתמיכתם של בעלי בריתו האמריקאים והאירופיים גדולים בהרבה מהישגי צבאו בחזיתות הקרב.

אבל השאלה היא: האם ניתן להגיע להסכם הפסקת אש בחזית לבנון במנותק מחזית רצועת עזה? או שמא מה שחזר שוב ושוב על ידי מזכ"ל חיזבאללה, השהיד חסן נסראללה, ואחריו על ידי סגנו נעים קאסם, על החיבור בין שני הדרכים, וכי אין לעצור את חזית התמיכה אלא בעצירת תוקפנות ברצועת עזה, אז מה לאחר שהעימות בחזית לבנון התרחב וכבר לא היה רק חזית תמיכה?

משא ומתן רציני להפסקת אש בחזית לבנון

Moin Al-Taher, a researcher at the Arab Research Center, confirmed to “ے” that the United States of America and Israel succeeded in achieving a strategic achievement by separating the Lebanese file from the Palestinian file, in light of recent developments.

אל-תהיר ציין כי סיסמת הקישור בין הפסקת האש בחזית הצפונית להפסקת האש שלה בחזית הדרום החלה לדעוך, שכן מתנהל משא ומתן רציני להשגת הסכם הפסקת אש.

אל-טאהר הסביר כי קיימת הסכמה בין ארה"ב וישראל שאסור למלחמה זו להסתיים רק בהחלשת היכולות הצבאיות של חיזבאללה, אלא בשרטוט מחדש של המפה הפוליטית והעדתית בלבנון.

הוא הסביר כי לדרישות הקשורות לנסיגת כוחות חיזבאללה מאחורי נהר הליטני או נהר אוולי, ולתנאי שלוחמיהם לא ישובו דרומה, אין ערך ממשי מבחינה צבאית, שכן רוב הלוחמים הם תושבי אזורי הדרום הללו, מה שמקשה על השגת תנאים כאלה מבלי לנסח מחדש את המשוואה הפוליטית והעדתית בלבנון.

אל-תהיר הדגיש כי הפסקת האש הצפויה עשויה להיות שברירית וזמנית, ועשויה להימשך רק עד תום הבחירות האמריקאיות ועתידו של הממשל האמריקני הבא יתברר.

תגובה ישראלית ממושמעת לאיראן

מנגד, אל-טאהר אמר כי התגובה הישראלית לאיראן עם שחר אתמול הייתה ממושמעת בהתאם להסכם האמריקני-ישראלי, וכי נתניהו נכנע ללחץ האמריקני עליו להפוך את תגובתו לאיראן לממושמעת, כך שהסיכויים התגובה האיראנית למתקפה זו עשויה להיות לא גבוהה.

הוא הוסיף: לאיראן יש תירוץ לכך, שהוא הדיבור המוגבר על הפסקת אש בלבנון ובעזה, שהממשל האמריקני עושה מאמצים בשלב זה להשיג, וזה אותו טיעון שהשתמשו בו כשאיסמעיל הנייה נשא קדושים. באיראן, והיא נמנעה מלהגיב במשך זמן רב בתואנה שיש משא ומתן להשגתה של הפסקת אש באזור זה, והיא לא רוצה להיראות כמכשילה ניסיונות כאלה.

החוקר אל-טאהר נגע במאמצים שנעשו להשגת הפסקת אש בעזה, שעשויה להימשך שבועיים או יותר, וציין כי הסכם זה מונע מבקשת ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, המעדיף להרגיע את המצב. להפסיק את ההסלמה בתקופת הבחירות בארה"ב.

אל-תהיר הסביר כי הממשל האמריקני סבור כי המשך הקרבות ומלחמת ההשמדה עשויים להשפיע לרעה על סיכוייו לנצח בבחירות הקרובות.

הוא גם ציין כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עשוי לנצל את הפסקת האש הזמנית כדי להציג זאת כניצחון ראשוני, במיוחד לאחר מות הקדושים של יחיא סינוואר והלחץ שהופעל עליו בנוגע לעסקת החליפין האחרונה, בנוסף למה שנראה לו כהישג. בגירוש תושבי מחנה ג'בליה.

אל-תהיר הסביר כי ייתכן שנתניהו נוטה להסכים להפוגה זמנית, אך הוא נותר כבן ערובה להתפתחויות במצב האזורי ותוצאות הבחירות האמריקאיות, כמו גם למידת השגת היעדים הישראלים בשטח, מה שהופך הפסקת אש אפשרות זמנית עם אפשרות לחידוש הלחימה מאוחר יותר.

חיזבאללה החל להחזיר לעצמו את יכולות הלחימה שלו

בתורו, האנליסט הצבאי חאתם כרים אל-פלאחי אמר שהאסטרטגיה הישראלית כלפי חיזבאללה הוכיחה את כישלונה בהשגת היעדים הרצויים, שכן ישראל הסתמכה על קריסת מערכת הפיקוד והבקרה של חיזבאללה לאחר שהתמקדה במנהיגים בולטים, כולל מזכ"ל המפלגה. אבל חיזבאללה החל להחזיר לעצמו את יכולות הלחימה שלו.

Al-Falahi explained to “ے” that the battle on the Lebanese front differs greatly from the Gaza front, which may be one of the errors of judgment of the Israeli military leadership regarding Hezbollah’s strength in Lebanon.

הוא הצביע על כך שהאבידות שנגרמו לצבא הישראלי עולות, כאשר הצבא לא מצליח להשיג פריצות דרך חשובות, שכן הוא עדיין נע לאורך רצועת הגבול בין השטחים הכבושים ללבנון.

אל-פלאחי הדגיש כי אופי השטח ההררי כופה סוג נוסף של לחימה, שחסרה לכוחות הישראלים, מה שגורם להם לא להתקדם במהירות.

הוא הוסיף: היכולות של האוגדות הצבאיות הישראליות שונות בבירור, שכן אוגדה אחת (אוגדה 98) הצליחה להגיע להישגים מסוימים, בעוד שדיוויזיות אחרות לא הצליחו להתקדם לעבר האזורים הלבנוניים כמו מארון אל-ראס ולבונה.

אל-פלאחי ציין כי ישראל החלה לדבר על החלטת האו"ם 1701, הקובעת את פירוק חיזבאללה מנשקו, כאמצעי להשגת מטרותיו מבלי להשלים פעולות צבאיות. למרות ניסיונות ההסלמה הישראליים באמצעות הפצצה מתמשכת של פרברי הדרום והבקעה, חיזבאללה ממשיך לירות את הטילים שלו בעוצמה הולכת וגוברת לעבר חיפה ותל אביב, מה שמגביר את הלחץ על העורף הישראלי, ומשפיע לרעה על הכלכלה והתמיכה הציבורית בפריים. השר נתניהו.

אל-פלאחי הוסיף: "התוכנית הישראלית שייסדה את תחילת המערכה הצבאית הפכה לבלתי ישימה, מה שגרם למנהיגי הצבא הישראלים לדבר על השלבים האחרונים של המבצע".

עם זאת, אל-פלאחי סבור כי כל הפסקת לחימה מחייבת תנאים מדיניים, שכן חיזבאללה לא יסכים להפסקת לחימה כל עוד ישראל שולטת בחלקים מרצועת הגבול, מה שמעיד על נחיצות הסכמה מדינית בין שתי המפלגות לגבי הבאות. שָׁלָב.

הגבלת יכולות המפלגה והחלשת השפעתה בלבנון

האנליסט הפוליטי הלבנוני, ד"ר חאלד אל-עזי, אמר מצדו: הצהרתו של דובר צבא ישראל דניאל הגרי, על האפשרות של הפסקת אש תוך שבוע-שבועיים, משקפת תוכנית ישראלית מכוונת שמטרתה לסיים את הפעולות הצבאיות לפני הבחירות האמריקאיות. .

אל-עזי הסביר כי פעולות אלו קשורות לבנק מטרות הכולל פגיעה בכל התשתית הצבאית, הביטחונית, הבריאותית והלוגיסטית של חיזבאללה, והסביר כי המטרה היא להגביל את יכולות המפלגה ולהחליש את השפעתה בלבנון.

אל-עזי הוסיף: "האסטרטגיה הישראלית מתמקדת גם בהשמדת מנהרות, תעלות ותשתיות שהקים חיזבאללה, מה שמחזק את השליטה של ישראל באזורי הגבול ומאפשר לה להטיל "אזור בטוח".

הוא הדגיש כי התקיפות המוגברות מטרתן ליישם את החלטת מועצת הביטחון מס' 1701, הכוללת פריסת צבא לבנון וכוחות חירום בינלאומיים בדרום לבנון ומניעת נוכחות חיזבאללה באותם אזורים.

בהקשר זה ציין אל-עזי כי ישראל שואפת להשיג מטרות אלו בברזל ובאש לאור הלחץ והתמיכה האמריקאית של מדינות אירופה.

אל-עזי ציין כי התנועות הצבאיות של ישראל, בנוסף ללחץ הבינלאומי, באות במסגרת רצונם של וושינגטון ובעלות בריתה להסדיר את המצב המדיני והביטחוני בלבנון, שעשוי לבוא לידי ביטוי במצב הכלכלי שם, במיוחד עם כישלונה של לבנון להגיב לתנאים בינלאומיים הקשורים לתמיכה כספית, לאחר שהוכנסה לרשימה האפורה בעולם.

פגישות סודיות בפריז

אל-עזי התייחס לפגישות חשאיות שהתקיימו לאחרונה בפריז, במהלכן הפעילה צרפת לחץ רב על המשלחת הלבנונית, במטרה להגביר את הביטחון ולבנות מחדש את הסמכות המדינית הלבנונית.

אל-עזי מסר כי ישראל מצפה שהממשל האמריקני החדש יעביר תיק הכולל את כל הפרטים על האתגרים הצבאיים והביטחוניים מול חיזבאללה, מה שיאפשר לממשל החדש לנהל משא ומתן הולם עם הצדדים הנוגעים בדבר.

המאמץ הישראלי הזה מצביע על כך שאם ייפסקו הפעולות הצבאיות, הפסקת האש לא תביא לסיום המשבר. במקום זאת, מדובר בהקדמה להבנות עתידיות ארוכות טווח שמטרתן לייצב את אזור הגבול, ואולי למצוא פתרונות קיצוניים למתח הקיים.

אל-עזי הסביר כי ההצהרה של ישראל על הפסקת הפעולות הצבאיות היא הצהרה אסטרטגית "מוקשים" הנושאת כוונות מרובות, כולל לאפשר למשא ומתן הישראלי לפתוח את הדלתות למשא ומתן ולהטיל את תנאי ישראל על לבנון באופן התואם את הצבא החדש. ומציאות פוליטית.

לחץ בינלאומי על וושינגטון לעצור את המלחמה

באשר לסופר והאנליסט הפוליטי הירדני, ד"ר. Munther Hawarat told “ے”: There are indications that Israel may end its ground military operations in southern Lebanon in response to American pressure.

חווארת ציין כי מגמה זו באה כתוצאה מהלחץ הבינלאומי הגובר על ארצות הברית להפסיק את המלחמה בלבנון, מה שגרם לישראל לקבל חלקית את הלחצים הללו.

חווארת הסביר כי נראה שישראל השיגה כמה מיעדיה הצבאיים בלבנון והחלה לראות סימני התפוררות בבריתות התומכות בחיזבאללה, שכן כמה בעלות ברית לשעבר, כמו גבראן באסיל, פנו נגדה. גם גורמים המזוהים עם המפלגה החלו בדרישה לקבל את יישום החלטה בינלאומית מס' 1701.

הוא הוסיף: ישנן תהיות האם הפתרון בלבנון יהיה תלוי ביישום החלטה 1701 בלבד, וציין כי תגובתה של ישראל ללחץ האמריקני הופיעה גם במתקפה המוגבלת שהיא הפנתה נגד איראן, שהגיעה לאחר מות הקדושים של יחיא סינוואר.

חווארת אישר כי התפתחויות אלו עשויות להצביע על תחילתו של שינוי אסטרטגי במהלך התוקפנות הישראלית נגד עזה ולבנון, אך הוא מאמין שפרטי השינוי הזה יישארו לא ברורים ועשויים להישמר בסוד בשלב הבא.