המצוות שכתב השהיד יחיא אל-סינואר בכתב ידו, ופרסמו אתמול "אלקודס", בהן הפציר בלוחמיו לשמור על העצורים, להאכילם ולטפל בהם ולהבטיח את חייהם, חושפות את ההבדל. וקרע שמפריד בין הקורבנות והרוצחים בתורת הלחימה, בין מוסר לברבריות, ובין ערכים וחוקים אנושיים ובין האורגיות, נטיות היוהרה ותאוות הרצח השולטות בפושעים רצחניים.
בעוד אסירים רבים נהרגו במחנות הכיבוש ובבתי הכלא בעינויים וברעב, המצב הבריאותי שבו הופיעו העצורים לאחר העסקה הגרועה ששחררה אותם מדבר בעד עצמו נראתה כבעלת רמת אלגנטיות שעלתה על האלגנטיות שלה.
לנתניהו לא אכפת מהעצורים, ומאחל להם למות.
נתניהו משתמש בקלף העצורים כדי להמשיך לנקום, להכפיל את ערימות ההריסות ולפתוח על חלקן ריבועים, מג'בליה ועד הפרבר, עד טהרן, כדי להגשים את חלומו לעצב מחדש את האזור ולהתקין את עצמו כמלך. ג'ונגל שאין בו חוקים ותקנות, מלבד מה שמשרת חלומות של התרחבות ודחפים של יהירות.
תפסיקו את מלחמת ההשמדה עכשיו..!
שתף את דעתך
בכתב ידו!