ד. דלאל עריקאת: ישראל שואפת לרוקן את האדמה כדי לספח אותה לפרויקט הקולוניאלי-מתיישבים

חליל שהין: המלחמה דוחפת להשגת תוכנית ישראלית ארוכת טווח להנדסה דמוגרפית בעזה

סולימאן בשארת: ישראל מבקשת לערער את הזהות המקורית של רצועת עזה וליצור מודל חדש לנוכחות פלסטינית בה

ד. עבד אל מג'יד סוויילם: ממשלת הכיבוש מנסה לנתק חלק גדול מהמגזר כדי לסחוט את העולם בכל התנחלות עתידית.

ניהאד אבו גוש: התוכנית עשויה להצליח אם השתיקה הבינלאומית תימשך... ומה שעומד בדרכה עומד איתן על הקרקע

לאור ההתפתחויות המהירות בשטח ברצועת עזה, במיוחד עם הפעלת כוחות הכיבוש הישראלים את מה שמכונה "תוכנית הגנרלים" בצפון הרצועה, עולות מספר שאלות לגבי עתידה של הרצועה לאור התוכניות המבוצעות. שמטרתם למגר את אזורי הצפון ולהרחיב את פרוזדור נצרים מדרום לעיר עזה, על רקע חשש להשבת ההתיישבות והשליטה בעושר.

Writers, political analysts, and university professors believe, in separate conversations with “ے,” that this plan and the goals it exceeds come simultaneously with increasing calls for the re-settlement in some areas adjacent to the Gaza Strip, which places the fate of עזה לפני אתגרים חדשים, ומעלה חשש גובר משינויים קיצוניים במפה הגיאוגרפית, הדמוגרפית והפוליטית של המגזר.

הם מציינים כי פעולות צבאיות אלו מטרתן גם לצמצם את אוכלוסיית עזה באמצעות עקירה כפויה או מרצון, תוך ניצול היקף ההרס שהם גורמים לתשתיות ולדיור.

הם מציינים כי פעולות ההשמדה הללו אינן אקראיות, אלא באות כחלק מתוכנית ארוכת טווח לעיצוב מחדש של ההרכב הדמוגרפי של הרצועה, התורמת להקלת השליטה הישראלית על אזורים ספציפיים, והפיכת עזה לאזור עם נמוך יותר. צפיפות אוכלוסין.

בנוסף ליעדים הדמוגרפיים הללו, ישראל מבקשת, על פי סופרים, אנליסטים ופרופסורים באוניברסיטאות, לחזק את הדומיננטיות הכלכלית שלה על ידי שליטה בעושר של עזה, במיוחד במשאבי הגז החדשים שהתגלו בחופיה, כחלק מתוכנית רחבה יותר לשליטה במשאבי הגז. במזרח הים התיכון, באופן שמחזק את מעמדה של ישראל כמקור אנרגיה מרכזי באזור, הוא פותח את הדלת לפרויקטים ישנים חדשים של הרצועה.

הם מסבירים שישראל מבקשת לכפות מחדש את הממשל שלה על חלקים מעזה, או להקים אזורי ממשל מקומיים בפיקוח ישראלי ישיר או עקיף, אבל הם מאמינים שכל מה שישראל מתכננת עלול להתנגש עם איתנות ההתנגדות, וההולכת וגוברת של אזורי התנגדות. עמדות בינלאומיות המתנגדות לתוכניות אלו, אך עתידה של עזה נותר תלוי באיזונים הפוליטיים והצבאיים באזור.

מיגור ההתנגדות היה עילה לעקירה ולהתיישבות

ד"ר מאשר. דלאל עריקאת, פרופסור לדיפלומטיה ויישוב סכסוכים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה, שנה לאחר פשע רצח העם, מוכיחה לעולם שישראל מכוונת לא רק לתנועת חמאס, אלא להסדר קולוניאלי מקיף. פרויקט שמטרתו לספח את שאר השטחים הפלסטינים.

עריקאת מציין כי האסטרטגיה בה נוקטת ממשלת הימין הקיצוני בראשות בנימין נתניהו, ומה שהודלף ב-13 באוקטובר, חושפת תוכנית צבאית ומודיעינית ישראלית המבקשת לעקור את תושבי עזה, בין אם מרצון ובין בכפייה, לסיני. במטרה לפנות את אדמת האוכלוסייה לקראת סיפוחה לפרויקט ההתיישבות הישראלי.

עריקאת מבהיר כי תוכנית זו אינה חדשה, אלא היא חלק מהשלמת הפרויקט הקולוניאלי שישראל ביקשה זה מכבר, שכן עריקאת סבור שנתניהו וממשלתו הקיצונית מבקשים להשיג אסטרטגיה זו בכל האמצעים האפשריים.

עריקאת מאמין שהשלב הבא עשוי להיות עד לעוד התנחלויות או ממשל אזרחי ישראלי שישלוט בעזה, ומציין שהמטרה הגדולה ביותר של ישראל היא לא לחסל את חמאס, אלא לשלוט באדמה ולעקוף את תושביה.

עריקאת מציין שכל השיטות של רצח עם, הרעבה ומצור שמתבצעות, בנוסף להימנעות מכל משפט או עונש בינלאומי על פשעים אלו, תורמות למטרה אסטרטגית זו.

פועלים להפרדה מוחלטת של עזה מהגדה המערבית

עריקאת מזהיר כי ישראל פועלת להפרדה מוחלטת של רצועת עזה מהגדה המערבית, המהווה איום ישיר על זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, וכן על האפשרות להקים מדינה נפרדת בעזה, מבודדת מהמדינה. הגדה המערבית.

עריקאת רואה בכך איום מרכזי על אחדות השטח הפלסטיני, ומציין כי קיימים תרחישים לביסוס שלטון בפיקוח בינלאומי או אזורי בעזה, אשר יחזקו את שליטתה של ישראל בגדה המערבית ויחלישו את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית משולבת. הגדה המערבית ורצועת עזה.

מנגד, עריקאת מסביר כי מיגור ההתנגדות היה העילה העיקרית שעליה הסתמכה ישראל בתחילת המלחמה בעזה, אך המצב התפתח לפשע מקיף של רצח עם המכוון לעם הפלסטיני מכל הכתות.

עריקאת מציין כי הפעולות הצבאיות הישראליות משתמשות בכל מיני כוח וציוד צבאי, כולל טילים, כדי להשמיד כל דבר הומניטרי בעזה.

עריקאת גם סבור שרבים מהניתוחים שקישרו את הפיגוע ב-7 באוקטובר לניסיון לבלום הסכמי נורמליזציה בין ישראל לכמה מדינות ערביות לא צלחו.

עריקאת מסביר כי התקיפה דחתה את ההסכמים הללו, אך לא מנעה אותם לחלוטין, וכי ייתכן שהם יחזרו לקדמת הבמה בכל עת, במיוחד אם עצירת זרימת הדם הפלסטיני ברצועת עזה תוצג כמחיר עבור הסכמים אלו.

צמצום שטח המגזר וצמצום אוכלוסייתו

הסופר והאנליסט הפוליטי חליל שהין מסביר כי את המלחמה ברצועת עזה, מנקודת מבט של אסטרטגיות צבאיות ופוליטיות ישראליות, ניתן להסביר בהתייחסות להצהרותיו של ראש המועצה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, באוקטובר 2023. ימים לאחר פרוץ המלחמה.

לדברי שהין, הנגבי הצביע על אי הוודאות לגבי תוצאות המלחמה ברצועה, אך הדגיש שתי מטרות בסיסיות: צמצום שטחה של רצועת עזה וצמצום אוכלוסייתה.

שאהין סבור כי הצהרות אלו, אף שלא הוכרזו רשמית, מדגישות את המטרות הישראליות האמיתיות, החורגות מעבר לחיסול היכולות הצבאיות והממשלתיות של חמאס בעזה והחזרת עצירים ישראלים, למה שניתן לתאר כ"הנדסה דמוגרפית" של הרצועה.

שאהין מציין כי הנדסה זו מתבצעת באמצעות הרס נרחב של תשתיות, מגורים ומוסדות בעזה, מה שמוביל לעקירת תושבים מאזוריהן.

לדברי שאהין, כוונותיה של ישראל ברורות באמצעות הטלת שליטה צבאית על חלקים מרצועת עזה, לרבות ציר נצרים במרכז וציר פילדלפיה בגבול עם מצרים, בנוסף לרצועת הגבול מצפון לדרום הרצועה. מה שעשוי להסתכם בשליטה מוחלטת ברבע משטח עזה.

המבצעים הצבאיים הללו, לפי נקודת מבטו של הסופר והאנליסט המדיני חליל שאהין, מטרתם לדחוף את תושבי עזה בעתיד לעקירה כפויה או להגירה מרצון, בהתחשב בכך שהרצועה, עקב המלחמה, הפכה למקום בלתי ראוי למגורים. אזור שחסר את צרכי החיים המינימליים.

שאהין סבור כי המלחמה ברצועת עזה דוחפת להשגת תכנית ארוכת טווח להנדסה דמוגרפית בעזה, באמצעות צמצום האוכלוסייה והפיכת הרצועה לאזור עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יותר.

שאהין מציין את הרחבת מסדרון נצרים ומסדרון פילדלפיה כאינדיקטורים לכוונותיה של ישראל להישאר ברצועה לאורך זמן.

תוכנית גדולה יותר מ"תוכנית הגנרלים" לרוקן את צפון עזה

שהין מציין כי המבצעים הצבאיים המתמשכים של ישראל בצפון עזה חורגים מ"תוכנית הגנרלים" שהציע האלוף יגאל איילנד, שמטרתה לעקור את האוכלוסייה מצפון עזה לכיוון דרום, והיקף ההרס בג'בליה, בית לאהיה. , בית חנון ואחרים משקפים את חומרת המתרחש, שבהם נהרסים ונשרפים מרכזי מקלט כדי למנוע מתושבים לחזור לאותם אזורים.

שאהין סבור שצעדים אלו הם חלק מתוכנית גדולה יותר לריקון צפון עזה, שם מתבצעות פעולות צבאיות ישראליות ללא הסבר ברור של המטרה הסופית, אך הוא מציין כי ייתכן שישראל מיישמת תערובת של תוכניות צבאיות שמסתובבות, כולל את רעיונותיו של שר צבא הכיבוש, יואב גלנט, לגבי הקמת אזורי כיסים בצפון רצועת עזה להכנסת סיוע וחלוקתו באופן שיחלק את האוכלוסייה וינהל את האזורים הללו באמצעות יחידים או כנופיות מקומיות.

שאהין סבור כי ישנה מגמה גוברת בממשלת ישראל להחזיר את ההתיישבות ברצועת עזה, במיוחד לאחר התבטאויות של שרים כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שקיימו כנס הכנה להתיישבות ברצועה.

שאהין סבור כי נתניהו, למרות שהותיר את השטח פתוח לפרשנויות שונות, סולל את הדרך לכיבוש חלקי של רצועת עזה ולהמשך פעולות צבאיות שעשויות להביא בסופו של דבר להתיישבות מחודשת באזורים מסוימים ברצועה, במיוחד צָפוֹן.

שאהין מזהיר כי התרחיש הגרוע ביותר עלול להתגשם אם הכיבוש הצבאי הישראלי בעזה יימשך, בין אם בניהול ישיר ובין אם באמצעות הקמת מינהלים מקומיים בדומה לאגודות כפרים או למינהל אזרחי בגדה המערבית.

שאהין מציין כי תוכנית זו, כפי שהזהירו מנהיגי צבא הכיבוש מפניה, תערב את ישראל באופן ישיר בניהול עזה, דבר שיגדיל את הנטל מבלי להשיג את המטרות המוצהרות, כמו חיסול חמאס או החזרת עצירים ישראלים.

חוסן מול תוכניות כיבוש והתיישבות

שאהין מציין כי ההתנגדות הפלסטינית ועמדות אזוריות ובינלאומיות עלולות להפריע לתוכניות אלו, ומדגישה את חשיבות האיתנות של תושבי עזה מול ניסיונות העקירה הכפויה, וכי הפלגים הפלסטיניים, אם יושג חזון בהסכמה ומקיפה. הקמת מבני ממשל שיתופיים בעזה הקשורים לגדה המערבית, תגביר את התמיכה האזורית והבינלאומית בפלסטינים.

שאהין מצפה שהמשך הכיבוש הצבאי הישראלי ברצועת עזה עשוי לפתוח את הדלת להתיישבות חדשה ברצועה, אך שאהין, מנגד, מציין כי עמדותיהם של גורמים אזוריים ובינלאומיים, במיוחד הממשל האמריקאי, עשויות לשחק תפקיד במניעת מימושה של תוכנית זו, בנוסף לאיתנות ההתנגדות הלבנונית בחזית, שעלולה להשפיע על מהלך המלחמה בעזה, ולכן תוכניות הכיבוש אינן גורל.

מטרות ישראליות

הסופר והאנליסט הפוליטי סולימאן בשאראט מצביע על המטרות העיקריות שישראל מבקשת להשיג מפעולותיה הצבאיות בצפון רצועת עזה, שהן יצירת מודל חדש לנוכחות הפלסטינית ברצועה על ידי הקמת שכונת מגורים על פי החזון הישראלי. שניתן לשלוט באמצעות רשות מקומית.

בשארת סבור כי הצלחת מודל זה תגביר את יכולתה של ישראל ליישם אותו על כל רצועת עזה, ויאפשר לה להשיג את מטרותיה במלחמה, שכן המטרה העיקרית, לפי תפיסה זו, היא לעצב מחדש את הדמוגרפי, הגיאוגרפי, המדיני. והמציאות המנהלית של הרצועה, בהתאם למה שישראל מכנה "היום שאחרי המלחמה".

התקשרות עם חברות אבטחה אמריקאיות ליישום התוכנית

בשארת מציין כי קיימת תוכנית צבאית ישראלית המבוססת על חזון הגנרלים הישראלים, המדברת על התקשרות עם חברות אבטחה אמריקאיות כדי לתרום ליישום תוכנית זו, הכוללת חלוקה מחדש של האוכלוסייה הפלסטינית ממקומותיה הרגילים, עם המטרה של מחיקת זהות האוכלוסייה והקשר של האזרחים לאדמותיהם, והדבר יערער את הזהות המקורית למגזר.

בשארת מציין כי אם התוכנית תצליח לחולל את השינוי הדמוגרפי הזה, ישראל תבנה מחדש את האזורים שנפגעו בשיטות הנדסיות ואדריכליות חדשות, ויעניקו לאזורים זהות גיאוגרפית חדשה השונה לחלוטין מהעידן הקודם.

בשארת מציין כי תוכנית ישראלית זו מדמיינת את רצועת עזה בצורת קנטונים נפרדים גיאוגרפית, שלכל אחד מהם סמכות מנהלית שונה, כמו מוכתר או ראש מועצה מקומית, מה שמוביל להרס הלכידות המבנית והמנהלית של הקהילה הפלסטינית ברצועה.

בשאראט סבור כי תרחיש זה דומה לפיצול הגיאוגרפי והדמוגרפי שחווה הגדה המערבית, כאשר ההפרדה בין מחוזות הביאה לחולשת הישות הפוליטית הפלסטינית ולהפיכת כל נפה ליחידה נפרדת עם דאגות משלה.

בשארת סבור כי פיצול דמוגרפי זה מקבל חיזוק מתוכנית ההתיישבות הישראלית ברצועת עזה, שמטרתה לפרק את המבנה הגיאוגרפי והדמוגרפי של הרצועה, בעוד שישראל מצדיקה את נוכחותה הצבאית באזורים אלו באמתלה של אבטחת המתנחלים. אם תכנית זו לא תיושם ישירות על ידי ישראל, ישראל עשויה לקבל את הנוכחות.

שליטה בעושרו של המגזר

בשארת מאשר כי המטרה לכאורה של המבצע הצבאי הישראלי היא למגר את ההתנגדות, אך ישנן מטרות נוספות הקשורות לעיצוב מחדש של המבנה הדמוגרפי והגיאוגרפי של עזה, כמו גם שליטה בממד הכלכלי של הרצועה, כולל הגז הפלסטיני החדש שהתגלה. משאבים בחופי עזה.

בשארת מציין כי הצלחת תוכנית זו תאפשר לישראל לשלוט בעושר הגז במזרח הים התיכון, מחופי עזה ועד לחופי לבנון, מה שיחזק את מעמדה כמקור מרכזי לגז טבעי באזור.

שלושה תרחישים לעתיד

באשר לתרחישים עתידיים, בשאראט סבור כי המצב הנוכחי אינו יציב כתוצאה מהמשך המלחמה וחוסר הבהירות בסצנה הפוליטית האמריקאית לאור הבחירות הקרובות בנוסף, אפשרות לעימות עם איראן. כמו גם החזית הצפונית, או באמצעות הסלמה רחבה יותר, עדיין קיימת.

בשארת מציג שלושה תרחישים עיקריים לעתיד: המשך הסכסוך הנוכחי באזור, או התערבות הממשל האמריקני לאחר הבחירות לכפות הפסקת המלחמה ומעבר לדרך מדינית, או שהמצב יתדרדר ו האזור ייכנס למלחמה אזורית מקיפה בה ישתתפו איראן וחיזבאללה.

בשארת מציין כי הצלחת כל אחד מהתרחישים הללו תלויה במידה רבה ביכולת ההתנגדות הפלסטינית וציר ההתנגדות בכלל לזעזע את התפיסה הישראלית ולאלץ אותה לסגת מתוכניותיה.

ישראל מנסה לנתק חלק מעזה כדי לסחוט את העולם

סבור הסופר והאנליטיקאי הפוליטי ד"ר עבדול מג'יד סוויילם אמר כי הפעולות הצבאיות והרצח העם שביצעה ישראל ברצועת עזה מטרתן לנתק חלק גדול מהרצועה, ואולי יותר מזה, בניסיון לסחוט את הקהילה הבינלאומית בכל הסדר עתידי.

סוויילם מסביר כי ישראל מבקשת, באמצעות פעולות ותנועות צבאיות אלו בשטח, לכפות את תנאיה על העולם, ומציינת כי המתרחש יוביל לעקירה כפויה של תושבים מרצועת עזה כתוצאה מהלחצים הגדולים שיש. עזה חשופה, כולל הריסת בתים ושליטה בקרקעות, מה שידחף את האוכלוסייה להגר.

סוויילם סבור שישראל עשויה להשתמש בסוגיית השיקום ככלי לסחיטה לאחר שהרסה את כל מה שקשור לחיים בעזה, ומדגיש כי השליטה בתהליך השיקום תהיה בין אמצעי הלחץ הישראליים.

סוויילם מציין כי אם ישראל תיאלץ לסגת מעזה, היא תנסה להציב תנאים המבטיחים את המשך שליטתה ברצועה, ללא קשר לשמות, לתארים או לכלים שעשוי לשמש לגיבוש תנאיה, בין אם הם " גנרלים" או אחרים.

ישראל סופגת תבוסה

סוויילם מציין שישראל סובלת מתבוסה, ושהדיבורים על כך שהיא "גורל" אינם נכונים, שכן ישראל מנסה כעת לתמרן שלא להודות בתבוסה, אך היא תתמודד עם עוד משברים, וייתכן שבסופו של דבר תיאלץ לעזוב את עזה ללא כל הגבלה או תנאים.

לדברי סוויילם, מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה ב-7 באוקטובר ועד היום, ישראל מנסה בכל כוחה להשיג כל ניצחון שיחלץ אותה מהמשבר שהיא חווה עם זאת, כל הניסיונות להרוג ולהרעיב את תושבי עזה לא השיגו את מטרתם למגר את ההתנגדות, להיפך, מספר לוחמי ההתנגדות ברצועת עזה כיום גדול ממה שהיה בתחילת המלחמה, מה שמאשר שההתנגדות לא חוסלה, אלא יש. התחזק.

"היום שאחרי המלחמה" יהיה קשה ומסובך

בנוגע לעתיד הרצועה לאחר המלחמה, טוען סוויילם כי היום שאחרי המלחמה בעזה יהיה קשה ומסובך, אך לישראל יהיה קשה ומסובך יותר, שכן יתברר כי צבא הכיבוש כבר הובס. .

סוויילם קורא להתרחק מהתעמולה הישראלית המקדמת את תבוסת הפלסטינים, ומדגיש שישראל נמצאת במצב קשה מאוד.

סוויילם טוען כי עתידה של עזה לאחר המלחמה יהיה פלסטיני מובהק, וכי לא ניתן לשבור את רצון העם הפלסטיני, שהקריב קורבנות גדולים למען החופש.

סוויילם מדגיש שכל מדינה, בין אם בתוך האזור או מחוצה לו, שתעמוד בניגוד לרצון העם הפלסטיני, תשלם מחיר כבד ותפסיד הרבה בטווח הארוך.

עתידה של עזה נקבע על ידי איתנותם של הפלסטינים

הסופר והאנליסט הפוליטי ניהאד אבו גוש מציין כי מה שמכונה "תוכנית הגנרלים" הישראלית מיושמת בצפון רצועת עזה, למרות שלא הוכרזה רשמית מכיוון שהיא נכנסת לסיווג פשעי מלחמה, אך היא מיושמת בפועל בשטח ללא כל הודעה רשמית מישראל.

אבו גוש מאמין שהמטרה העיקרית של תוכנית זו היא לעקור את תושבי צפון עזה ולתפוס אדמות פלסטיניות, בניסיון לפגוע בפלסטינים ולאלץ אותם לשלם מחיר כבד על מה שקרה ב-7 באוקטובר.

אבו גוש מציין כי תוכנית זו עשויה להצליח אם השתיקה הבינלאומית תימשך והעולם יתעלם מהמתרחש, אך מה שעומד בפני מימושה הוא יציבות האזרחים וההתנגדות הפלסטינית בשטח.

למרות איתנות גבורה זו, אבו גוש מעלה שאלה לגבי יכולתה של איתנות זו להימשך לאור ההיקף ההולך וגדל של פשעי ישראל.

לגבי ההתיישבות הישראלית ברצועת עזה, אבו גוש סבור שהפרויקט הזה זוכה לתמיכה רשמית, אך ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מודע לחלוטין לכך שצעדים אלו הם הפרה בוטה של החוק הבינלאומי. עם זאת, נתניהו סומך על חלוף הזמן ועל קבלת הסטטוס קוו בעולם לאורך זמן, שכן הוא מקווה שהקהילה הבינלאומית תסתגל למהלכים הללו לאורך זמן.

אבו גוש מציין שישראל מבינה שפשעים מתדלקים התנגדות במקום לכבותה, ולכן אזרחים ממוקדים בכוונה במבצעים צבאיים אלו, עם מטרות שמעבר למיגור ההתנגדות, שאי אפשר להשיג כיעד שניתן להשיג, וישראל יודעת. טוב מאוד שהמדיניות שלה מציתה התנגדות עוד יותר.

אבו גוש מאמין שעתידה של עזה לא יוכרע על ידי רצונות ישראלים, אלא העתיד יוכרע בשטח באמצעות איתנות והתנגדות פלסטינית.

אבו גוש טוען כי עתידה של עזה יהיה פלסטיני, אך הדבר מצריך חיזוק האיתנות של האזרחים וההתנגדות, ומשיכת תמיכה בינלאומית אמיתית לפלסטינים.

אבו גוש מציין כי ישראל אינה גורל בלתי נמנע עבור הפלסטינים, וכי די ברצון העם הפלסטיני כדי לסכל תוכניות ישראליות.