שיטפון אל-אקצא בשביעי באוקטובר והשלכותיו לאחר מכן על האזור הערבי

ה-7 באוקטובר ומבצע שיטפון אל-אקצא היו ללא ספק הפתעה בלתי צפויה והלם ביטחוני עבור ישראל, במהלכו שוגרו אלפי רקטות מרצועת עזה ובמקביל לחדירת חמושים מחמאס באמצעות דאונים. ואחריו הסתערו יחידות חמושות על הגבול שחדרו את מחסום הגבול לאחר הפעלתו, נכנסו למפקדת פיקוד הדרום ולמה שמכונה אוגדת עזה של הצבא הישראלי על מכשירי תקשורת עם המפקדים הצבאיים כתוצאה ממבצע זה נהרגו חלקם וחלקם הועברו כשבויים לעזה.

בירור השטח הקצר הקודם מייצג את תחילתו של הסכסוך שנמשך לאחר השביעי באוקטובר 2023 עד היום, והאירועים הפכו למלחמה עזה בין שני הצדדים בעזה, כך שעניינים ואירועים התפתחו על ידי פתיחת חזיתות חדשות, כגון החזית המרכזית אחרי עזה בדרום לבנון ומה שהיה ידוע כאחדות הכיכרות בסוריה, תימן ועיראק, המיוצגות על ידי פלגים שנתמכו על ידי איראן, כל ההתפתחויות המהירות והרצופות הללו וההשלכות של ה-7 באוקטובר עלו על רמה. שנה או יותר בתקופת הזמן שלהם עד היום הפתיל של המלחמה המתמשכת עדיין בוער ופגזי הרקטות שורפים את כולם. לאחר שנה של לחימה פרצה באזור מלחמה אזורית עד עכשיו קשה לכבות שריפות מתמשכות.

למרבה הצער, מה שאנו והעולם עדים להחרפת התוצאות של הסכסוך הזה, במיוחד בעזה, כולל ההרס וההרג שפקדו את האנשים שם והאבידות הגדולות של קורבנות, כולל נעדרים ופצועים, כולל אלה שמתו מרעב, מאשרת כי העם הפלסטיני סבל רבות והוא המפסיד הגדול ביותר מהסכסוך המתמשך הזה מבחינה צבאית, ישראל הגדירה והכריזה על מטרתה, שהיא לחסל את תנועת חמאס, במיוחד את היכולות הצבאיות שלה ברצועת עזה. דרך שמבטיחה בעתיד שהיא לא תהווה איום על הביטחון הלאומי של ישראל, במיוחד על ההתנחלויות במה שמכונה עוטף עזה ישראלים והחזרת האוכלוסייה לבתיהם, שזו אותה מטרה שנועדה גם לסכסוך עם חיזבאללה ואזור הגבול הצפוני.

ב-7 באוקטובר 2024, המציין את יום השנה לשנה לסכסוך, נשלחו מסרים ברורים, המיוצגים על ידי מה שראינו מגל הפצצות טילים של תנועת חמאס נגד ישראל, הקשורים מבחינת עיתוי ומשמעות שלו ל הפצצת טילים בו זמנית שמקורה גם בדרום לבנון, תימן וסוריה, באופן שמעיד על המשך הסכסוך. לגבי המצב המדיני והצבאי של הסכסוך עם ישראל, ברור שחלק מיעדיה של ישראל הושגו בעזה, בנוסף להרג של כמה מנהיגים צבאיים של חמאס, כמו מות הקדושים של איסמעיל הנייה והרס עצום. אזורים ברצועת עזה באשר לסכסוך המשתולל בדרום לבנון, נהרגו כמה מנהיגי יחידות, שהובילו להתנקשות במפקד החיזבאללה, בנוסף למותו יחד עם אחרים. ישראל הודיעה כי מטרתה היא לחסל את חמושי ההתנגדות בגבולותיה הצפוניים, לחסל את יכולות הלחימה הצבאיות שלהם ולפעול להקמת אזור ללא נשק, בנוסף ליישום החלטת האו"ם מס' 1701), ועם כל ההתנקשויות וההתנקשויות הללו. הרס גדול, ברור שהסכסוך נמשך גם לאחר שנה של לחימה, ונראה שהיום אין שביתת נשק, ואחדות שדות הקרב נמשכת. אכן, כמעט נכנסנו למצב מתקדם של מלחמה שנשלטת על ידי התרחבותו למדינות שכנות, ובין מאפייניו הוא שימוש רב יותר בטילים ובלוחמים, וכניסה לשלב הפלישה הקרקעית של הצבא הישראלי לדרום לבנון, וזירות ההרג, ההרס והעקירה. שליוותה את ההתפתחויות הללו בלבנון, באופן דומה למה שקרה בעזה במידה מסוימת, ולאחרונה אנו רואים התפרצות רחבה יותר של החזית הסורית והיקף גדול יותר של מלחמות פנימיות שהיא כבר סובלת מהן, כולל בולטות יותר התפרצות האש באזור במקביל לגולן, והמלחמה בעיראק התרחבה, כולל מיליציות איראניות שפוגעות במטרות בישראל, לפיכך ניתן לומר, ממפת הסכסוכים, כי המצב הביטחוני החמיר לאחר השביעי באוקטובר. הפך לסכסוך אזורי עקוב מדם באזור. השאלה שכופה את עצמה על המציאות שלנו כיום היא לאן מוביל המצב, ומהן ההשלכות והממדים של הסכסוך המשתולל הזה בין ההתנגדות למה שמכונה אחדות הריבועים. מצד אחד וישראל מצד שני, באופן שעיד על הפצצות טילים בלתי פוסקות?

יום השנה ל-7 באוקטובר עלה בקנה אחד עם נאומו של המנהיג העליון האיראני חמינאי ודרשת יום השישי בטהרן. הנאום כלל שני חלקים בפרסית ובערבית, מתוך כוונה לנאום בפני העמים הערבים עזה, באומרו: "להילחם באויב התוקפן.", שבו שיבח את רעידת האדמה ב-7 באוקטובר, והפציר בלבנון (חיזבאללה) ובפלסטינים להילחם ולנהל מלחמת תמיכה מלחמת התמיכה היום רוצה שמישהו יתמוך בה בגלל הנסיבות הקשות שהיא עוברת הצרכים הבסיסיים הם ישנים בשטח הפתוח ואינם יכולים למצוא מזון, מחסה או טיפול הכרחי התברר כי מדובר רק ברווחים וברווחים עם... אחדות הזירות, והשותפות בהפסדים, קורבנות ודם, שהייתה במיוחד במדינות ערב ומדם ערבי, לעולם אינה ברורה.

עוד אמר המנהיג העליון בנאומו: "הוצאת הישות המוכתמת בבושת פנים מזירת הקיום", אך במלוא הריאליזם ובהתאם לתוצאות ולאחר שנה של סכסוך מתמשך, נציין כי הכוח הצבאי בין המיליציות מצד אחד וישראל, הנתמכת ביכולות צבאיות מכמה מדינות מצד שני, ברורה ואינה זקוקה להסברים במיוחד עם ההרס שאנו רואים בלבנון ובעזה, וכמובן שמצב השטח הכואב הזה אינו כולל את איראן עצמה. , שהוגבלה מדי פעם לפגיעות טילים, ולמרבה הצער העם הערבי נלחם ואינו יודע בדיוק היכן יהיה גורלו ועתידו הנוכחיים, והעוצמה שצפינו בנאום שהכניס המנהיג העליון חמינאי לאזור. עמדה רחוקה מכל פתרון מדיני שיכול לסייע בכיבוי השריפות המשתוללות, והיא גם לא תורמת להצלת חיי ערבים באחדות הכיכרות, שאנו מאבדים בכל רגע השאלה שחוזרת על עצמה היא: האם אנחנו ערבים יודעים לאן צועד העתיד שלנו ועתיד האזור שלנו?, שסימני העתיד שלו ניכרים בהרג וההרס הקיצוני בלבנון, סוריה, עיראק ותימן, אז לאן מועדות פני המדינות הערביות שלנו? משא ומתן כדי להשיג ולהגן על אינטרסים, מבלי לחשוף את מדינותיהם להרס וחבלה, כמו האינטרסים של איראן והמשא ומתן שלה עם אמריקה הקשור לתיק הגרעין ומה שקשור אליו מסכומי הכסף המגיעים לאיראן, הבעיה כאן ו לאחר שהתברר ה-7 באוקטובר, וזה קשור למידת המודעות שלנו במדינות ערב למציאות של מאזן הכוחות במלחמה זו, והחורבן שהותירה בערים ובמדינות ערב שלנו, למרבה הצער.

לאן הולך הסכסוך הנוכחי, ומהו עתידו של המזרח התיכון, במיוחד במלחמה המתמשכת והאכזרית הזו האם ה-7 באוקטובר ימשיך עוד שנים רבות ואם הוא יימשך, מהן ההשלכות שלו על הכלכלה, החברתית? , תנאי בריאות וחינוך במדינותינו הערביות, שעד כה לא הועילו או ניצחו, וזה מה שמניע אותנו, והיא: האם ננצח או נפסיד? עלינו ואם ננצח, מה עתידן של ערים שנהרסו במלחמה, כפי שקורה בסוריה, בלבנון ובתימן?

המצב הגיאופוליטי המתוח הנוכחי באזורנו מציב אותנו בפני שאלה חשובה, והיא האם המצב יישאר מתוח, והאם אנו באמת עדים היום לשלב של שינוי השפעה או לשלב של שינוי מפות בגבולות הקרקע, פוליטית וכלכלית אין ספק שהתשובות לשאלות הללו יישאו את תשובתן בימים הקרובים, כפי שהן לבדן יכולות להבהיר על מה שהעימותים ישאירו בשטח ובשטח הצבאי