3 תרחישים עתידיים יקבעו את עתיד האזור

ישראל הרחיבה את התוקפנות שלה נגד לבנון לאחר שהעבירה את כובד הפעולות הצבאיות שלה צפונה היא התנקשה בסייד חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, לאחר שרצחה את פואד שוכר, הרמטכ"ל של המפלגה, ואת איברהים אקאל, מפקד רדוואן. כוחות מיוחדים, ובכך פתחו גל של הפצצות מטורפות על הפרבר הדרומי, מעוז חיזבאללה.

פגיעות רצופות אלה בהנהגת המפלגה, במטהה ובמבנים הפוליטיים והאזרחיים שלה, בנוסף לאלץ הכיבוש את כל תושבי הדרום, החממה הטבעית של ההתנגדות, לברוח מצפון לנחל ליטני לכיוון ביירות, צידון והמדינה. בצפון, מצביעים על כך שישראל נקטה צעד מתקדם מתוך כוונה לפרק את חיזבאללה ולפרק אותו מנשקו, כלומר להשפיע על המשוואה הפנימית והאזורית הלבנונית, אליה התייחס נתניהו לאחר רצח סייד נסראללה, מבחינת שרטוט מחדש של המפה. המזרח התיכון.

ההתנהגות הפוליטית והשטחית של הכיבוש הישראלי גרמה לאיראן לשנות את עמדתה ביחס למשוואת הסבלנות האסטרטגית לפיה היא נקטה בשנים האחרונות, ולעבור להסלמה. להחזיר את ההרתעה והאיזון, לאחר שהופרעו כתוצאה מהתקפות הכיבוש הספציפיות של חיזבאללה, ובמיוחד רציחתו של סייד חסן נסראללה.

מה שהניע את איראן לבצע את השינוי הזה הוא שהכיבוש הישראלי הבין את סבלנותו האסטרטגית כחולשה יחד עם חוסר נכונותו למלחמה, מה שגרם לה לתקוף בצורה קשה את המפלגה, המהווה מרכיב מבני חשוב ביחסים עם איראן והלאומית שלה. הביטחון באזור.

אם ישראל תצליח לחסל את המפלגה, זה יהווה הקדמה להחלשת איראן אם לא תפגע בה ישירות בכוח צבאי, ולכך יהיו בהכרח השלכות ישירות על הסוגיה הפלסטינית, במונחים של חזרתה של ישראל להסדיר את מצבה עם חמאס והמדינה. התנגדות פלסטינית ברצועת עזה באמצעות פתרון קיומי, לספח את הגדה המערבית ולייהד את ירושלים, ולאחר מכן ללכת בנוחות לשרטט מחדש את מפת המזרח התיכון בחסות אמריקאית, כפי שתכננו לפני ה-7 באוקטובר. כותרת הנורמליזציה והסכמי אברהם, כך הצהיר נתניהו בנאומו האחרון בפני העצרת הכללית לאומות המאוחדות.

תרחישים

האזור חי על פלטה חמה, הולך על חבל דק, ובהקשר זה, האזור מתמודד עם אחד מהתרחישים הבאים:

תרחיש ראשון: פתרון מדיני באמצעות משא ומתן

בהתבסס על עצירת התוקפנות נגד עזה והנסיגה המקיפה מהרצועה, ולאחר מכן הפסקת הלחימה עם חיזבאללה וחזרת המתנחלים העקורים ליישוביהם בצפון, מדובר בעניין חלש ביותר. כי זה מהווה תבוסה מהדהדת לנתניהו, לימין הציוני הקיצוני ולתוכנית המדינית-תיאולוגית שלהם, וזהו תרחיש שאינו בראש סדר העדיפויות של הממשל האמריקאי לאחר תחילת התוקפנות נגד לבנון, כפי שוושינגטון רוצה שישראל תיצור. מציאות חדשה בכוח.

התרחיש השני: המשך מלחמת ההתשה

זה בין הכיבוש הישראלי, חמאס וחיזבאללה, בסיוע תימן, עיראק ואיראן אפשרות זו קיימת למעשה כעת, והמשך שלה תלוי בהיעדר מלחמה אזורית, כלומר, ישראל מסתפקת במלחמה. תקיפה מוגבלת בתגובה למתקפה האיראנית האחרונה על ישראל, שפגעה במספר בסיסים צבאיים שבחזיתם נמצא בסיס נבטים בנגב, בדרום פלסטין, שבו שוכנים מטוסי F-35 אמריקאים מתקדמים.

מלחמת התשה היא תרחיש יקר ומתיש עבור ישראל, ואם היא תתארך, נתניהו ייאלץ סוף סוף לחזור לאופציה של משא ומתן. כי החזית הפנימית הישראלית לא תישא בהשלכות של תשישות ברמה האנושית, הכלכלית, הביטחונית והחברתית, שעלולה לגרום, בעתיד הנראה לעין, להגירה של כישרונות, מוחות והון מחוץ לישראל.

תרחיש שלישי: מלחמה אזורית

תרחיש זה כרוך בכניסה של איראן לקו העימות הישיר עם ישראל, מה שעשוי להסית ולעורר תקיפה ישראלית גדולה על תשתיות איראניות, בעיקר תשתיות כלכליות ונפט, או מתקני גרעין איראניים.

גורמים מניעים

• לנתניהו ולימין התיאולוגי השולט בישראל יש גורמים חשובים המניעים מלחמה אזורית, ביניהם:

• התרחיש הראשון והשני גוררים כישלון לנתניהו, לממשלתו ולבעלי בריתו מהימין הקיצוני, כישלון היסטורי עבורם ועבור תוכניתם הפוליטית והתיאולוגית, המיוצג על ידי סיפוח המינימום של הגדה המערבית וכיבוש רצועת עזה. , וזה יוביל למעשה לקרטע של שרטוט מחדש של מפת המזרח התיכון בהתאם לתנאי הכיבוש הישראלי.

• זמינות של רוב ציוני בתל אביב התומך באופציה של מלחמה נגד חיזבאללה, שעשויה לחול על תקיפת איראן רוב זה לא עמד לרשות נתניהו אלא בחודשים הראשונים שלאחר קרב השיטפון באל-אקצא, כתוצאה מכך. הכעס והפחד הקיומי שנתניהו קידם אחרי ה-7 באוקטובר. הראשון, והוא הביע זאת באומרו שהוא נלחם במלחמת עצמאות שנייה לישראל.

• נוכחות של כיסוי פוליטי אמריקאי, המבוסס על זכותה של ישראל להגן על עצמה, ומתן תמיכה חומרית וצבאית של וושינגטון לה, שלא לדבר על נוכחותם של כוחות אמריקאים בכוננות באזור אם תתרחש מלחמה, ארצות הברית עשתה זאת הכריז יותר מפעם אחת שהיא תעמוד מאחורי ועם ישראל מול כל מדינה שתתקוף אותה.

תרחיש המלחמה, למרות רצינותו, מספק לישראל, ובמיוחד לבנימין נתניהו, הזדמנות היסטורית לפגוע במתקני גרעין איראניים בתמיכה אמריקאית, שעליה חלם בעשור האחרון.

מלחמה אזורית עשויה להיראות מפתה לישראל, והזדמנות היסטורית לנתניהו ולימין הקיצוני להגשים את חלומם להטיל ריבונות כיבוש על פלסטין כולה, ולא מן הנמנע לחשוב על סיפוח קרקעות ערביות אחרות בכוח צבאי, כדי לפתח את מטרות המלחמה, אם הישראלי מרגיש שהוא מנצח, ומדינות ערב הן עד שנשלט על ידי החרדה מפני השלכות המלחמה והפחד שלה מכניסתה של אמריקה הגדולה במלוא עוצמתה הצבאית עשוי להקים "סייקס-פיקו" ישראלי חדש.

מלחמה אזורית פירושה כניסת איראן במלוא הכוח לתוכה, מה שתפתח את שדה המלחמה מבחינה גיאוגרפית מעיראק, לסוריה, ללבנון, לפלסטין ועם השותפות התימנית.

הדבר המסוכן ביותר בתרחיש זה עבור ישראל הוא השימוש הכבד והאינטנסיבי של חיזבאללה בכוח הטילים שלו, והפצצתו של השטחים החיוניים והתשתיות הרגישות של ישראל, במקביל להפצצה האיראנית, ותקיפת הכוחות המיוחדים של אל-רדוואן מצפון. , עם תנועה פלסטינית בתוך פלסטין הכבושה, שתעמיד את ישראל במצב קשה של פנים ומחוץ.

ההשלכות של מלחמה זו - אם תתרחש - יהיו עצומות עבור האזור, וישנו את מאפייני המזרח התיכון ואת הגיאוגרפיה הפוליטית שלו. ניצחונה של ישראל על גוש ציר ההתנגדות מוטל בספק, וכישלונה של ישראל משמעו תבוסה קיומית עבורה.