ד. עומר רחל: לפשעים שבוצעו על ידי הכיבוש הישראלי אין התיישנות בשום פנים ואופן

נור עודה: ההשפעות של העמדת ישראל לדין על פשעיה החלו לבוא לידי ביטוי במדיניות הבינלאומית כלפיה

ד. סעד נמר: מוסדות בינלאומיים מסוגלים לאבחן פשעים, אבל אין להם כוח ליישם את החלטותיהם

שרי עורבי: התביעה הבינלאומית של ישראל עדיין מוגבלת ובלתי הוגנת, והאפשרות לפטור מעונש היא אמיתית

מוחמד חוואש: בתי משפט בינלאומיים עומדים בפני כמה מכשולים בהטלת אחריות על ישראל כתוצאה מההגמוניה האמריקאית

הפשעים שביצע הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, במיוחד ברצועת עזה, מעלים שאלות גוברת והולכת לגבי האפשרות להעמיד את ישראל לדין בפני גופים בינלאומיים, תחת לחצים מדיניים ומשפטיים מורכבים.

Writers, political analysts, and specialists believe, in separate interviews with “ے,” that “although the International Court of Justice and the International Criminal Court have jurisdiction to prosecute war criminals, there are major obstacles standing in the way of prosecuting Israeli officials, כתוצאה מהתערבות בינלאומית ולחצים שהופעלו על ידי כמה מעצמות גדולות, במיוחד ארצות הברית של אמריקה, אשר חלה גם על קבלת החלטות האו"ם המגנות את ישראל.

סופרים, אנליסטים ומומחים מציינים כי ישראל נהנית מהגנה מדינית ומשפטית רחבה, בעיקר מארה"ב ומחלק ממדינות המערב, המעניקות לה כיסוי בתוך מוסדות האו"ם, מה שמחזק את מעמדה ומקנה לה את היכולת לחמוק מעונש, וזה התמיכה מקשה על בתי המשפט הבינלאומיים לקבל החלטות מכריעות או חובה נגד ישראל, למרות קיומן של החלטות קודמות המגנות את השיטות האגרסיביות שלה.

למרות האתגרים הללו, סופרים, אנליסטים פוליטיים ומומחים מאשרים כי החלו להופיע סימנים של ניסיונות לרדוף אחר ישראל באופן חוקי, אך התנועות הללו עדיין מוגבלות ואינן יעילות לחלוטין.

קביעת מועד למשפטה של ישראל תלויה במאזן הכוחות הבינלאומי

הסופר והאנליסט הפוליטי ד"ר מסביר: עומר רח"ל, מנהל מרכז שמס לזכויות אדם, אמר כי ניתן להעמיד לדין את המדינה הכובשת על הפשעים שהיא מבצעת נגד העם הפלסטיני, בין אם בפני בית הדין הבינלאומי ובין אם בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, במיוחד בגלל הפשעים. היא מבצעת בשטחים הפלסטיניים הכבושים במסגרת של הפעלת סמכות שיפוטית, ובמיוחד סעיפים (5, 6, 7 ו-8) של אמנת רומא, שבה ניתן לשפוט את ישראל על פשעים שבוצעו על ידי הקצינים שלה. חיילים, ופקידים פוליטיים, מציינים כי סעיף (25) של החוק של בית הדין הפלילי הבינלאומי מדבר על סמכות שיפוט אישית, אשר מוגבל לשפוט אנשים טבעיים, מוציא אפוא את האחריות הפלילית של המדינה.

רחהל מציין כי מבחינה מעשית, העניין עשוי להיראות מופרך כעת, בשל הלחץ שהפעילו כמה גורמים בינלאומיים על התובע של בית המשפט הפלילי ועל שופטי בית המשפט.

הוא מדגיש כי הפשעים שביצע הכיבוש הישראלי לא יהיו כפופים לחוק התיישנות בשום פנים ואופן, גם אם הם יישארו ללא משפט לתקופות ארוכות, מה שמעיד שמה שהכיבוש מבצע הם פשעים המתוארים בהסכמים בינלאומיים.

רח"ל מציין כי קביעת מועד למשפטה של ישראל תלויה בעיקר במאזן הכוחות הבינלאומי המעניק לה הגנה, בעיקר מארה"ב, המעניקה כיסוי משפטי ופוליטי לכיבוש במסגרת מוסדות האו"ם, בעיקר במועצת הביטחון של האו"ם.

רחל טוען כי אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, במיוחד סעיף 16, מאפשרת דחיית חקירה או העמדה לדין על ידי בית המשפט, והדבר מהווה גם התערבות בעבודת בית המשפט.

למרות הגנה זו, רחל טוען כי ישראל לא תוכל לחמוק מעונש אם תובא בפועל לדין בינלאומי, העוסק בהעמדה לדין של מדינות.

רחל מסביר שבית הדין הפלילי הבינלאומי יכול להוציא צווי מעצר נגד פקידים ישראלים, ובמקרה זה מחויבות המדינות שחתמו על אמנת רומא לעצור ולמסור את הפקידים הללו לבית המשפט פסיקות, בעוד שבית הדין הבינלאומי לצדק יכול לפנות למועצת הביטחון כדי ליישם את גזרי הדין כל החלטה שניתנה על ידה, בהתבסס על מגילת האומות המאוחדות, במיוחד סעיף 94.

התמיכה האמריקאית עודדה את ישראל לבצע את פשעיה

רח"ל טוען כי תמיכתה הבלתי מותנית של אמריקה בישראל, יחד עם הצדקה של כמה מדינות לפשעי הכיבוש והיעדר עמדה ערבית נחרצת, תרמו לעידוד ישראל להמשיך בביצוע פשעיה.

רחאל מציין שחלק ממדינות אירופה וארצות הברית מעולם לא תמכו בתנועות שחרור לאומיות, מכיוון שהן מדינות קולוניאליות, ומסבירה שישראל היא השלוחה הטבעית של המעצמות הקולוניאליות הללו באזור מדינות אלו עזבו את הקולוניאליזם במונחים של גיאוגרפיה לא עזב את זה מבחינת מחשבה ותרגול.

רח"ל מדגיש כי האו"ם והארגונים הבינלאומיים המתמחים בו הם רק ביטוי לרצונות של מדינות, ולכן הם לא יוכלו לעשות דבר במנותק מרצון המדינות, ומהלך האו"ם קשור לאיזון. של כוח, ולאופי ולצורה של המערכת הבינלאומית הרווחת.

רח"ל מציין כי קיימים איזונים בינלאומיים המונעים מהאו"ם למלא תפקיד יעיל בהטלת דין וחשבון על ישראל, בהתבסס על פרק שביעי של מגילת האומות המאוחדות.

הניסויים מתחילים להניב פירות

הסופר, מנתח פוליטי ומומחה לעניינים דיפלומטיים ויחסים בינלאומיים, נור עודה, סבור כי משפטה של ישראל על פשעיה בפני מוסדות בינלאומיים כבר החל, ומציין כי דרך זו עשויה להימשך שנים.

עודה מדגיש כי הנושא אינו רק משפטה של ישראל, אלא כיצד המשפטים הללו משפיעים על המדיניות הבינלאומית כלפיה.

עודה מסביר כי מתחילים להופיע סימנים להשפעה זו, שכן מספר מדינות נקטו צעדים לאיסור ייצוא נשק לישראל לאחר שבית הדין הבינלאומי לצדק הוציא צווי זהירות מקדימים בתיק רצח העם שהגישה דרום אפריקה, ובין מדינות אלו. הן קנדה ויפן, למרות שכמה מדינות אחרות לא הגיעו לרמה של איסור מוחלט הן נאלצו לפחות לצמצם את היצוא הצבאי שלהן לישראל, מודעים לאחריותן המשפטית וחוסר נכונותן לערער בגלוי על החוק הבינלאומי.

עודה מציין כי מדינות אלו אינן נוקטות בהכרח בצעדים אלו מתוך אהדה לעניין הפלסטיני, אלא משום שהן שואפות לשמור על יציבות המערכת הבינלאומית, התלויה בכיבוד החוק הבינלאומי, במיוחד בכל הנוגע לפשע רצח עם. , הנחשב לפשע הגדול ביותר במשפט הבינלאומי.

באשר לאפשרות שבית הדין הפלילי הבינלאומי יוציא צווי מעצר נגד אישים ישראלים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, עודה מסביר כי חלק מהמדינות הודיעו כי יכבדו את הצווים הללו אם יינתנו, ויבצעו את המעצרים בהתאם לחוק הבינלאומי. .

עם זאת, עודה מציין כי ישנם איומים ממשיים מצד ארצות הברית להטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי ועובדיו, במיוחד מכיוון שזה חל במקביל לעונת הבחירות בין הדמוקרטים לרפובליקנים.

ישראל מרגישה לחץ אמיתי

למרות האיומים הללו, עודה סבורה כי ישראל החלה לחוש לחץ אמיתי, עם תחילת משפטה, שישפיע על מעמדה הבינלאומי.

עודה מצפה שלעניין זה יהיו השלכות על היכולת של ישראל ופקידיה לנוע בחופשיות בין מדינות, ומציין את האפשרות לבנות על דינמיקה זו להטלת סנקציות בינלאומיות ולבודד את ישראל בגלל המדיניות הפלילית שלה.

היא מתייחסת לתפקידה של הקהילה הבינלאומית בנושא זה, ומסבירה כי יש הבדל בין עמדת מדינות המערב הקולוניאליות המבקשות לשמור על מאזן הכוחות המשרת אותן, לבין ישראל היא חלק מהמערכת הזו שמגינה עליה כלכלית. מבחינה פוליטית וצבאית, ושאר מדינות העולם שמאסו בסטנדרטים כפולים ומודאגים מהעתיד המערכת הבינלאומית בגלל המדיניות הזו.

עודה מאשר כי קיים מאבק רצונות מתמשך בין שתי קבוצות המדינות הללו, וכי פלסטין הפכה למבחן האמיתי לשלמות המערכת הזו וליכולתה להמשיך.

השפעה אמריקאית מול המשפט הבינלאומי

למרות שמוסדות בינלאומיים מעמידים לדין פושעי מלחמה ומפסיקים מלחמות, אם יש רצון מדיני מהמדינות החברות, עודה מדגיש כי חוסר היכולת של מוסדות אלה לעצור מלחמות, לרבות המלחמה בפלסטין, נובע מהשפעה אמריקאית, המונעת נקיטת צעדים יעילים. נגד ישראל.

עם זאת, היא מדגישה כי מוסדות אלו נותרו שומרי הזיכרון הבינלאומי והמשפט הבינלאומי, ולא ניתן לעקוף החלטות הקשורות לזכויות פלסטינים מכיוון שהן נחשבות לחלק מהחקיקה הבינלאומית.

עודה מציין שניתן לבנות על דינמיקה זו, אם מדינות בעלות אינטרסים משותפים יחליטו ליצור ברית ולפעול יחד כדי ללחוץ על ישראל ולחייב אותה באחריות.

אי לחייב את ישראל באחריות היא שיקוף של האינטרסים של מעצמות המערב

בתורו, מסביר ד"ר. סעד נמר, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בירזייט, אמר כי מה שקורה בזירה הבינלאומית בנוגע לחוסר האחריות של ישראל הוא שיקוף של האינטרסים של מעצמות המערב, במיוחד מדינות שהיו מדינות קולוניאליות לשעבר, שכן הן תומכות בישראל באופן ישיר או עקיף. כבעל ברית ייצוגי באזור.

נמר מציין כי למדינות אלו, לרבות ארה"ב, אין אינטרס לגנות את ישראל, משום שהן מבינות שתמיכתן עולה בקנה אחד עם האינטרסים הגיאופוליטיים והכלכליים שלהן, מה שמאפשר לישראל לנהוג בחוצפה ולבצע את פשעיה ללא חשש מענישה בינלאומית. , בהתחשב בכך שהוא נהנה מתמיכת הגוש הקולוניאלי מהקהילה הבינלאומית.

נימר טוען כי מדינות אלו מגנות על ישראל מכל צעד ממשי נגדה, מה שמביא אותה להמשיך במדיניות האגרסיבית שלה בלי להתחשב בהשלכות.

למרות תמיכה זו, נימר מסביר כי חלק מהמדינות המהוות את עיקר הקהילה הבינלאומית ואין להן הגמוניה עשויות לנקוט בצעדים פרטניים לקראת הנושא הפלסטיני, כמו הכרה במדינת פלסטין או צמצום יחסיהן עם ישראל.

נמר סבור שלצעדים אלו יש חשיבות סמלית ופוליטית, אך הם נותרים מוגבלים בשל הלחץ העצום שמפעילה ארה"ב ובעלות בריתה על מדינות שלא לנקוט בצעדים חזקים בכיוון זה.

הגורמים האתיים והמשפטיים

נמר מציין כי מה שקרה לאחר ה-7 באוקטובר עשוי לדחוף חלק מהמדינות לפעול נגד ישראל, שכן ישנם שני גורמים עיקריים הדוחפים לכיוון זה: הראשון הוא הגורם המוסרי, שניכר בגל ההפגנות העולמיות והתלמיד ההולך וגדל. תנועת סולידריות, והשני הוא הגורם המשפטי, המיוצג על ידי החלטות אפשריות שניתנו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק.

ברמת המוסדות הבינלאומיים, נמר מדגיש כי הם מסוגלים לאבחן פשעים והפרות, אך אין להם את הכוח ליישם את החלטותיהם ביעילות, למעט בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי, הפועלים למתן תוקף מחייב. החלטות משפטיות.

עם זאת, נימר מציין כי בתי המשפט הללו עומדים בפני לחץ גדול המונע מהם לקבל החלטות חזקות נגד ישראל.

נמר טוען כי כל החלטה אמיתית של מוסדות בינלאומיים מצריכה רצון בינלאומי שיתמוך בה, וזה עניין שמתנגש עם ההשפעה האמריקאית החזקה המונעת ממוסדות אלה לנקוט בצעדים יעילים נגד ישראל.

נימר סבור כי ארה"ב שותפה למלחמה בעזה, ולכן היא תמיד מבקשת לסכל כל החלטה בינלאומית המגנה את ישראל, שכן הסכמתה של ארה"ב לגנות את ישראל עלולה לפתוח פתח לגינוי המדינות שתמכו בישראל, לרבות. פקידים אמריקאים, מה שמניע אותו לחסום כל החלטה כזו.

תביעה מוגבלת ולא הוגנת

הסופרת והאנליסטית הפוליטית שרי אורבי סבורה כי ישנו תזוזה מוגבלת במהלך רדיפת ישראל במוסדות בינלאומיים במישור המשפטי והמשפטי, לאור התיקים שהוגשו לבית הדין הבינלאומי והתזכירים שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי. .

אבל אורבי מדגיש שהתביעות הללו עדיין מוגבלות ולא הוגנות, או אפילו לא הוגנות בעליל.

אורבי מציין כי בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר ההגנה שלו יואב גלנט, בעוד שעורבי מותח ביקורת על ההחלטה שהוציא תובע בית המשפט, קארים חאן, שלדעתו היא מלאה בשקרים ואימוץ הנרטיב הישראלי לגביו. אירועי ה-7 באוקטובר.

אורבי מציין כי למרות שהוצאו צווי מעצר לשלושה מנהיגי תנועת חמאס, חאן דרש מעצרם של שני מנהיגי הכיבוש הישראלי בלבד, וההחלטה לא כללה אנשי צבא ישראלים רמי דרג כמו הרמטכ"ל. צבא ישראל.

אורבי מציין כי בית הדין הבינלאומי לצדק טרם הוציא החלטות דחופות להפסקת המלחמה הישראלית ברצועת עזה, למרות הפשעים הנוראיים שביצעה ישראל שם.

למרות שישראל החלה להעמיד לדין יחסית בשל היקף הפשעים שבוצעו בעזה, אורבי מאשר כי התביעה זו עדיין מוגבלת, מה שאומר שהאפשרות לפטור מעונש של ישראל נותרה אפשרית.

הדומיננטיות של מעצמות המערב על המערכת הבינלאומית

אורבי סבור שהסיבה מאחורי התביעות מוגבלות אלו וכישלון של מוסדות בינלאומיים להגיב כנדרש נובעת מאופייה של המערכת הבינלאומית, הכפופה לדומיננטיות של מעצמות המערב, בראשות ארצות הברית.

אורבי סבור כי ההגמוניה הזו היא שגורמת לקהילה הבינלאומית להיראות קרה כלפי הפשעים שמבצעת ישראל בעזה, ומדגיש כי עמדה זו אינה מבוססת על ערכי מוסר או צדק, אלא נתונה למאזן הכוחות הנשלט בעיקרו. על ידי ארצות הברית.

אורבי טוען כי המערכת הבינלאומית הנוכחית, הנשלטת על ידי המערב, אינה מייחסת חשיבות מספקת למרדף אחר פושעי מלחמה ישראלים.

אורבי סבור כי דיבור על העמדה לדין בפועל של פושעים אלו עלול להיות מוקדם מדי לאור הנסיבות הנוכחיות, שכן הכוח וההגמוניה המערבית נותרו הגורם המכריע בניהול החלטות בינלאומיות, ולא ההיגיון של צדק ושוויון בהחלת החוקים על כולם. .

ישראל מבצעת פשע ועדיין מוטלת באחריות

הסופר והאנליסט הפוליטי מוחמד חוואש מסביר כי ישראל מבצעת פשע ברור נגד הפלסטינים, אשר זכה לגינוי על ידי הקהילה הבינלאומית ודעת הקהל, אך העמדת ישראל באחריות לפשעים אלו, בין אם בעזה ובין אם בגדה המערבית, כולל ירושלים, היא עדיין מופרע על ידי מדינות ומעצמות גדולות, בראשות ארצות הברית של אמריקה.

חוואש מציין כי בתי המשפט הבינלאומיים שהוקמו במטריית האומות המאוחדות עומדים בפני כמה מכשולים להטיל דין וחשבון על ישראל, כתוצאה מההגמוניה האמריקאית, שאינה מוגבלת רק לשיבוש הליכים משפטיים, אלא גם מאיימת על השופטים עצמם.

ארצות הברית, לפי Hawash, נוקטת בעמדה סלקטיבית כלפי הארגונים הבינלאומיים הללו, היא מצטרפת אליהם כשהם עולים בקנה אחד עם האינטרסים שלה, אבל מאיימת עליהם או מתעלמת מהם כשהם מתנגשים עם המדיניות שלהם, במיוחד כשמדובר בהגנה על ישראל מפני אחריות. .

חוואש מציינת כי ארה"ב ובעלות בריתה עומדות ללא הרף מול החלטות בינלאומיות שמטרתן להגן על זכויות העם הפלסטיני, והן פועלות לספק כיסוי דיפלומטי ומשפטי לישראל, למרות שהאחרונה התמודדה בעבר עם האשמות מצד העם הפלסטיני. בית הדין הבינלאומי לצדק, אך לא דבק באף אחת מהחלטותיו.

לדברי חוואש, ישראל עדיין מבצעת פשעי מלחמה ללא הרתעה, ונשארת חסינה מפני אחריות, שכן היא מסרבת להכיר בתפקידם של האו"ם וארגוניו, ואף הולכת רחוק יותר, בכך שהיא מונעת מפקידי ארגונים אלה להיכנס לשטחים הכבושים. , בצעד המשקף את המשך ההתרסה שלה נגד החוק הבינלאומי.

חוואש סבור כי פשעים אלו מחמירים לאור המשך הכיסוי האמריקאי, אשר ניכר היטב בחוקים האמריקאים המפלילים את העוינות לישראל ומקדמים הטיה מוחלטת כלפיה, והגנה זו הפכה ללא הגיונית.

כתוצאה מכך, חוואש מאמין שהשלב הבא יהיה עד להסלמה גדולה יותר בפשעי ישראל נגד העם הפלסטיני, מעבר לאלו שהתרחשו במהלך שנה של המלחמה הנוכחית.