בירות ערביות הוזויות אם הן מנחשות שהן יהיו חסינות לתוכניות של המושבה הישראלית, לשלוט באזור הערבי ולשלוט בהחלטותיו הפוליטיות, הביטחוניות והכלכליות, ותוכניתן צועדת לקראת תוכנית זו בהדרגה, אופן רב שלבי.
ראשית: היא שואפת לשלוט בכל אדמת פלסטין באמצעות צעדים מצטברים עוקבים: א- ירושלים המאוחדת כבירת המושבה, ב- הגדה המערבית הפלסטינית של יהודה ושומרון, כלומר חלק ממפת המושבה, ג- פועלים לייהוד , ישראליזציה ועברית ירושלים והגדה המערבית הפלסטינית, ד- צמצום מספר האוכלוסייה הפלסטינית באמצעות גירוש מאולץ והתנדבותי באמצעות תוכניות מחושבות ומוכנות, סיום הדרגתי של הרשות הפלסטינית, ערעור מעמדה על ידי תדלוק ו. שמירה על מחלוקות, והמתנה לעזיבת הנשיא הפלסטיני.
שנית: להחליש את לבנון, להפסיק את השפעתו של חיזבאללה, לתדלק את הפילוגים הלבנוניים ולחזק את השפעתם של כוחות פוליטיים בעלי ברית למערב האמריקני-אירופי, המסגלים את עצמם לנתונים הישראליים.
שלישית: החלשת סוריה והמשך ללבות מחלקות בתוכה עם מלחמותיה הפנימיות.
רביעית: החלשת עיראק וקריעתה בין ערבים לכורדים ובין סונים לשיעים.
חמישי: נורמליזציה של יחסי ישראל-מפרץ.
שישית: התמודדות עם ההשפעה האיראנית ועימות עם בעלי בריתה בקרב מפלגות וארגונים ערביים.
חיזבאללה, ביוזמתו ליישר קו עם פלסטין, לא רק שואף לתמוך בהתנגדות הפלסטינית ובאיתנותה, ולסכל את פרויקט ההתפשטות הישראלי על אדמת פלסטין, אלא הוא שואף לערער ולסכל את פרויקט השליטה המתפשט הישראלי. והתרחבות על חשבון לבנון, סביבתה הערבית והמניעים לסכסוך הישראלי-לבנוני חשופה לשני הצדדים, לשני הצדדים של הסכסוך.
להנהגה הירדנית יש את ההבנה והמודעות לחשוף את תוכנית שאיפות ההתפשטות הישראליות על כל האזור, ומסיבה זו היא פועלת לסכל את המאמץ הישראלי המכוון לירדן משני היבטים: ראשית: גירוש ועקירת הפלסטינים לכיוון ירדן. ושנית: החלשת מעמדה של ירדן כך שהיא תצטמצם מול התוכנית הישראלית ותכנע לה.
הקרב בלבנון הוא הרחבה של הקרב בפלסטין, והסכסוך של המושבה עם פלגי ההתנגדות אינו מניע אידיאולוגי, או מאבק על השפעה, או סכסוך ישראלי-איראני כפי שנתניהו רוצה לכנות זאת, אלא הוא כן, כפי שהוא תיאר זאת: "מאבק על הקיום".
מאבק הקיום הזה הוא מה שמסביר את נאומי: המלך עבדאללה, אמיר קטאר, הנשיאים הפלסטינים, אלג'יריה ומצרים, בפני העצרת הכללית של האו"ם, כל אחד מהם בדרכו ובהבנתו, אך כולם זורמים לתוך אותו זרם הם הגורם למתיחות, למלחמות ולחוסר היציבות בעולמנו הערבי ובאזור הערבי שלנו. זה נובע מקיומה של המושבה הישראלית ותוכניות ההתפשטות שלה על חשבון הערבים, ארצם, כבודם. ואחדות מרכיביהם בדרך להשבת מורשתם ותולדותיהם ולסיום קריעת אחדות אדמתם ולאוםם.
הסכסוך באזורנו הוא באמת קונפליקט של קיום: להיות אומה מאוחדת מול אויב אחד, המושבה, או לא להיות.
חיזבאללה מבין את המניעים שלו ושל המושבה, ולכן הוא עובד ונלחם עם העם הפלסטיני.
شارك برأيك
מאבק קיומי