כוחות הכיבוש ממשיכים לכוון את העיירה טמון, דרומית למחוז טובאס, כחלק מהסלמה במלחמתם מאז ה-7 באוקטובר האחרון, כדי לחסל את ההתנגדות ואת החממה הפופולרית שלה נחשף כמעט מדי יום למטרה ישראלית לאור מסעות הרס, חבלה ומעצרים, בנוסף להתנקשויות והרג מתמשך.

The head of the town of Tammoun, Najeh Bani Odeh, told “ے” that the occupation practices a policy of collective punishment against the residents, which has caused them huge and unprecedented material losses, explaining that in every storming operation, the occupation deliberately destroys התשתיות, רכוש העירייה והאזרחים.

טמון נחשבת לעיירה חקלאית ממדרגה ראשונה, 93,000 דונם של אדמותיה משתרעות אל תוך סל המזון של פלסטין ומגיעות לנהר הירדן. המיקום הזה, כפי שמסביר בני עודה, הפך אותה למטרה של הכיבוש.

הוא אמר: "האדמות שלנו והאזור הזה היו כפופים לשאיפות הכיבוש מאז היום הראשון לכיבוש הגדה המערבית ולכן הוא השתמש בכל האמצעים כדי לבזוז, להחרים ולשלוט בו, ולחצו עלינו לשדוד אותו ולגזול. לכן היא ניצלה את בניית חומת האפרטהייד כדי לשלוט בשני שליש מהאדמות שבעליהן מנועים מגישה אליה".

הוא הוסיף: "התנאים החמירו לאחר בניית חומת האפרטהייד, כי הכיבוש לא הפסיק להילחם בחקלאים על אדמותיהם, פרנסתם ומקור פרנסתם. כמו כן, חקלאים ורועים סובלים מאוד בגלל הכיבוש. הכריזו על שטחי מרעה כשטחים צבאיים סגורים ומנעו את כניסתם אליהם, דבר שהשפיע על חייהם ועל פרנסתם".

למרות ההטרדות והמדיניות הישראלית, במיוחד סביב טמון עם מחנות והתנחלויות חקלאיות, 16,000 תושבי העיירה התמקדו בניצול 25,000 הדונם של האדמה שנותרו להם הם ניצלו אותם לחקלאות וסיפקו להם פרנסה בכבוד, אבל המצב הושפע מאוד אחרי ה-7 באוקטובר האחרון.

בני עודה אומר: חלק גדול מתושבי העיירה עבדו בפנים, אך לאחר הצעדים וההגבלות הישראליות שהטיל הכיבוש לאחר המלחמה על עזה, חלה עלייה משמעותית בשיעור האבטלה, והעובדים איבדו את מקורות הכנסתם. כמה מהם גם חזרו לעבוד על הקרקע ולתבוע אותה כדי להתמודד עם התנאים הטרגיים וההסלמה של המלחמה הישראלית, וראש העירייה קבע כי טמון, כמו ערים וכפרים אחרים במדינה, נתון למטרה ולקמפיינים. מהכיבוש, המיוצג על ידי פלישות ופשיטות חוזרות ונשנות בתואנה של רדיפה אחר צעירים ולוחמי התנגדות.

הוא הוסיף: "במהלך הקמפיינים הללו, הכיבוש הורס בכוונה תשתיות, רכוש ציבורי ופרטי, ללא אפליה, וזוהי סוג של נקמה וענישה קולקטיבית נגד אזרחים".

הוא המשיך: "הסבל הגדול ביותר ממנו סובלת העיירה הוא מיקומם של מחנות הצבא ממזרח לטמון ולכן, הכיבוש, בכל פשיטה, בין אם לתוך העיירה, טובאס, או כל אחד מהאזורים הסמוכים, כגון. כמו אל-פרעא ואחרים, חייבים לעבור ברחובותינו, בין אם מבפנים ובין אם בשוליה, מה שמוביל ל... לעורר אזרחים, פרוץ עימותים, והכיבוש כדי לדכא אותם ולהתעלל בהם.

ראש העיר קבע כי מספר הקדושים מאז השביעי באוקטובר האחרון עמד על 8, בעוד שמספר הפצועים הגיע ל-300 צעירים וילדים, ו-200 אזרחים נעצרו.

לדבריו, "ההפסדים שלנו כעיר ועירייה עולים כל הזמן וערך ההפסדים שספגה עיריית תמון עולה על 800 אלף שקל, בתשתיות, לרבות רחובות, מדרכות, מכולות פסולת, עמודים ושנאי חשמל".

הוא המשיך: האסון הגדול הוא שההרס נמשך ובכל פעם ערך ההפסדים עולה, ואין מי שיעזור לנו להציל את העיירה והאזרחים ולטפל בהשפעות ההרס ומלחמת ישראל.

בני עודה הסביר: כוחות הכיבוש גרמו לקבוצת אזרחים אבדות של למעלה מחצי מיליון שקל כאשר תקפו בניין ובו חנויות ובתים.

הוא הוסיף: "ללא סיבה, כוחות הכיבוש הסתערו לאחרונה על העיירה, והחלו להרוס ולהחטיף בדחפור את חומות הבתים, השערים, חומות בית הקברות וכמה חנויות. ההתקפות שלהם הביאו לכך ששלוש חנויות נשרפו כליל, והלהבות התרחבו. לקומות העליונות, תוך גרימת אבדות חומריות כבדות לבעליהן".

האזרח בן ה-60 עדנאן מוחמד בני עודה הביע את זעמו וכעסו לאחר שהכיבוש שרף את כל חנותו וגרם לו הפסד של 250 אלף שקלים.

הוא אמר: "לפני חמש שנים פתחתי את הסופרמרקט הזה, שמפרנס שלוש משפחות, ונחשב למקור הפרנסה המהוגנת שלנו לפתע, הכיבוש שרף אותו, למרות שלא היו באזור עימותים או חמושים.

עוד הוסיף: הכיבוש המשיך לסגור את השטח ולמנוע מצוותי ההגנה האזרחית להגיע לבניין, ולכבות את השריפות עד שהשריפה כילתה הכל, למרות שאין הצדקה להרוס ולבער בתים ורכוש של אזרחים שכנים. וזה נחשב לנקמה בנו ולמאבק באנשים עם מקור פרנסתם ופרנסתם.

ראש עיריית תממון בני עודה מצדו הזהיר מפני המשך שיטות והפרות אלו המאיימות על חיי אנשים.

לדבריו: "הכיבוש חצה את כל הקווים והפר את כל המנהגים והחוקים, ובכל יום הוא מחדש מדיניות חדשה במסגרת מלחמתו נגד עמנו. ברור שהכל הפך למותר, ואין מה לעצור או להרתיע את הכיבוש".

הוא הוסיף: "כל יום אנו תולים תקוות שהמלחמה הזו תסתיים ושהחיים יחזרו לשגרה, אך למרבה הצער המצב מחמיר לאור העקשנות הישראלית והנטייה המתמשכת להסלמה, שאת מחירה משלמים שלנו. אֲנָשִׁים."