קפטן הדייגים: כמעט 160 דייגים נהרגו מאז תחילת המלחמה

דייגים: אם המלחמה תימשך, הדיג ייפסק ונאבד את המקצוע שלנו

סירות רודפות אחרינו בלב ים ואנו מרגישים את המוות מתקרב אלינו בכל רגע

אין ציוד בשווקים, ואם הוא זמין, המחירים שלו כפולים ממה שהיו

"אם המלחמה תימשך נגדנו, נפסיק לדוג ונאבד את המקצוע שלנו", אמר הדייג מוחמד עיאש על סבלם ועל נוהגם לדוג תחת אש של סירות הכיבוש הישראלי שאינן מפסיקות לכוון אותן.

הכיבוש הישראלי אינו מוגבל להרוג אזרחים לא חמושים, אך הוא גם רודף את הדייגים על בסיס יומיומי ללא כל רחמים. לאמצע הים אנחנו לא מצליחים להגיע למקומות בהם ניתן לדוג, ופעמים רבות הם משגרים "ירו בנו כשהיינו על החוף".

דייגים מכוונים ישירות, מה שמאלץ רבים מהם להציל את עצמם מבלי שיוכלו לדוג. פגיע למטרה." הוא ממשיך: "הדייגים עומדים בפני סכנה כל יום ונכנסים לים הוא סכנה לנפשו."

לא זו בלבד, אלא שהכיבוש הישראלי צמצם את אזור הדיג, שכן פעם דייגים נכנסו לים הפתוח כ-6 מיילים, אך כעת השטח אינו עולה על מייל ימי.

עיאש המשיך: "למרות זאת, אנו נמצאים במטרה רבים מחברי הדייגים נרצחו וחלקם נפצעו".

הוא שואל בחוסר אונים ובחוסר אונים: "מה אשמתנו כשאנו נצורים ונהרגים ביבשה, בים ובאוויר?"

סבלם של דייגים אינו נפסק רק כאשר הם ממוקדים. במקום זאת, באמצעות הטלת המצור וסגירת המעברים, הכיבוש הישראלי מונע בכוונה כניסת כלי דיג המאפשרים לדיגים לדוג סוגי דגים שונים.

מצב טרגי מאיים על פרנסתו של הדייג אחמד אבו סעדה, הרואה בדיג את מקצועו היחיד כדי לספק מזון למשפחתו המונה 8 חברים.

He told “ے” and “Al-Quds”.com: “The fishing net is very worn out, torn from the sea rocks, and there is no equipment in the markets to buy it, and if it is available, its price is הרבה פעמים יותר ממה שהיה לפני המלחמה, הוא ממשיך: "המחיר שלה היה לפני המלחמה 200 שקל, אבל עכשיו זה 2,000 שקל".

המחסור בכלי וציוד דיג, בנוסף לעיסוק הישיר המכוון אליהם, גרם לדייגים רבים לא ללכוד רק כמה סוגי דגים.

אבו סעדה ממשיך: "עכשיו אנחנו תופסים רק סרטנים ודגים עם זרעים קטנים מאוד".

הוא הוסיף: "אנחנו נכנסים לים רק עם קילוגרם אחד, כך שכמות הדיג שאנו תופסים קטנה מאוד בהשוואה לקדם המלחמה, שכן נהגנו לתפוס כמויות מתאימות שאנו מוכרים ולספק לילדינו את כל מה שהם צריכים".

תחושת המוות היא תחושה שפוקדת את הדייג עבד אל קאסם, שעוסק במקצועו כבר יותר מחמש שנים בים, ואני אומר לעצמי, אלוהים יודע, האם אני צריך ללכת או למות עכשיו?

הוא ממשיך: "אני מאוד שמח כשאני מגיע לחוף ואני בסדר ויש לי כמות תופסת מתאימה. אני מודה לאלוהים מאוד שאני אספק אוכל למשפחה שלי בעבודה הקשה שלי".

עבדל, כמו דייגים אחרים, סובל ממחסור בציוד דיג. הוא אומר: "רשת הדייגים עליה אני גרה נאלצתי לקנות סליל חוט בשמונה שקלים, שהיה שקל לפני המלחמה תפר אותו ותיקן אותו כדי לפרנס את המשפחה שלי".

הוא הוסיף: "לפני המלחמה נהגתי לחדש אותו פעם בשבוע, אבל עכשיו המעבר דרכו מכניסים כלים סגור", והוסיף: "הדיג כבר לא מלחיץ כמו קודם".

היא קוראת לכל הדייגים להפסיק את המלחמה, להגדיל את שטח הדיג ולהסיר את המצור הישראלי על רצועת עזה.

In turn, the head of the Fishermen's Syndicate in the Gaza Strip, Zakaria Bakr, told “ے” and “Al-Quds”.com: “Approximately 160 fishermen were martyred while working at sea, including 30 martyrs who were targeted while working on סירות קטנות הנקראות משוטים."

בכר אישר כי 87% מציוד הדיג, כגון סירות, אסדות וחדרי דייגים ומחסנים, הושמדו בהפצצות על ידי מטוסי כיבוש וסירות.

הוא הוסיף: "הכיבוש הרס כליל 600 סירות, כולל 96 סירות גדולות, בנוסף לאל-חסכת בכל הגדלים".

בכר ציין כי הכיבוש הישראלי כוון ישירות לנמל עזה, מאחורי בור עמוק באורך עשרים מטרים.